טקסי נישואין בתרבויות העולם

אין כמעט מקרים בהם אנתרופולוגים הבוחנים הליכות חיים בתרבויות שונות אינם מזכירים את הנישואין בין גבר ואישה. אנשים נישאים בכל ארץ. גם אם זוגות בוחרים לחיות יחדיו לפני טקס החתונה, במיוחד בעולם המערבי, עדיין מתחתנים כאשר נושא הילדים עולה על הפרק. לא משנה מהי המדינה, הדת, המצב הפוליטי, החתונה היא סיבה למסיבה. הסיבות לחתונה בכל העולם דומות.



בכל מקום בעולם, משפחת הזוג וחבריהם מתכנסים כדי לחגוג את המאורע ולהעניק מתנות לזוג החדש. הכלה לובשת בגד מיוחד לאירוע. ראשה בדרך כלל מכוסה והיא לובשת כתר או זר. השלכת אורז, גרעינים, דברי מתיקה ועלי פרחים הם נוהגים נפוצים. החתונה היא אירוע רגשי לכל המעורבים, במיוחד להורים אשר גידלו את ילדיהם לבגרות, ובמקרים מסוימים חשבים שהם "מפסידים" את ילדיהם לטובת מישהו אחר.

הסיבות מדוע גברים ונשים נישאים
- האמונה שהנישואים מסורתיים, דתיים והגונים
- אהבה, חברות, ידידות, סיבות פסיכולוגיות, סיפוק גופני
- הבאת ילדים או הפיכתם לחוקיים באם נולדו לפני טקס החתונה
- חברים מסביב מתחתנים (לחץ חברתי)
- למען ההורים
- רכישת רווחה כלכלית
- דרך בריחה ממצבים קשים במשפחה
- כדי לא להיחשב "מתירנים"
- לברוח מבדידות
- "להתקדם" בחיים ע"י נישואין עם מישהו ממשפחה "טובה" ועשירה
- להתחתן עם אישה יפה
- להגיע למצב של בגרות ובשלות
- להעניק בסיס איתן לילדים עתידיים
- היתרון שבחלוקת הנטל הכלכלי
- הרצון לבלות את כל החיים עם אדם מסוים
- בטחון רגשי, הגנה אחד על השני בשעות טובות וקשות
- לחזק קשרים משפחתיים ע"י שמירת המקורות הכספיים בתוך המשפחה
- קבלת זכויות חוקיות כמו הקלות מס, משכנתא וכו'.
- הימנעות מהדבקות במחלת מין

נקודות דמיון בעולם
* טקסים ומילות ברכה בחתונה נהוגים בכל העולם לחתן את הזוגות
* מצב הנישואין משמש גם לשליטה בחברה ויצירת הרמוניה
* מחוץ למספר שבטים נידחים או אתיאיסטים, משך כל הדורות ובכל התרבויות טקס החתונה היינו טקס דתי.
* אחוז הנישואין הנמוך ביותר היינו במעמד הנמוך ביותר.
* חיזור ונישואין נמצאים כל הזמן בהליכי שינוי
* המוהר עדיין קיים אצל המוסלמים
* רוב המשפחות רוצות שילדיהם ירכשו השכלה לפני הנישואין
* ככל שההשכלה גבוהה יותר, גיל הנישאים עולה
* רוב המשפחות מאמינות שעל הילדים להשיג רווחה כלכלית לפני נישואין
* רוב הנשים והגברים חיים במונוגמיה
* חגיגות עם משפחה וחברים נערכים לאחר הטקס או עריכת חוזה הנישואין
* הארוחה הינה המרכיב הדומיננטי בכל חתונה
* ברוב המקרים הגברים יבקשו נשים נאות והנשים יבקשו גברים שיביאו להן רווחה כלכלית
* מנהגי חתונה מסורתיים נשמרים יותר בחברה כפרית מאשר עירונית
* מהגרים שומרים בדרך כלל על מסורת החיזור והנישואין בדור הראשון. הדור השני מאמץ
כבר את מנהגי הארץ בה הם מתגוררים.
* היום, מנהגי חתונה שונים מועתקים מתרבויות שונות הודות למדיה והטלוויזיה.
* בכל העולם, התכונות הרצויות אצל חתן הן:
השכלה גבוהה
מקצוע
הכנסה
בריאות
אופי נוח
משפחה טובה
* בכל העולם, התכונות הרצויות אצל הכלה, הן:
יופי
אופי נעים
בריאות פיזית ונפשית
משפחה טובה
* הנישואין הם גם עסקה הכוללת העברת נכסים כלכליים ונפשיים
* בגלל השימוש הנרחב באינטרנט, אנשים רבים מחפשים בני זוג הן בארצם והן מחוצה לה.
* הנישואין אינם מוסד קשיח ונתון לשינויים.


לכל אורך ההיסטוריה, טקס הנישואין בין גבר לאישה נחשב לאירוע משמעותי. הוא הופך להיות בגלל הקשר הנוצר בין שני אנשים לאהוב, לבטוח, להאמין ועל ידי כך להבטיח חיי משפחה טובים.
מקור טקסי הנישואין בכל העולם ובתרבויות השונות נעוץ באמונות הדתיות, המנהגים והטקסים. רוב הנישואין כוללים חוזי נישואין, טקס דתי וחגיגה עם המשפחה והחברים.
במערב, רוב הכלות ילבשו לבן, סמל לטוהר. לאחרונה, כלות החלו ללבוש צבעים שונים לטקס. לפני שנים, בהולנד ובספרד הכלות נהגו ללבוש שמלות שחורות, אשר שמשו אותן לאחר מכן להלוויות.
באופן מסורתי, כלות בודהיסטיות והינדיות, לובשות משי אדום מקושט כסמל לשמחה ואושר. הכלות ההינדיות יעטו עליהן תכשיטים רבים. בסין, הכלות הבודהיסטיות לעתים ילבשו לבן כמו בעולם המערבי, אולם הן נושאות מטריה אדומה ושושנים אדומות. ביפן, הכלות לובשות קימונו שינטו בצבע לבן המרופד אדום בפנים. לאחר הטקס, הכלה תחליף את הבגד המסורתי לשמלת כלה מערבית לקבלת הפנים.
מקורן של שבועות טקס הנישואין הינו ברומה וביוון. השבועות הן התחייבות הזוג אחד לשני, הן אצל היהודים והן אצל הנוצרים. בעת העתיקה, כאשר הנישואין סודרו ע"י המשפחות בגלל סיבות כלכליות חברתיות ופוליטיות, לא היה צורך בשבועות אלו. אצל המוסלמים אין שבועות אחד לשי, הזוג מתחייב בכתב אחד לשני, והחגיגות הינן נפרדות לנשים וגברים.
טקסי הנישואין שונים גם בתוך הדתות עצמן. אצל היהודים, הטקסים שונים בין האורתודוכסים, הקונסרבטיביים והרפורמים. בנצרות הטקסים שונים בין כל הפלגים כמו גם אצל המוסלמים.
לעתים, גם כוהני הדת השונים משנים את השבועות המסורתיות כדי להתאים אותן לזמננו.
זוגות מדתות שונות, יכולים לרצות את המשפחות ע"י עריכת טקס משותף לשתי הדתות. צריך להתייעץ עם אנשי הדת קודם לכן כדי לדעת כיצד לארגן זאת.

היסטוריה
בעולם המערבי, כולל אוסטרליה ומספר מדינות באפריקה, קיימת ההיסטוריה היהודית-נוצרית. ההשפעות הן מאנגליה, צרפת, ספרד ופורטוגל. כיום, בעולם המערבי, הן הנוצרים והן היהודים מחליטים בעצמם מי יהיו בני זוגם, כשהם מתבססים על אהבה, ומתחייבים לבלות את שארית חייהם אם האדם בו הם בחרו. בחירתם להינשא נשענת, איפוא, על משיכה גופנית, ידידות, תקוות וחלומות ובדרך כלל, גם רקע משותף.
בדרך כלל, הנשים מאמצות את שם המשפחה של הבעל.

חיזור וחברות
זהו הזמן בו הזוג לומר להכיר איש את רעהו כדי דעת להחליט אם הם מוכנים להתחייב אחד לשני בנישואין.
זוגות נפגשים במצבים שונים, בעבודה, ע"י חברים, משפחה, חוגים, אינטרנט, מודעות בעתון וחברות שידוכים.
במדינות מערביות, חברות שכזו עלולה או לא עלולה להביא לנישואין. יחסים אינטימיים בין בני הזוג נהוגים אף הם בתקופה זו.

אירוסין
כאשר הזוג מחליט להתחתן, הגבר בדרך כלל מעניק לחברתו טבעת. לפי המסורת, הגבר הוא זה שמציע את הנישואין או שואל את אבי או אחי הכלה לרשותו. לעתים, כאשר אין לבני הזוג את רשות ההורים להינשא, הם נישאים בכל זאת בדרך אחרת, ע"י רישום ברשויות המתאימות.

מנהגי טרום נישואין
לפני מועד החתונה, הזמנות, מודפסות, עם השמות, תאריך ומקום נשלחים לבני המשפחה ולחברים. לעתים מצרפים כרטיס קטן למשלוח תשובה על השתתפות. ניתן להירשם בחנויות מסוימות כדי שמתנות שהזוג מבקש יירכשו בהן.

טקס הנישואין
בעולם המערבי הטקסים נערכים תחת חופה או אצל הנוצרים, בכנסייה. אפשר לערוך את הטקס במלונות, אולמות שמחה, גנים, מקומות ציבוריים, בתים פרטיים, ספינות. מוסיקה ופרחים נבחרים ומוסיפים נופך לטקס עצמו.
החתונות יכולות להיות רשמיות מסורתיות, חצי רשמיות ולא רשמיות. בחתונות רשמיות הכלה תלבש שמלה לבנה והחתן חליפה.



*** הכותבת היא יועצת תדמית, נימוס ונוהג והכתבה פורסמה באתר :http://www.tll.co.il