"חזון האוויר" - בצילומי ראשית התעופה בא"י, 1913 - 1948

לציון מאה שנים לנחיתת המטוס הראשון בארץ-ישראל, מוצגת תערוכה מרתקת במוזיאון ארץ-ישראל, ת"א, העוסקת בתולדות התעופה האזרחית בארץ-ישראל, בשנים שקדמו להקמת המדינה. אוצרת: רחל בונפיל.

תערוכה מרתקת מוצגת במוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב, העוסקת בתולדות התעופה האזרחית בארץ-ישראל בשנים שקדמו להקמת המדינה, זאת לציון מאה שנים לנחיתת המטוס הראשון בארץ-ישראל. אוצרת התערוכה הינה רחל בונפיל.

ב-27 בדצמבר 1913 נחת בחופה של תל אביב הבלריו, מטוסו של ז'יל ודרין, שהשתתף בתחרות טיסה מפריז לקהיר ובישר את הופעתה של "המכונה המופלאה", מעשה ידי האדם בשמי הארץ. ודרין נמנה עם חבורה של חמישה טייסים, אשר יצאה בשלושה מטוסים למסע ביוזמתו של המועדון האווירי הצרפתי. מטרתם הייתה לכבוש יעדי טיסה חדשים, אשר יעברו בשלוש יבשות: אירופה, אסיה ואפריקה. המסע זכה לכותרות ראשיות גם בעיתונות המקומית ובהן נדמו הטייסים ל"ציפור האדם באופקנו".

המטוסים, שהיו לשליחיהם של המדע והקדמה, עברו את המרחק הגדול ביותר ש"שום אווירון לא השיגהו מעולם". ואילו הטייסים, שאותם מדמה ההיסטוריון ג'ורג' מוֹסֵה ל"אבירי השמים", תוארו כ"מעופפים" עזי נפש. הם לקחו על עצמם, על אף הסכנות, את "התפקיד היותר קשה שהאנושיות מטילה לפני הגורל" (החרות, 16 בנובמבר 1913) ונהפכו לגיבורי תרבות.

בונפיל: "התערוכה מתחקה אחר שורשי התעופה העברית ובנייתה. הבנת האידיאולוגיה והמוטיבציה שהניעו את מניחי התשתית האווירית, תוכל לשפוך אור גם על תהליכים כלכליים, פוליטיים ובטחוניים, שהתרחשו ביישוב העברי. עדויות, תצלומים ותצלומי אוויר, כרזות, קטעי עיתונות, ספרות ילדים, דגמי מטוסים, גלויות דואר ומעטפות, משמשים בידינו אמצעי ייצוג, בעזרתם ניתן לחשוף ולבחון את מקומה התרבותי והחברתי של התעופה ביישוב העברי ואת תהליך הפיכתה מרעיון של משוגעים-לדבר למרכיב מרכזי, אזרחי וביטחוני, בחיים הציבוריים.

אלה גם מסייעים לפענח את התפיסה המיתית של הטַיִס כאקט של כיבוש השמים והשתלטות האדם על המרחב והזמן. ואילו דמות הטייס, המהווה מרכיב מרכזי בתפיסה זו, מתגלה ככזאת המגלמת בתוכה את 'האדם החדש' ונהפכת לסמלה של האומה".

בתערוכה מוצגת יוזמה מיוחדת ויוצאת דופן, של שחזור דגם מטוס הבלריו בגודלו המקורי, לציון 100 שנות תעופה וכמחווה לכל שוחרי התעופה בתולדות ארץ ישראל באשר הם. את בניית הדגם, בקנה מידה מלא, יזם חוקר התעופה, דני שלום, והוא נבנה בידי תלמידי בית הספר הרב תחומי הולץ חיל האוויר בתל אביב.

מלחמת העולם הראשונה (1914-1918) האיצה את התקדמות התעופה בעולם והביאה לשמי הארץ את הטייסות, שפעלו בשירות הצבאות השונים. הטייסות תיעדו את פעילותן באלפי תצלומי אוויר והעניקו לנו, לראשונה, מבט ממעוף הציפור על האזור. התצלומים, המהווים מסמך היסטורי חזותי, הינם מודלים של פני השטח, המספקים תובנות היסטוריות וגאו-פוליטיות ומשרטטים את תמונות המרחב והנוף הארץ-ישראלי. למערכה שניטשה בשמי ארץ-ישראל הייתה השפעה גדולה על קרבות היבשה. היישוב העברי היה עֵד למאבק האווירי בחזית זו, אשר הטביע את חותמו על דפוסי הביצוע של חלוצי התעופה בשנים שיבואו.

חוקרים כורכים את התפתחותה של התעופה בארץ-ישראל לתהליכים של מודרניזציה, לצד התפתחות הלאומיות היהודית. הציונות, שדחפה ליצירתה של חברה מודרנית, ראתה באימוץ ההמצאות הטכנולוגיות החדשות, כלי לפיתוח הכלכלה והביטחון. ביטוי לתפיסה זו נמצא בהקמתם של מועדוני דאייה ברחבי הארץ, ביוזמתם של אנשי "השומר", ישראל שוחט וצבי נדב, ובהנחת תשתית לחינוך טכנולוגי, שמטרתו הייתה להכשיר דואים ובהמשך גם טייסים.

במהלך שנות ה- 30 של המאה העשרים, הוקמו שתי חברות תעופה אזרחיות ראשונות: חברת "אווירון", שקמה מטעם המוסדות הרשמיים של היישוב, ביוזמתם של דוב הוז ויצחק בן-יעקב; חברת "נתיבי אוויר בע"מ", שהקים פנחס רוטנברג. אלה רכשו מטוסי נוסעים לצורך פעילות פנים ארצית ובין-לאומית ואילו ממשלת המנדט הכשירה וחנכה שדות תעופה ברחבי הארץ.

בה בעת, נערכו תערוכות ויצאו לאור פרסומים אשר נועדו למשוך ולקרב את הציבור לרעיון התעופה ולהטמיע את חשיבותו בקרב הצעירים. גורמים אימפריאליים, מדיניות ממשלת המנדט ומגמות גלובליות מחד גיסא, ותנאים מקומיים, פוליטיים וחברתיים, וכן יוזמות אישיות מאידך גיסא, הביאו להתבססותה של התעופה העברית, ליצירתה של "מודעות אווירית"air mindeness)) ביישוב ולהכרה בצורך בבניין זרוע אווירית, לקראת המאבק על הקמת מדינה יהודית.

התערוכה "חזון האוויר" תוצג עד 30.3.14.
מוזיאון ארץ-ישראל, ת"א, רח' חיים לבנון 2, רמת אביב, טל' 03-6415244

(*צילומים: עיזבון בנימין כהנא, באדיבות עודד כהנא, מכבים; מוזיאון וארכיון "החאן" חדרה (ע.ר); זולטן קלוגר, אוסף לשכת העיתונות הממשלתית)