המלצה על "מעבר להרים ולגבעות", סרט אנושי ומעורר סימפטיה

משפחה ישראלית מצויה, אם ואב, בת ובן, כמעט כמו אצלנו בבית או בבית השכן.. כך בסרטו של ערן קולירין, במאי וכותב התסריט של "מעבר להרים ולגבעות", שיצר סרט יפה, עמוק, מרובה בדילמות, נוגע במערכות יחסים במשפחה ובחברה, במדינה המורכבת שלנו.

דוד גרינבאום משתחרר מהצבא אחרי 27 שנים בקבע, חוזר לביתו בירושלים ומנסה לבנות את חייו החדשים. חדור מוטיבציה להצליח בחיים האזרחיים, הוא מצטרף לחברת שיווק של ערכות מוצרי דיאטה, ומנסה להסתגל לקצב, לסגנון ולמעמדו החדש בעולם בו כולם רק רוצים להצליח ומהר. אחרי שנים של שהות רחוקה מהבית, הוא מגלה מחדש את משפחתו. את אשתו רינה, מורה לספרות שמפנטזת על חיים מרגשים יותר, ואת ילדיו המתבגרים: הבן המופנם והבת הסקרנית שמעוניינת ביותר מחיים סטנדרטיים של נערה ישראלית והולכת לחפש עניין מעבר להרים ולגבעות של שכונת מגוריה.

באמצעות הומור שנון, אירוניה נוקבת, חמלה וסימפתיה עמוקה לדמויות, משרטט הבמאי המוערך וזוכה הפרסים ערן קולירין ("ביקור התזמורת"), דיוקן של משפחה בה כולם חיים באותו הבית, אך כל אחד חי בעולם משלו. הסרט לוקח אותנו למסע אישי ומשפחתי בין השאיפות, התשוקות והחלומות של כל אחת מהדמויות, עד לרגע השיא בו כל אחד מחליט ש"זהו", הגיע הרגע שלו להפסיק לפחד וללכת עד הסוף.

דברי הבמאי, ערן קולירין: "מה שמצדיק יותר מכל, את הבדידות, את הייאוש הגדול,

היא העובדה הפשוטה, החותכת, שאין לנו בעצם לאן ללכת. הסרט 'מעבר להרים ולגבעות' חייב רבות לשורה האלמותית הזו משירו של אבידן, שורה שמזקקת במלים ספורות תחושה עמוקה שרבים מאתנו חשים מתי שהוא באמצע החיים, כאשר ניחתת עלינו ההכרה שאלה הם חיינו, זוהי משפחתנו וזהו ביתנו, שמכל זה כבר לא נוכל ללכת, כשם שלעולם לא נוכל לעזוב את עצמנו. הסרט נולד מתוך ההכרה הזו, מתוך הערגה לנסות שוב לאחוז בחיים, לאהוב ולחיות, להיות אנשים טובים, מתוך ההבנה שהשאיפה הכה אנושית הזו גובה מחיר, בתוך מציאות מסובכת שלא תמיד מאפשרת לה להתממש..

.. הסרט הוא אגדה על משפחה אחת, לכאורה מאושרת, שגרה אי שם, מעבר לגבעות ולהרים. הבית, המוסר, האהבה והתשוקה הם אבני הבניין של הסרט, והם כמו גורמים במשוואה שלעולם אינה מתאזנת. מפני שהגורמים האלה מתנגשים, מבטלים, מחזקים ומאיינים זה את זה; מפני שאולי הם בעצם העובדה הפשוטה החותכת, שהופכת את הפער בין הרצונות הקטנים לתוצאות המעשים שלנו לעולם ומלואו, שגורמת לכמיהות הבסיסיות ביותר שלנו לחמוק שוב ושוב מבין האצבעות, להיוותר לעולם מחוץ להישג היד..

.. וכשם שהמשוואה הזו אינה מתאזנת בחיינו האישיים, כך היא מסרבת להתאזן גם בחיינו הלאומיים. ייתכן שזהו גם 'משבר אמצע החיים' של המקום הפצוע והמדמם הזה שאנחנו חיים בו. הסרט מבקש לאחוז בכל אלה, לשרטט את ההתפוררות הפנימית, שעה שמחלחלת בנו ההכרה שלא נוכל לתפוס הכל, שלא נוכל להיות גם טובים וגם בטוחים, מלאי תשוקה ונאהבים כאחד".

הסרט "מעבר להרים ולגבעות" הוקרן לראשונה בפסטיבל קאן 2016 וזכה לביקורות נלהבות. מאז הוא הוקרן בעשרות פסטיבלים ברחבי העולם, כולל בבכורה ישראלית בפסטיבל ירושלים 2016.

"לקח לי עשרים שנה לאהוב את המקום הזה", כתב המשורר שמעון אדף על עיר הולדתו שדרות. אי אפשר לכתוב על אנשים בלי לחוש אהבה עמוקה אליהם. וגם לי נדרשו כמה שנים עד שמצאתי בליבי את האהבה למשפחת גרינבאום, גיבורת הסרט. היום אני אוהב מאד את משפחת גרינבאום הקטנה, על ארבעת חבריה. והאהבה אליהם הגיעה יחד עם ההכרה ש'הם' זה לא הם, ש'הם' זה בעצם אני. אני חולק איתם את חיי הבורגנות, את הצורך בהכרה, את השאיפה להיות מוצלח, נאהב, מוסרי. וגם לי, ממש כמו להם, זה לא תמיד מצליח. ועדיין, כמה נאצל הוא הניסיון הטראגי להיצמד לחיים", מסכם הבמאי, ערן קולרין. וגם אני אוהבת, מבינה ויכולה להזדהות עם משפחת גרינבאום - משפחה שכל משפחה תמצא בה מעט מעצמה..

* הסרט "מעבר להרים ולגבעות" הוא סרט אנושי, מעורר מחשבה וסימפטיה. מומלץ מאד!

***

תסריט ובימוי: ערן קולירין ("ביקור התזמורת", "ההתחלפות").

משתתפים: אלון פדות (דויד), שירי נדב נאור (רינה), מילי עשת (יפעת), נועם אימבר (עמרי),

יואב רוטמן (אביתר), עלאא דקה (עימאד), מוחמד נעמה (איימן), עונג אפרון (אלישע), גל  פרידמן (גיורא).

מלהקת: אורית אזולאי. צלם שי גולדמן. מעצב אמנותי: מיגל מרקין. מקליט: דירק בומביי, אריה בן וייס. מעצב פסקול: אבי מזרחי, פרנסואה דומונט, פיליפ באודהוין. מוסיקה מקורית: אשר גולדשמידט. עורך: אריק להב ליבוביץ׳. מעצב תלבושות: דורון אשכנזי. מפיקים שותפים: דיאנה אלבוים, סבסטיאן דלווי, פרנסואה טאוויד, מייקל וובר, ויולה פוגן. מפיקים: אילון רצ׳קובסקי, יוחנן קרדו, יוסי עוזרד, ליסה שילוח עוזרד, גיא יקואל.

בתמיכת קרן יהושע רבינוביץ׳ לאמנויות - פרוייקט קולנוע, משרד התרבות והספורט - מינהל התרבות, המיזם לקולנוע ולטלוויזיה ברשות לפיתוח ירושלים, הקרן לעידוד הסרט הישראלי מיסודה של התאחדות ענף הקולנוע בישראל

ישראל 2016

(צילום: באדיבות בתי קולנוע לב)