המבזק של ז'ק

ערב קיצי אחד גלשתי לי באינטרנט. אחרי פחות מדקה, ירון פנה אליי. אחרי עוד חצי דקה היינו כבר בטלפון. שיחה קצרה של מספר משפטים רק כדי לשאול אותי אם אני רוצה להצטרף למסיבה אליה הוא מוזמן.

מצאתי את עצמי אומרת "כן", דוהרת במורד המדרגות היישר לתוך המכונית ו....נוסעת.



תוך 20 דקות עמדתי בלובי של בניין מול המעלית והוא פשוט חיכה לי שם.
ירון נראה בדיוק לטעמי עם מבט שובה בעיניו הכחולות (שאי אפשר היה לפרש אותו לא נכון):
"את פשוט מדהימה". הוא גם מפורשות, למקרה שלא קלטתי את המסר.
עלינו יחד במעלית לקומה העשירית ותוך כדי כך שנינו עמדנו שם וחייכנו חיוך ענק אחד לשני. כשנכנסנו בדלת הדירה, היה ברור שנהיה ביחד...
היינו בין הראשונים והתיישבנו על הספה תוך כדי שהוא מחבק אותי ומספר לבעלת הבית שאנחנו חברים כבר המון זמן....

היה ערב עליז במיוחד ואחרי כמה שעות של שתייה, אוכל ומוסיקה עזבנו. הוא ליוה אותי למכונית, נתן לי נשיקה ג'נטלמנית על הלחי וכך נפרדנו. נסעתי הביתה מחויכת ומחכה לבאות.

תוך כדי נסיעה קיבלתי מספר הודעות כתובות והטלפון בבית צלצל עוד כשהייתי במדרגות.
דיברנו כמעט עד הבוקר. כששאלתי אותו בחצי בדיחה, לגבי הנשיקה על הלחי הוא אמר שהיה חשוב לו להבהיר לי שהוא "מתכנן קשר לטווח ארוך ולכן לא רצה להגזים".

למחרת, יום שבת, ירון בא לאסוף אותי ונסענו לטיול בזיכרון יעקב. זה היה יום משגע רצוף ביקורים בחנויות ובגלריות, ישיבה בבתי קפה ציוריים, פיקניק בחורשה ירוקה, מתנות קטנות שקנינו אחד לשני ולסיום, ארוחת ערב במסעדת דגים ויין משובחת בתל אביב.
דיברנו בלי סוף. הוא אפילו סיפר לי על ילדותו הקשה בצרפת. מסתבר שהם היו משפחה של עשרה ילדים עם אם כנועה ואבא אלים שירה באקדח כשכעס. הוא גם סיפר על שנות נעוריו בקיבוץ, נישואים וגירושים מהירים שהותירו אותו ללא ילדים - אולי בגלל שהעדיף לא לאפשר ולו בסיכוי קלוש לחזור על ה'תסריט' שחווה בילדותו.

היה כבר מאוחר בלילה. ירון הוריד אותי בבית. הכנתי לעצמי כוס קפה והתיישבתי על הספה מנסה להירגע מ 24 השעות הסוערות שעברו עליי ואז צלצל הטלפון בביתי. לפני שהספקתי לנשום קולו של ירון הפציר בי שנמשיך את הלילה ביחד. "אני חייב לראותך. בואי". הוא נתן לי את הכתובת והסביר לי איך להגיע.

התקלחתי, התאפרתי ונסעתי. הדלת הייתה פתוחה וכשנכנסתי לבית, שמעתי אותו קורא לי מלמעלה (קומה שנייה בוילה מפוארת) "בואי תעלי". עליתי בהיסוס מה במדרגות לתוך חדר שינה רחב ידיים. עמדתי שם מחכה לתשומת לבו אך הוא היה שרוע על המיטה לבוש תחתוני בוקסר מנומרות , צופה בערוץ הספורט בטלוויזיה ומנופף לי בידו לשבת לידו. כשהתיישבתי לצדו על המיטה הכפולה, הושיט לי כוס מלאה יין אדום ממנה לגמתי בשקיקה. ניסיתי לגלות עניין במשחק הכדורגל שריצד על צג הטלוויזיה אבל כנראה לא הצלחתי להחזיק מעמד זמן רב. נרדמתי .

בפעם הבאה ש"חזרתי להכרה" הוא שכב מעליי מתנשף ומתנשם, פניו אדומות ומזיעות, מתחכך בי בפראות. כשסיים, התהפך ונרדם תוך שהוא פוצח בנחירות רמות. קמתי ונסעתי הביתה.

לא שמעתי ממנו יותר. מספר חודשים לאחר מכן, חברה שלי פגשה אותו בפגישה עיוורת במסעדה יוקרתית. כשגילו שיש להם מכרה משותפת (אני) ירון התחיל לבכות ואמר שהוא מאוהב בי מאז אותו לילה בו 'נטשתי' אותו.

כשחברתי הציעה לו להתקשר אליי אמר:
"היא כנראה צודקת".

סוף הסיפור? לא שמעתי ממנו עד היום.