הסרט ג'קי, בכיכובה של נטלי פורטמן

דמותה של ג'קי קנדי, אלמנתו של הנשיא ג'ון פ' קנדי, המנסה לשמר את זכרו ומורשתו של בעלה שנרצח. נטלי פורטמן מועמדת לאוסקר כשחקנית ראשית  

מבט רב קסם על אחת מהנשים המפורסמות ביותר במאה ה- 20 ועד ימינו, שהפכה לאייקון נשי, בסרטם של הבמאי פאבלו לרין והתסריטאי נואה אופנהיים. אך אין ספק שמי ש"עושה" את ג'קי - הסרט והדמות, היא נטלי פורטמן, במפגן משחק מדויק ומרהיב. 

בשתי היממות שלאחר רצח בעלה, הנשיא ג'ון פ' קנדי, הגברת הראשונה של העולם החופשי, ג'קי קנדי, מתמודדת הן עם כאבה האישי והצורך להגן על ילדיה, והן בצורך לשמור את מורשתו של הנשיא המנוח ולהבטיח את הנצחתו לדורות הבאים, מול ממשל אמריקאי אטום, שמטרתו היא להבטיח המשך יציבות ולשדר "עסקים כרגיל".

כידוע, ג'קי קנדי הייתה רק בת 34 כאשר בעלה נבחר להיות נשיא ארה"ב. אלגנטית, מסתורית ומלאת סגנון היא מיד הפכה לאייקון עולמי, לאחת הנשים המפורסמות בעולם. ב-22 בנובמבר 1963, בזמן ביקור נשיאותי בדאלאס, טקסס, הנשיא נרצח. ג'קי ישבה לצדו במכונית הפתוחה, כאשר שמלתה הוורודה התמלאה בדם. כשהיא עלתה על המטוס בחזרה לוושינגטון, עולמה התרסק לחלוטין. מלאת טראומה ואבל, היא הייתה חייבת לאסוף את עצמה כדי לטפל בשני ילדיה הקטנים, לפנות את הבית שהיא בדיוק סיימה לעצב, ולתכנן את ההלוויה של בעלה. ג'קי במהרה הבינה שהשבוע הקרוב יקבע את האופן שבו היסטוריה תגדיר את המורשת של בעלה וגם את איך שהיא תיזכר. מאז ועד היום היא ידועה בשמה הפרטי בלבד - ג'קי.

נטלי פורטמן מבצעת עוד תפקיד פורץ דרך ומבריק, בסרטו של פבלו לרין הצעיר ("לא", "נרודה"), שבדרכי הסיפור המקוריות שלו כבר קנה לעצמו שם של אחד מחשובי הבימאים בעולם, היוצרים כיום בקולנוע.  

הסרט מועמד ל- 3 פרסי אוסקר (הטקס יתקיים בלילה בין ראשון לשני 27-26 בפברואר 2017): השחקנית הטובה ביותר, עיצוב תלבושות, מוזיקה מקורית. היה מועמד לגלובוס הזהב - שחקנית ראשית - דרמה. זוכה: פסטיבל ונציה 2016 - הבחירה הרשמית - זוכה פרס התסריט הטוב ביותר; פסטיבל טורונטו 2016 - הבחירה הרשמית -  זוכה פרס platform prize; זוכה פרס בחירת המבקרים - השחקנית הטובה ביותר.

דברי הבמאי, פאבלו לרין: "כאשר קיבלתי לידי את הטיוטה הראשונה לסרט, חשבתי לעצמי, מה לבמאי צ'יליאני שביים בעיקר גברים, ולסרט אמריקאי, שמספר לא רק על דמות נשית כל כך אייקונית, אלא נושא שטבוע כל כך עמוק בהיסטוריה של העם האמריקאי, עד כדי כך שהפך למיתוס. רק לאחר קריאת התסריט הבנתי שלא מדובר בסרט ביוגרפיה. כולנו מכירים את הסיפור על ההתנקשות בג'ון פ. קנדי, אבל הפעם, הפוקוס הוא כולו על ג'קי, כשהייתה רק בת 34 כשישבה לצידו במכונית וכדור פילח את ראשו. מה קרה מאחורי הדלתות הסגורות? מה קרה במשך שלושת הימים מאז הרצח ועד להלוויה כשהיא ומשפחתה טובעים באבל, ועיני העולם מופנות אליה? אלו שאלות שלא ידעתי לענות עליהן, ולכן כל כך הסתקרנתי מהסיפור הזה..

.. כל כך הרבה התפרסם על ג'קי קנדי. היא הייתה מסוגננת, נחשקת, מתוחכמת. היא הייתה אחת מהנשים המצולמות והמתועדות ביותר במאה ה- 20. נדהמתי לדעת כמה מעט אני יודע עליה, אפילו אחרי קריאה של כל כך הרבה חומרים. מהרגע הראשון ידעתי שנטלי פורטמן היא ג'קי. לא הייתה שום אופציה אחרת. נטלי היא כמובן שחקנית מדהימה. היא סיגלה לעצמה את הסגנון, המבטא, המחוות הגופניות בדיוק כל כך מעורר הערצה, ועם זאת יש בנטלי המון מסתורין שהוא הכרחי לתפקיד הזה".

דברי התסריטאי, נואה אופנהיים: " תמיד הייתי אובססיבי לגבי משפחת קנדי, עד שהחלטתי שג'קי היא הדמות שאני מעוניין להתרכז בה. נחשפתי להרבה מאוד חומרים על המשפחה, אבל מה שריתק אותי במיוחד היה אותו ראיון מפורסם שהיא נתנה למגזיןLIFE  שבוע לאחר ההתנקשות. שם הבנתי עד כמה המיתולוגיה של ה"קמלוט" הייתה חלק חשוב מחייה, ועל האופן בו היא לקחה על עצמה את עיצוב המורשת של בעלה. רוב מה שנכתב עד הראיון הזה התרכז ביופי שלה, בסטייל ובחיי הנישואים שלה ושל בעלה. אין ספק שהייתה לה מודעות עצומה למראה, לכוחה של התקשורת ולהשפעה של שני אלו על הפוליטיקה, אבל רק אחרי קריאת הריאיון הזה הכל התחבר לי יחד..

..הצלחתי לדמיין לעצמי את מה שעבר עליה ומה שהתרחש מאחורי הדלתות הסגורות. זה מידע שאף פעם לא נחשף לכן אלו החלקים שבאמת יכולתי לדמיין ואז לכתוב את התסריט. וכך עברתי שלב אחרי שלב: בעלה נרצח, היא נאלצת לשוב לביתה. היא נכנסת לבית הלבן כאשר ילדיה ישנים, מורידה את הבגדים המוכתמים בדם ונכנסת למיטה. למחרת היא מתגייסת גם לטובת ילדיה שאיבדו את אביהם, וגם לנושא ארגון ההלוויה. כתבתי את הטיוטה הראשונה לסרט בתוך שלושה שבועות ומשם ההפקה יצאה לדרך".

נטלי פורטמן, על התפקיד של ג'קי: "לגלם את ג'קי היה התפקיד הכי מסוכן בקריירה שלי. כל כך הרבה סופר עליה, כך שלאנשים יש תפיסה מאוד מוחשית של מי היא הייתה, ואני הרגשתי שיהיה קשה לענות על הציפיות שלהם ולהיות אמינה לדמות שיש להם בראש. אחרי שהבנתי את התפיסה של פאבלו לרין סמכתי עליו לגמרי. הבנתי שהסרט הזה לא הולך להיות ביוגרפיה, ושהוא הולך לספר סיפור על קטעים שלא סופרו, שהרבה מהם הם בדיוניים, או שמסופרים מזווית אחרת ולא מוכרת. זה מה שעניין אותי וזה מה שאפשר לי להיענות לאתגר..

.. הייתי צריכה לעבוד הרבה כדי לסגל לעצמי את דמותה של ג'קי כפי שצולמה והתפרסמה: ההליכה, הדיבור, המחוות הגופניות, המראה. קראתי כל מה שיכולתי, כל ספר או ביוגרפיה, ראיונות, קטעי וידאו. עבדתי הרבה על המבטא וגיבשתי לעצמי את הדמות, אולם רק כאשר הייתי לבושה, מאופרת ומוכנה לצילומים, הרגשתי שלמה עם הדמות. לראות את עצמי עם השיער האייקוני שלה זה היה החלק המשמעותי ביותר בהכנות, הרגשתי שזו הפעם הראשונה שאני ממש מרגישה כמוה ולא מנסה לחקות אותה. פבלו לקח את הסיפור שלה למקום שמאוד התחברתי אליו. הוא לא מתחנף, לא מתפשר אך עם זאת הוא מצליח ליצור סיפור מאוד אנושי שכולל בתוכו הרבה רבדים ומשמעויות".

* הסרט ג'קי מצליח לקחת את הסיפור האמיתי אל משהו מורכב ומוסיף לו ערך מוסף. וכבר אמרתי, נטלי פורטמן נפלאה.

(צילום: באדיבות בתי קולנוע לב)