חסר שיניים

פיני כתב בפרופיל שלו באינטרנט שהוא "חולם לגור במושב סמוך לירושלים", שהוא "מחפש קשר רציני" וגם התמונה שלו משכה את תשומת ליבי. היה לו חיוך כובש ורעמת תלתלים, דבר נדיר במחוזותינו בקרב הגברים בני 50+ שבדרך כלל יש להם כרס, קרחת ושערות ב...אף ובאוזניים.




פנייתי אליו נענתה במהירות. הוא סיפר על שנות עבודתו הארוכות בצי הסוחר ועל הרפתקאות רבות שחווה במהלך השנים בטיולים באתרים אקזוטיים בעולם. כשהוא "גילה" לי שהוא גר בקרבת מקום למקום מגוריי, לא היססתי להציע לו להיפגש לכוס קפה.
"אני מאוד מעוניין לפגוש אותך, אבל הבעיה היא שאין לי אוטו כרגע. הלך המנוע ואני בהתארגנות לתקן אותו או אולי לרכוש מכונית חדשה. איכפת לך לאסוף אותי?"
בנדיבות מופלגת האופיינית לי הסכמתי. מה אני לא אעשה למען מפגש עם מי שעשוי להיות בן זוגי לעתיד? וחוץ מזה, שאני אמחה את הקורבן של מאות הנשים ששרפו במהלך השנים חזיות בשם התנועה הפמיניסטית?

כשהגעתי בשבת אחרי הצהריים לביתו של פיני, נדהמתי לגלות שהוא גר בבית שנראה יותר כמו מלונה/חורבה מאשר בית. ה"גינה" שסיפר לי עליה הייתה מלאה קוצים ושיחים שלא נגזמו זמן רב. אבל, הוא חיכה לי בחוץ, בג'ינס כחול וחולצה משובצת בהירה שהזכירו לי חבר שיצאתי איתו בשנות נעורי.

"הי, פיני. נעים מאוד, בוא תיכנס למכונית וניסע".... פתחתי באבירות את הדלת....
"תשמעי, הוא אמר, כולו סמוק. האם תהיי מוכנה להתארח בביתי.... אני קצת לחוץ כספית ובזמן האחרון לא ממש הולך לבתי קפה או מסעדות."..
הבטתי בו בתימהון, אבל המבט של כלבלב נוגה שעוד שנייה עומד לפרוץ בבכי נגע לליבי. לא חשבתי פעמיים, כיביתי את המנוע ונכנסתי....

ביתו 'הפרטי' של פיני היה אחד מאותם בתים ישנים שלא עברו שיפוץ, כנראה מאז הוקמו בשנות ה - 20 של המאה הקודמת. מטבח קטן ומזוהם, חדר שינה חסר דלת שנראה כאילו עבר פוגרום וסלון/חדר עבודה מלא וגדוש ספרים, שולחן עבודה ומחשב.
הוא מיהר להזמין אותי למטבח להכין כוס קפה ואני התפללתי שלא אחטוף צהבת. התיישבנו בסלון כשאני לוגמת בזהירות מהכוס המזוהמת. פיני הפליג בתיאור מתמשך של שנות עבודתו כאיש צוות וימאי שכל העולם היה פרוש על כף ידו.

"עשיתי המון כסף, ואשתי לשעבר ואני קנינו בית גדול ויפה במושב. אחרי 25 שנים היא פתאום החליטה שהיא רוצה לעזוב. שכרתי את הבית הזה לפני שלוש שנים ומאז כל החיים שלי התדרדרו. איבדתי את מקום עבודתי, הילדים לא רוצים להיפגש איתי כי אין לי מה לתת להם והיא גם הרעילה אותם. אמרה להם שהייתי בעל נוראי. אז כבר חצי שנה אני מובטל, השכנה מביאה לי פעם ביום אוכל ואני מקווה שכאשר הבית המשותף שלנו יימכר סוף סוף, אוכל להתחיל את חיי מחדש, עם בת זוג ראויה, במושב - שם אני מתכנן להקים חווה חיות...."

הוא המשיך לדבר..... בשלב מסוים התחיל לרדת החושך ואני ביקשתי ממנו להדליק את האור. "נסתפק במנורה הקטנה" הוא אמר. "פחות חשמל, פחות חשבונות."
הבנתי מהר מאוד שיש לי פה עסק עם גבר אבוד שמצבו הכלכלי והנפשי אינם בשיאם בלשון המעטה עם סיכוי קלוש לשיפור.

החלטתי להטות את השיחה לכיוון פחות אישי וסיפרתי לו בדיחה. פיני התפוצץ מצחוק, ואז הבחנתי לזוועתי ש... אין לו שיניים בפה- אבל בכלל!
ההלם היה מוחלט, כי לא שמתי לב לעובדה זאת, בכל השלב הראשון של המפגש. בנוסף, באותה תקופה פגשתי כמה וכמה גברים שאותם הגדרתי כפרק 'חסרי השיניים' בחיי. היה אחד שחסרה לו שן קדמית - מה שלא הפריע לו לחייך כל הזמן, השני סיפר לי באריכות על הטיפולים שהוא עובר ולא נרגע עד שהראה לי את החללים הגדולים בפיו - שם הוא אמור לעבור השתלות וכו'.

והנה שוב, אני יושבת מול פיני, שהוא השיא של כל הזמנים.
"תגיד, פיני" לא התאפקתי "מה קרה לשיניים שלך?"
"תראי, עברתי עקירה של כל השיניים אבל אז בדיוק נתקעתי בלי כסף. אני מחכה. אבל זה לא צריך להפריע לך. יש לי יתרונות רבים אחרים...."
"אני שומעת אותך וקולטת שאתה אדם מאוד מעניין" עניתי בנימוס "אבל שיניים זה אלמנטארי וגם עניין של בריאות, לא?!"
"תראי, גבר צריך לדעת לדבר, להרגיש ולרגש והכי חשוב להיות גבר במיטה. אני בטוח שאת לא תעמדי בקצב שלי כשנגיע לזה....."
בשלב הזה ממילא הרגשתי שהסבלנות שלי נגמרה והמשפט האחרון היה הסיום הפתטי ביותר של המפגש.
"פיני היקר" אמרתי. "נראה לי שאנחנו לא בדיוק משדרים על אותו גל וחבל, זה פשוט לא יילך בינינו."
"את לא יודעת מה את מפסידה" שלף פיני את הקלף האחרון הנואש שלו. "אני בטוח שלא היה לך בחיים מאהב חם כמוני".

השכנוע שלו לא עזר ואני נפרדתי ממנו בשלום.
באותו ערב, התקשרתי לחברה כדי לספר לה את מה שקרה. להפתעתי הרבה, היא סיפרה לי ש'במקרה' היה גם לה 'אירוע' דומה עם אותו גבר. והיא הייתה אצלו בבית באותו יום אבל בבוקר!!!! שתינו צחקנו והחלטנו בהזדמנות קרובה ללכת לבקר אותו ביחד אבל בסופו של דבר, התוכנית הנקמנית נראתה מיותרת והסתפקנו בלצחוק על כל העניין.

מסתבר שפיני לא בזבז את זמנו. במהלך אותו שבוע התברר שלא רק שהוא קבע עם שתינו באותו יום בהפרש של כמה שעות, אלא, יצר קשר עם חברה נוספת שלנו שגם היא הייתה רשומה באותו אתר באינטרנט. גם לה עשה את אותו 'תרגיל' וסיפר את אותם סיפורים....

גם שתי חברותיי החליטו שעדיף להישאר לבד ולא עם מישהו שזקוק ל'ספונסרית' ורצוי שתהיה גם רופאת שיניים.