מוזיאון א"י ברמת אביב, מציג תערוכה רחבת היקף הכוללת יצירות אמנות, כתבי יד מאוירים, חפצי פולחן, פריטי לבוש, סרטים תיעודיים, מוסיקה ושפע תצלומים.
תערוכה יפיפייה במוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב, מגוללת את סיפורה ההיסטורי של אתיופיה, באמצעות היבטים דתיים, לשוניים, חברתיים ונופיה המרהיבים. בתערוכה מוצגים דימויים חזותיים המשקפים את תולדות אתיופיה, מקיסרות אקסום ועד העת החדשה, תוך התייחסות למורשת קהילת ביתא ישראל, יהודי אתיופיה.
התערוכה כוללת מבחר צילומים, חפצי פולחן ולבוש, כתבי יד מאוירים, יצירות אמנות, מוסיקה, כלי נגינה, פריטי אתנוגרפיה, סרטים תיעודיים ועוד.
אתיופיה - ארץ רבת גוונים השוכנת בקרן אפריקה, בין ים סוף והנילוס הכחול, צומת דרכים בין המזרח התיכון והיבשת כולה - ניצבת עטופת מסתורין כבר אלפי שנים. המדינה כיום היא המשכה של האימפריה האתיופית, שמקורה בקיסרות אקסום, בירתה של מלכת שבא במאה ה-10 לפנה"ס. על פי המסורת האתיופית, נסעה המלכה מאקסום לירושלים כדי להיפגש עם המלך שלמה, ובחזרתה נשאה את בנו, מנליק, ברחמה. כך ינקה אתיופיה את יסודות תרבותה מהתנ"ך.
האמונה בשורשים הנעוצים בשושלת בית שלמה, מגיעה עד המאה ה-20, עד הקיסר האחרון, "מלך המלכים" של אתיופיה, היילה סלאסי. לאפוס הלאומי של שלמה המלך ומלכת שבא, ייצוג ויזואלי ניכר בתערוכה.
במשך למעלה מאלפיים שנה הונהגה אתיופיה על ידי שושלות קיסריות, והיא מקרה נדיר באפריקה ובעולם, בו מתקיימות שלוש הדתות המונותיאיסטיות זו לצד זו, תוך השפעות הדדיות: במאה ה- 4 לספירה הייתה הדת הנוצרית לדת המלכות, וכך הפכה אתיופיה לארץ השלישית בעולם שצידדה בבשורה המשיחית של ישו. המוסלמים הראשונים באתיופיה היו פליטים מהעיר מכה, שנרדפו על ידי ערבים פגאניים ונמלטו משם בהוראת הנביא מוחמד. לפי מסורות אתיופיות, כמחצית האוכלוסין באקסום, לפני הגעת הנצרות, הייתה יהודית.
התערוכה מציעה התבוננות מעמיקה על ההיסטוריה, המיתולוגיה והתרבות העשירות של מדינה מרתקת זו, באמצעות נושאים מגוונים, בהם: ההיסטוריה המיוחדת של קהילת "ביתא ישראל", המהווה חלק מרקמת חייה של אתיופיה לדורותיה, תוך התייחסות אל קשריה עם ירושלים ועם העם היושב בציון, עד העלייה ארצה;
הביטויים האמנותיים של בני שלושת הדתות המונותיאיסטיות, יהדות, נצרות ואיסלאם, שהתקיימו באתיופיה זו לצד זו תוך השפעות הדדיות; הקיסר האחרון, היילה סלאסי (1892-1975) הקרוי "מלך המלכים של אתיופיה", "האריה המנצח משבט יהודה", מספר 225 בשושלת הסלומונית, ויחסיו הקרובים עם ארץ-ישראל ועם מדינת ישראל.
מוזיקה עשירה, תוצר של הגיוון האתני באתיופיה, השתמרה כמעט בלי השפעות מבחוץ עד העשורים האחרונים, ובתערוכה מושמעות יצירות מוזיקליות שונות. אגף החינוך של המוזיאון מפעיל בשטח התערוכה חלל אינטראקטיבי מיוחד לתלמידי בתי הספר, בו יתקיימו פעילויות העשרה שמטרתן לקרב את הילדים לתכני התערוכה ולמורשת יהודי אתיופיה.
בתערוכה מוצגים תצלומים עכשוויים של האמנית האתיופית הבינלאומית, איידה מולונה (Aida Muluneh), האוצרת הראשית של המוזיאון לאמנות עכשווית באדיס אבבה, לצד תצלומיהם של טובי הצלמים, ישראלים וזרים.
אוצרת: שרה טוראל, יועץ מדעי: פרופ' חגי ארליך. התערוכה תוצג עד 10 ביוני 2013.
מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב, רח' חיים לבנון 2, רמת אביב.
(*צילומים: יח"צ, בית התפוצות ארכיון התצלומים, איידה מולונה, ג'ואן רות', דורון בכר, לאוניד פדרול, סנדרו קרבלי, דוד בן-עוזיאל (טרזן), בני פירסט, דורון בכר, יהודה סיון)