צפיפות החומר: אמנות עכשווית מהודו

תערוכה החושפת את הקהל הישראלי בפעם הראשונה, לסצינה המרתקת של האמנות ההודית העכשווית. 17 אמנים מציגים במוזיאון תל-אביב לאמנות. אוצרות אורחות: תמי כץ־פרימן, רותם רוף.

הודו היא אחת המדינות המרתקות שיש, ולא בכדי נמצאת בתמידות על מפת המטייל הישראלי. אקזוטיקה, דתות, נופים אנושיים, בוליווד ופרות.. ארץ הניגודים המדהימים, פערים חברתיים, נחשלות וקידמה. אחת המדינות הצפופות בתבל, רבת פנים ומסקרנת, שיש בה יצירה אמנותית מרתקת.

ובעצם מה אנו יודעים על האמנות ההודית העכשווית? לא באמת יודעים. אז הנה הזדמנות פז, עכשיו במוזיאון ת"א לאמנות!

"צפיפות החומר" היא תערוכה קבוצתית החושפת את הקהל הישראלי בפעם הראשונה ובהיקף נרחב, לסצינה המרתקת של האמנות ההודית העכשווית, המעוררת עניין רב בעולם בשנים האחרונות. בתערוכה מציגים שבעה עשר אמנים, רובם מבוססים וידועים וחלקם צעירים בתחילת דרכם, בתמהיל המשקף חתך מייצג של סצינה אמנותית רב תרבותית דינמית ורבת פנים זו.

היצירות הכלולות בתערוכה מעוגנות במציאות חברתית־פוליטית רווית תהפוכות בהודו, ומיטיבות לשקף את תגובותיהם של האמנים לשינויים העמוקים המתחוללים בחברה ההודית, בשני העשורים האחרונים.

המפתח הרעיוני שנבחר כמכנה משותף בין העבודות, קשור בחומר כמטפורה לחיים העכשוויים בערים הגדולות של הודו. בעבודות המוצגות בתערוכה בולטים מוטיבים של חזרתיות, ריבוי ושכפול של דימויים ומוטיבים המאורגנים יחדיו בצפיפות.

תופעת הצפיפות והריבוי הזו מהדהדת את המרקם החזותי המוּכר לכל מי שחווה את המרחבים הכאוטיים של המגלופוליס ההודי. חוויית הססגוניות, הצבעוניות, העוני, הגודש, הרעש, הזרימה והחומריות העשירה, משתקפת באופן מובהק בתכנים ובאסתטיקה החזותית של התערוכה.

העבודות המוצגות בתערוכה עשויות במנעד רחב של סוגי מדיום - צילום, ציור, וידיאו פיסול ומיצב, והן נעות על מספר צירי תוכן מהותיים: מתח דינמי בין מסורת ומודרניוּת; תהליכי העיור והפיתוח המואצים על נגזרותיהן האקולוגיות; ביקורת על תרבות הצריכה והגלובליזציה; מתחים דתיים וקונפליקטים פוליטיים; וכן סוגיות מגדריות.

חלק מהעבודות מפרקות באופן מודע סטריאוטיפים וקלישאות של זהוּת לאומית, אזורית, מגדרית או מעמדית. הדימויים הנקשרים לצירים אלה מתייחסים באופנים שונים לתמורות החברתיות־הפוליטיות, הכלכליות והטכנולוגיות, המתחוללות בשני העשורים האחרונים בתת היבשת, כתמונת ראי המשקפת הקשרים תרבותיים תלויי זמן ומקום.

לתערוכה של אמנות הודית בישראל נלווית משמעות מיוחדת בשל הזיקה בין שתי המדינות וההתעניינות ההולכת וגוברת של ישראלים בהודו ובתרבותה. העיסוק בזהות ובקונפליקט על הציר שבין מקומיות לגלובליות, מניע חלק ניכר מהיצירה האמנותית העכשווית כאן ושם.

התערוכה מלווה בקטלוג דו לשוני, שכולל בנוסף למאמר האוצרותי, שלושה מאמרים העוסקים בתרבות ההודית ובתמורות המתחוללות בתת היבשת בשני העשורים האחרונים.

האמנים המשתתפים:
ראווי אגרוואל, לוצ'אן אופאדהיי, אטול בהאלה, סאקשי גופטה, סובוד גופטה, שילפה גופטה, ל. נ. טאלור, ט. ו. סאנטוש, ג'יג'י סקריה, ג'יטיש קאלאט, בהרטי קהר, ריאס קומו, ראנביר קלקה, ראשמי קלקה, רקס מדיה קולקטיב, שנטאמאני מ., סודרשן שטי.

"צפיפות החומר" - מוצגת במוזיאון תל-אביב לאמנות, הגלריה הרב־תכליתית ע"ש לילי ויואל משה אלשטיין, הבניין ע"ש שמואל והרטה עמיר.

פתיחה: 31 במאי 2012.

אוצרות אורחות: תמי כץ־פרימן, רותם רוף.

(* צילומים : יח"צ תערוכה)