שבוע הקולנוע הצ'כי בסינמטקים של ת"א, ירושלים וחיפה.

השנה מציגים במסגרת המהדורה הרביעית של שבוע הקולנוע הצ'כי סרטים חדשים פרי ידיהם של במאים צ'כים מוערכים כיאן חרבייק ובוהדן סלאמה, ולצידם יצירות חדשות של יוצרים מבטיחים, שסרטיהם כבר קצרו פרסים בפסטיבלים הנחשבים ברחבי העולם.

שבוע הקולנוע הצ'כי 18-31.8.13

ולהלן רשימת הסרטים :

# לילה צעיר (הרפובליקה הצ'כית 2012)
בימוי: אולמו אומרזו
משחק: מרטין פכלט, יז'י צ'רני, נטלי רהורובה
שני נערים בני 12 פוגשים את המורה הצעירה שלהם, קטרינה, כשהיא חוזרת ממסיבת ראש השנה עם שני חברים. מפה לשם, שני הנערים קונים עבור השלישיה וודקה וסיגריות ועולים לדירה של קטרינה. כאן מתחיל לילה ארוך שבו לומדים הנערים שיעור או שניים על עולם המבוגרים. אולמו אומרזו מסתובב בטריטוריות לא פשוטות בפיצ'ר הקצר (כ-60 דקות בסה"כ) שלו. קולנוענים אחרים, אוסטרים אולי, היו הופכים את התקציר לעיל לדיון חמור סבר עם נגיעות של ניצול ופדופיליה. כאן, באווירה מעט יותר צ'כית, עולם המבוגרים נגלה דרך עיניהם של מתבגרים צעירים, ובעבורם מדובר בעולם משונה, שיש בו רגעים של הומור (שחור). עם טיפול נכון באווירה, צילום שיודע להשתמש יפה בחורף האירופאי ובדירות האפלוליות, ופסקול שמתגבר את התהודה הרגשית, התוצאה היא "פיצ'רט עשוי בחוכמה, המעיד על כשרון חדש ומבטיח מאירופה" (הוליווד ריפורטר).
(65 דקות. צ'כית, תרגום לעברית ואנגלית).
הקרנה חד פעמית.
הקרנה בנוכחות מפיק הסרט יז'י קונצ'ני

# תוצרת אש (הרפובליקה הצ'כית/סלובקיה 2012)
בימוי: איווטה גרופובה
משחק: דרוטה בילה, סילביה האלוסיקובה
דורוטקה היא צעירה משבטי הרומא שכדי להתפרנס עוקרת לעיר אש במערב סלובקיה. היא מקווה לעבוד במפעל טקסטיל אבל עד מהרה מוצאת עצמה מובטלת וחסרת כל. שותפתה לחדר, סילביה, מתחילה לסרסר בה והקליינטורה העיקרית היא גברים המגיעים מגרמניה המחפשים כל מה שבין בילוי חד פעמי ועד לכלות צעירות. "תוצרת אש", סרט הביכורים של איווטה גרופובה, היה המועמד של סלובקיה לפרס האוסקר. גרופובה מצליחה לקחת נושא חברתי קשה ולטפל בו בסגנון אישי. היא נעה בין סוגים שונים של ויז'ואלס, החל מצילומי סמארטפון מחוספסים, דרך רגעים פואטיים ועד לקטעי אנימציה החושפים את עולמה הפנימי, הצעיר והילדותי כמעט של דורוטקה. "מן הסגנון ברור שמדובר בסרט ראשון, אך גרופובה היא ללא ספק כשרון חדש ורציני, גם אם לא תזכה לבסוף באוסקר".
(84 דקות. צ'כית, תרגום לעברית ואנגלית).
הקרנה חד פעמית.

# ארבע שמשות (הרפובליקה הצ'כית 2012)
בימוי: בוהדאן סלאמה
משחק: ירוסלב פלסל, אנה גייסלרובה, קרל רודן
פוגי חי בדירה צפופה עם אשתו יאנה, בתם המשותפת הקטנה ובנו ואנה מנישואין קודמים. ואנה כבר בן-עשרה והוא מדאיג את יאנה. הוא לא משקיע בלימודים, מסתובב עם נערים שהיא לא אוהבת וגם התחיל לשתות אלכוהול. למעשה, הוא די דומה לפוגי, גבר שאף פעם לא התבגר והצליח לאבד עכשיו עוד מקום עבודה, והסבלנות של יאנה מתחילה לפקוע. פוגי מחליט שהגיע הזמן להיכנס לעסקים עם ידידו קארל, שהוא טיפוס רוחני וקצת מוזר, אבל לא בהכרח מקור הכנסה מבטיח. בוהדאן סלאמה מבסס את המוניטין שלו כמספר סיפורים מוכשר כשהוא מגיש סיפור אינטימי ומלא חיבה על התבגרות, אמונה והיכולת להרפות. "ארבע שמשות" מאפשר לבמאי להפגין את היכולת שלו להבין ולקבל את החולשות האנושיות, את העין לפרטים הקטנים של החיים, את חוש ההומור. הסרט הוא נדבך נוסף ביצירה האישית שלו ומבסס את מעמדו כאחד הבמאים המובילים של הקולנוע הצ'כי.
(105 דקות. צ'כית, תרגום לעברית ואנגלית).
הקרנה חד פעמית.
התרגום לעברית באדיבות פסטיבל הסרטים חיפה.

# אהבה בקבר (הרפובליקה הצ'כית 2011)
בימוי: דויד וונדרצ'ק
כחמש שנים עקב דויד וונדרצ'ק אחר יאן ויאנה , זוג הומלסים שמצאו מקלט בבית קברות בפאתי פראג. השניים מתקיימים על מזון שהם מלקטים מפחי אשפה, ואת רכושם הדל הם משיגים ע"י סחר חליפין מן המציאות שהם אוספים בזבל. השניים חיים חיי אהבה, עצמאות ושמחה, אך כאשר בית הקברות עובר תהליך של שימור ושיפוץ, נזרקים צמד ההומלסים ממנו, והמעטה השביר שהגן מעט על חייהם מתמוטט. למרות הנושא הלא פשוט, למרות שאוגוסט, לא רצוי להחמיץ את "אהבה בקבר" שגרף שלל פרסים בצ'כיה בשנתיים האחרונות. משך הזמן הארוך שליווה וונדרצ'ק ליווה את גיבוריו, האינטימיות הנדירה שהגיע עמם, מצליחים לפרק את הדעות הקדומות על "חסרי בית" ולהגיש דיוקן אנושי נוגע ללב, שמערער כמה מהתפיסות המוצקות שיש לרובנו על הדברים החשובים בחיים וחושף את העוצמה והרגש שקיימים גם בעולמם של חסרי הבית.
(79 דקות. צ'כית, תרגום לעברית ואנגלית).
הקרנה חד פעמית.

# אל תפסיקו (הרפובליקה הצ'כית 2012)
בימוי: ריצ'רד ז'ז'ישה
משחק: לוקאס רייכל, פטריק דרגל
פראג, 1983. המשטר הקומוניסטי מכריז על נורמליזציה, שפירושה העמקת השליטה באמצעים אחרים. מיקי ודויד, כמו מרבית בני הנוער, מתקשים להתרגל למרות השיטה וכאשר הם מגלים את "לונדון קולינג" של הקלאש, הם מחליטים להקים להקת פאנק. תספורות מוהוק, מעילי עור וגיטרות חשמליות הם אביזרים די בולטים נוף וחיש מהר הופכת הלהקה למושא ביקורת מצד השלטונות כמו גם מצד ההורים. "אל תפסיקו" הוא סרט התבגרות שעוסק במרידה במוסכמות חברתיות ושאיפה לעצמאות, ומשרטט את הנתיבים שמהם צמחה מהפכת הקטיפה. אף שלסרט יש קואורדינאטות ברורות של זמן ומקום, הוא נושא מסר אוניברסלי ויכול בקלות לשמש דוגמא לאירועים דומים המתרחשים גם עתה.
(98 דקות. צ'כית, תרגום לעברית ואנגלית).
הקרנה חד פעמית.

# טמביליס (הרפובליקה הצ'כית 2012)
בימוי: מיחאי הוגנאור
משחק: איבן ריהא, אנה-מריה מקסרה
אחרי שנים במוסד לעבריינים צעירים, משוחרר אדם צעיר אל ביתו, עם גיליון הרשעה נקי וזהות חדשה. בעבור שכניו מדובר בשערוריה. הם עוד זוכרים את הסיבות שהביאו לכליאתו. דוקומנטריסט חטטן מבקש לעשות סרט על הסיפור, "הוא רק רוצה להבין", אך נתקל בחוסר הבנה שמובילה לסקרנות יתר. האם יאפשרו לצעיר לשקם את חייו? האם ניתן להבין את מה שקרה? "טמבליס" הוא סרט הגמר של מיחאי הונגאור מה-FAMU, בית הספר לקולנוע המפורסם של פראג, שהתקבל בשנה שעברה לתחרות היוקרתית לסרטי סטודנטים של פסטיבל קאן (סינפונדסיון). ולא סתם הוא התקבל. הוגנאור נוקט בסגנון קולנועי משוכלל, שמצליח להכיל את החלקים הכמו-דוקומנטרים בתוך מסגרת קולנועית מאופקת, שמזכירה את מיכאל האנקה או כריסטיאן פצולד. כמו בכירי במאיה של אירופה, גם כאן לאווירה תפקיד מרכזי. גם כאן, העלילה אינה הולכת אל עבר פתרון קל ומזכך. אבל דו המשמעות והספק, עתידים ללוות אתכם גם לאחר ההקרנה.
(58 דקות. צ'כית, תרגום לעברית ואנגלית).
הקרנה חד פעמית.

# האשפה העיר והמוות (הרפובליקה הצ'כית 2012)
בימוי: יאן חרבייק
משחק: מרטין פשלט, גבריאלה מיקובה
ע"פ הגרסה הבימתית למחזה הפרובוקטיבי (ויש שיאמרו אנטישמי) של ריינר וורנר פאסבינדר מביים יאן חרבייק את הסרט שלפנינו. העלילה עוסקת במערכת היחסים בין זונה תמה לבין לקוח חריג, "יהודי עשיר" כהגדרתו, שמעדיף להאזין לסיפוריה של רומי מאשר להשתמש בגופה. בין יחסיה של רומי עם היהודי שלה ליחסיה עם הסרסור בו היא מאוהבת – צומח משולש משונה שאינו יכול להסתיים בטוב. יאן חרבייק הוא אחד הבולטים בבמאיה של צ'כיה החדשה שלאחר מהפכת הקטיפה. בעשור וחצי האחרונים הוקרנו מרבית סרטיו בפסטיבלי ירושלים השונים, ולאורך השנים, בוודאי מאז "הורד של קאוואסקי" הוא החל לטפל בנושאים רציניים באמצעות דרמות בעלות משקל. "האשפה, העיר והמוות" – שנחשב עדיין לאחת היצירות היותר חזקות של פאסבינדר – בוודאי עונה לכלל הזה, והגישה של חרבייק, הנשענת לא מעט על עיצוב מוקפד, מעמתת בין העוצמה החברתית לתסכול ואי הנחת המלווים אותה.
(70 דקות. צ'כית, תרגום לעברית ואנגלית).
הקרנה חד פעמית.

צפייה נעימה !