לבעלך אין זנב

פעם אחת ולתמיד בואי נדבר על זה גלויות. אתרי היכרויות. זה שיש שם יותר גברים מנשים זה הרי ברור וידוע. אבל... האם את בעד... את נגד? יופי. את חושבת שזה לא מכובד? את חושבת שהצטרפות לאתרי היכרויות זה מעשה נואש? קדימה קדימה, עם יד על הלב... ת'אמת. את חושבת שזה מעשה נואש אבל בכל זאת נרשמת ולא סיפרת לאפאחד כדי שלא ירחמו עלייך או יצטערו בשבילך...



לא מאמין לך ולא מאמין לך!

למה? כי... כי בואי נגיד שלפני ששאלתי אותך שאלתי בעוד כמה מקומות.
ומה כל כך נואש בלהירשם לאתר כזה?
כי בחורה מהממת כמוך יכולה להשיג את מי שהיא רוצה מתי שהיא רוצה איפה שהיא רוצה ואיך שהיא רוצה?
אז למה את עדיין חוזרת הביתה להאכיל חתול שקוראים לו בשם של בנאדם סטייל יחזקאל?!
אה. הבנתי. פשוט עוד לא פגשת את האחד היחיד והמיוחד ובגלל זה את עדיין לבד?
והחתול לא שייך לזה שאת מרגישה כמו הפיתה האחרונה שנשארה במקפיא...
את פשוט מתה על בעלי חיים אז את מגדלת את החיה הכי אנוכית בעולם.
כן, כן. חתול הוא יותר אינטליגנטי מכלב אני יודע. והוא גם יודע להפגין חיבה. כן. נכון. הכל סטיגמות. ובגלל זה את לא נרשמת לאתרי היכרויות! או שאולי בגלל זה סירסת אותו כי אחרת הוא כבר מזמן היה עוזב את הבית ולא חוזר...
תפסתי אותך!

כי זה כמו להודות בכישלון?

כי להירשם לאתרי היכרויות זה כמו לשים את עצמך למכירה?

ותגידי ת'אמת... בכל הדייטים הנוראיים שחברות שלך ארגנו לך, לא שמת את עצמך למכירה?
אולי כי כ-ל הגברים שם סוטים? בדקת? או שנחזור לקטע שאת ליברלית ואת לא עושה הכללות. כי אם את כזאת אז אני מצפה ממך שתעמדי מאחורי מה שאת אומרת...

ואז אחרי שירדתי לה על הצורה ונתתי לה להרגיש מטומטמת, הדלקתי לעצמי סיגריה. אני שונא לתת לה להרגיש מטומטמת. כי היא ממש לא. אבל לפעמים היא פשוט לא מקשיבה ואז אין דרך אחרת חוץ מאשר להוציא את איל הניגוח ולכתוש עד שכל החומות תיפולנה.
היא ישבה על הספה בסלון והתאפקה לא לבכות.

תגידי, איך ההורים שלך נפגשו? בפעולה בצופים... טוב נו בטח... חיפה הייתה אז באמת הרבה יותר קטנה. ואיך סבא וסבתא שלך? בבית הכנסת של הקהילה. אחלה. מאיפה הם? טוב. וכמה יהודים היו שם? קצת קטן נכון?...
רגע, רגע... וההורים שלהם? אההה דתיים. שידוך. אני מבין...
ולמה היום אנחנו לא משתמשים בשדכנים? כי אנחנו נאורים? הבנתי.
שטויות!

מותק, את מודעת לזה שכמות האנשים שאת רואה ביום אחד היא לפעמים כל כמות האנשים שאבא של אבא שלך או שלי ראו במשך כל ימי חייהם בעיירונת הקטנטונת בפאתי וורשה או בכפר בפרברי בגדד? אז בטח שהשתמשו בשדכנים. לא הייתה ברירה. לפעמים היה צריך יבואן שיביא משהו מוצלח מהכפר השכן במרחק שבוע הליכה.

והיום מה? יש כזה היצע נכון?... ובכל זאת אנחנו לבד...
איך זה קורה?
כי אין לך זמן? את כל היום בעבודה ובלימודים ואז את הולכת לחדר כושר ואז את חוזרת הביתה ללמוד ולהאכיל את יחזקאל... אז איך בדיוק תפגשי אותו?
אני יודע שאת חייבת להגיש את הסמינריון. זה ייקח שתי דקות. מבטיח.

חיבקתי אותה חזק- חזק. לקחתי את היד שלה והובלתי אותה אל המחשב.
יחזקאל נכרך לה סביב הרגל ויילל בקול נמוך.
עוף מפה. קנאי!
יש לך תמונה יפה שלך? מעולה!
עכשיו... רגע.... זהו.
תרשמי:
רווקה. בת 33. לא. אל תורידי מהגיל האמיתי. מחפשת את ה... מה את מחפשת בעצם, יפה שלי?...
אני הולך להכין לנו קפה.
תכתבי...
תכתבי...