הגיגים ליום האהבה

כשהתיישבתי לכתוב כמה מילים לכבוד יום האהבה, נזכרתי בהרצאה מיוחדת במינה בה השתתפתי לפני כשנה. הנושא היה: מה זאת אהבה? איך מוצאים אותה? ואיך שורדים אותה?



מרים הרטמן, מנחת סדנאות "מגרות הלב- מיומנויות לחיים" 'שברה' באותו מעמד כמה מיתוסים שגורים והפילה לי ולעוד נשים שהשתתפו באותו מעמד כמה אסימונים חשובים מאוד, בהם אני נזכרת כל פעם מחדש כשעולה סיטואציה מתסכלת.

בתור גרושה וותיקה אני מתלבטת לא פעם לגבי גבר כזה או אחר, קשר כזה או אחר, מחפשת את הדרך למצוא בן זוג ראוי ומתאים, לא להתייאש ולא להתלהב, לא להיות שתלטנית ולא להיות וותרנית... ואיך שהוא, הדברים לא מסתדרים. בהתחלה נוצר קליק ואחר כך הוא מתחיל להרגיז אותי ולא לעמוד בציפיות, הקשר דועך, ואז- אכזבה, הפסקה ועוד קשר דומה....למה זה קורה לי ולעוד הרבה נשים (גם גברים) שאני מכירה?

אז מה האסימון שנפל לי באותה הרצאה על זוגיות, שאחריה התחלתי להסתכל על הכל קצת אחרת?

מרים הרטמן: "בזוגיות כמו בכל תחום החיים צריך ללמוד לקחת דברים בפרופורציה ומתוך עקרון של הדדיות. לדעת לכבד את עצמנו ואת האחר. למצוא את המקום הנכון והמינון הנכון לנו, לוותר לא מתוך כניעה אלא מלב נקי. לדעת להסתדר במובן הרחב של המילה בלי לצבור טינות וכעסים ואז הדרך פתוחה לקשר מאוזן של ידידות. אני מאמינה שלכל אדם יש לב ונשמה טהורים ובמיוחד (לפחות כדאי לחשוב כך) בן זוגי איתו בחרתי לחלק את חיי (כולל בני המשפחה, הבוס בעבודה וכו'). הבגדים והעיתונים המפוזרים שהוא משאיר בסלון/שוכח ימי הולדת/נכנס למיטה בלי מקלחת/ זורק מגבות רטובות על הבגדים החדשים שלי (למחוק את המיותר ) זאת רק התנהגות חיצונית של אותו אדם . הרי אני אוהבת את ה'ביפנוכו' של הבן אדם. אז למה לעשות דרמה מכל עניין? האהבה שלי לא צריכה להיות מותנית. מה, אוהב אותו רק אם לא יעשה............. ויעשה......אם אני אוהבת אז אני אוהבת מהנשמה, את המכלול, את המהות הפנימית. כשטורחים להתבונן מתחת ל'מסיכה' רואים את הבן אדם."

איך מיישמים את העיקרון הזה בחיי היום יום?
"כשהוא מעצבן אותך הוא לא "עושה לך את זה". ככה הוא. נסי להימנע מביקורת עליו. הסתכלי רק על עצמך. הכל בחיים זה עניין של הגדרה. אני יכולה להתחיל להגיד לו כל מה שאני חושבת עליו ושלעולם לא אשכח מה הוא עשה/לא עשה בסדר ואני יכולה לבחור להיות בזוגיות אוהבת. יש דברים שאפשר לבקש, להזכיר (כן, גם את יום ההולדת וגם את העובדה שחשוב לך לקבל פרחים ביום האהבה) ובעיקר לקחת הכל בפרופורציות.
ברור שלא תמיד זה אפשרי וכמובן במקרים חד משמעיים כמו בן זוג אלים, למשל, אין מקום לפשרות. כפי שכותבת דינה אור בספרה הנפלא "ניצחון ההומור" (שם היא מצטטת את צ'רלי צ'פלין): "הטרגדיה של היום היא הקומדיה של מחר."

אם נאמץ לעצמנו את הגישה של "כל רגע יקר ולא יודעים מה יקרה מחר" ושכמעט הכל תלוי בנו ובהסתכלות שלנו על המציאות- נוכל להיות הרבה יותר מאושרות .