תערוכות חדשות במוזיאון לאמנות האסלאם, ירושלים

שתי תערוכות חדשות, "ערבסק עכשווי" אותה אוצרת תמר גיספאן - גרינברג, ו"חילוף חומרים - זהות מזרחית וערבית בעיצוב צעיר עכשווי", שאוצרים יובל סער ואורלי עמרמי, נפתחו במוזיאון לאמנות האיסלם, ירושלים

לאחרונה נפתחו במוזיאון לאמנות האיסלם, השוכן בירושלים, שתי תערוכות מקוריות ומעניינות: "ערבסק עכשווי", אותה אוצרת תמר גיספאן - גרינברג, ו"חילוף חומרים - זהות מזרחית וערבית בעיצוב צעיר עכשווי", שאוצרים יובל סער ואורלי עמרמי.

התערוכה 'ערבסק עכשווי':                                                                                                        אמנות העיטור המוסלמי הידועה בשם "ערבסק", עומדת במרכזה של תערוכה חדשה שנפתחה במוזיאון לאמנות האסלאם. התערוכה "ערבסק עכשווי" מבקשת לבחון כיצד אמנים מקומיים פלסטינים וישראלים מאמצים מוטיבים שונים שקשורים לערבּסק ומשלבים אותם בעבודתם, תוך שהם יוצקים לו תכנים ביוגרפיים, פוליטיים ומגדריים.

העבודות בתערוכה שרובן נוצרו במיוחד עבורה, מצביעות על שתי גישות שונות של האמנים לערבסק. רוב האמנים הישראלים מתייחסים אל צורתו של הערבסק והאסתטיקה שלו, כמה מהם מציעים לו חלופה ואחרים יוצרים לו הקבלות פנים-תרבותיות ובין-תרבותיות. האמנים הפלסטינים לעומתם, מזהים את הערבסק עם תרבות האסלאם השמרנית, רואים בו סמן של הסמכות הפטריארכלית שבבסיסה ורותמים אותו ביתר חופשיות למטרות מחאה חברתית, מגדרית ופוליטית או לתיאור עוולות. הערבסק הופיע באמנות האסלאם במאה ה- 10 והפך לעיטור מרכזי ושכיח בעיקר בארכיטקטורה, טקסטיל, איורי ספרים (בעיקר בקוראן), בכלי מתכת, בכלי חרס ועוד.

כיום מזהים שלושה טיפוסים של ערבסק: צמחי, גאומטרי וקליגרפי, שבאים לידי ביטוי בדפוס או דגם ליניארי שחוזר על עצמו ומתפשט עד אינסוף. הדגם הממלא שטחים נרחבים מתאפיין בהרמוניות ובאיזון מושלמים, בדחיסות, בחזרתיות ובצבעוניות עזה. אין לו התחלה, אמצע וסוף, ואין בו ימין-שמאל, למעלה-למטה, מרכז ושולייםאו כל היררכיה. אמנות העיטור המוסלמי, הערבסק, נחשבת לבעלת תפקיד רוחני מרכזי בתרבות האסלאם שנועדה לשרת את הפולחן הדתי. לפי האסלאם, הערבסק מבטא את המבנה המופלא והמורכב של העולם ואת שלמותו ההרמונית.

בין העבודות בתערוכה:

 "הכיפה 5" מאת מחמוד קייס הוא מיצב פיסולי דמויי כיפה בגובה 2.5 מ' ובקוטר 4.5 מטר, המבוסס על הערבסק הגאומטרי. כיפה משמשת בתרבויות שונות לקירוי חללים גדולים בעלי חשיבות טקסית-דתית. המבנה המעוגל שלה מסמל שמיים, שלמות, נצחיות ואינסוף. קייס בוחר בצורה הזאת המזוהה מאוד עם תרבות הבנייה המוסלמית ומציע למבקרים לחוות מקרוב את איכויותיה אם כי בו-בזמן הוא יוצר התקה והזרה שלה כשהוא מציב אותה במרכז החלל מנותק ממבנה דתי.

דור זליכה לוי יצר את מיצב הווידאו והסאונד ,"לולאות", המגיב על אינסופיותו של הערבסק ועל היותו נטול היררכיה - בלי התחלה או סוף -  ומבקש ליצר חוויה מקבילה לחוויית הצפייה בערבסק המכסה שטחים ארכיטקטוניים גדולים. הסאונד בעבודה מורכב מדגימות של מוזיקה אתנית אוריינטלית ועממית שמנוגנת במחזוריות ומלווה במניפולציות דיגיטליות. הווידאו מתבסס על מערכת של מקרנים ומצלמות שיוצרים יחדדימוי מחזורי המבוסס על דגם גאומטרי ומושפע מתנועות המבקרים בחלל.

רובא סלמה ממשיכה את עיסוקה בכתיבה קליגרפית בעבודה זו. הכתב הערבי הנושא בחובו ברכה עבור המאמין ואופן כתיבתו העיטורית, הוא עבורה אמצעי בקורתי כנגד אמירות סקסיסטיות "הנזרקות" ברחוב כלפי נשים ובכללן הנשים הערביות. אמירות אלו שהן פוגעניות ומשפילות עומדות בסתירה אל מול התרבות הדתית השמרנית. סתירה הבאה לידי ביטוי ביתר שאת, בעבודה זו שבה הקליגרפיה המעוטרת המורכבת היא למעשה משפט ברוטאלי שנאמר כלפי האמנית ברחוב .

משתתפים: איה בן רון, אניסה אשקר, דור זליכה לוי, דנה לוי, יואב רבן, מחמוד קייס, רובא סלמה, רימה ארסלנוב. אוצרת: תמר גיספאן - גרינברג. 18/1/18 - 7/4/18

התערוכה "חילוף חומרים - זהות מזרחית וערבית בעיצוב צעיר עכשווי":

 בשנים האחרונות אנו עדים למספר הולך וגדל של מעצבים שהושפעו מהשינויים שמתרחשים בחברה הישראלית, סביב שאלות של שייכות, זהות, מוצא, מגדר, לאום ועוד. אחת הסוגיות הדומיננטיות שעולה מעבודותיהם של מעצבים אלו, היא הזהות המזרחית, בין אם בהשוואה לתרבות האירופית, בין אם ביחס לתרבות הערבית, או בשמה "המעודכן": תרבות ים-תיכונית או מזרח־תיכונית. בעבודות אלו ניכרת השפעה של אורנמנטיקה ערבית, של אותיות ערביות ושל קליגרפיה ערבית, ולעיתים אפשר למצוא מבעד לאסתטיקה שלהן גם מסרים חתרניים שאינם עולים בקנה אחד עם השיח הציבורי הרווח בישראל.

המוזיאון לאמנות האסלאם מציג את התערוכה "חילוף חומרים: זהות מזרחית וערבית בעיצוב צעיר ועכשווי". התערוכה, ביוזמת מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל, תציג מבחר עבודות של מעצבים צעירים העוסקות ביחסי הגומלין התרבותיים והאסתטיים שבין המזרח למערב, בין ערבים ליהודים, בין ישראל לאירופה, בין המזרח התיכון לישראל ובין הערבית לעברית. העבודות בתערוכה נוצרו במגוון רחב של פלטפורמות ומדיומים מהתחומים תקשורת חזותית, אופנה, טקסטיל ועוד, וממגוון רחב של חומרים, מנייר, דרך בד ועד מתכות. מנעד נקודות המבט והמוצא של היוצרים רחב וכולל עבודות הקשורות לקישוט הגוף, לבית ולמשפחה, לסביבת המגורים, למוצא, לעם וללאום.

בין העבודות בתערוכה:

 ״ערבי-מערבי״ של אוהד חדד והלאל ג׳בארין. שיחה בין שני חברים, ערבי יהודי וערבי מוסלמי, המתבטאת בתצלומים מבוימים, טקסטים קצרים וחפצים עמוסים בייצוגים, סמלים ודימויים לאומיים, פוליטיים, חברתיים, דתיים ועדתיים. תהליך השיחה הפך לספר המסכם ארבע שנים של חברות. עבודתו של אמיר צובל ״נגהפ״, עוסקת בתרגום של סביבונים לערבית ובהיבטים הלשוניים, הוויזואליים והחומריים של המהלך. צובל יצר סביבון אייקוני שבו האותיות נגה״פ הוחלפו באותיות המקבילות בשפה הערבית, והוא נוגע במתח התרבותי שהמילה ״פה״ טומנת בחובה במעבר בין נקודת המבט הישראלית לפלסטינית. סביבון נוסף עושה שימוש בתבנית הערבסקה ומאזכר את אלמנט החמש, כחמשת עמודי האסלאם.

הזאר גראבלי מציגה את ״תוכנית רקמה״, קולקציית כאפיות וגלביות מודפסות בדפוס משי ורקומות ברקמה ידנית אדומה. הקולקציה מעניקה פרשנות חדשה ומרעננת לכאפייה ולכפתן המוסלמיים המסורתיים, המשויכים לעולם הגברי, ומנגישה אותם לעולם הנשי. ״ערבסקה חשמלית״, עבודתו של הדר תדהר כוללת שלושה מוצרי חשמל - גוף תאורה, מאוורר תקרה ומערכת שמע, שעוצבו בהשראת האמנות האסלאמית, מעין תרגום תלת־ממדי בן זמננו לערבסקה המסורתית. המאיירת נועה שניר מציגה מעשייה מאוירת לסיפור העממי ״סמירה רמידה״, גרסת יהודי מרוקו לסיפור סינדרלה. הסיפור, המתכתב עם הפורמט המוכר של סינדרלה, קיבל ברבות השנים חיים משל עצמו ממספרות הסיפורים המרוקאיות, והוא חצוף ואלים ולא שגרתי בנוף סיפורי הנסיכות.

משתתפים: אמיר צובל, גילעד בר, הדר תדהר, הזאר גראבלי, הלאל ג׳בארין ואוהד חדד, הלית כולני, טל לוי, לירון לביאטורקניץ׳, נואל ערפאת, נועה שניר, עדי קרני, עומרי אברהם, שני דבורה. אוצרים: יובל סער ואורלי עמרמי, ביוזמת מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל. 8.12.17 – 7.4.18

המוזיאון לאמנות האסלאם:

רחוב הפלמ"ח 2 ירושלים

טלפון: 02-5661291

www.islamicart.co.il

שעות פעילות המוזיאון:

שני – רביעי : 10:00- 15:00

חמישי: 10:00- 19:00

שישי – שבת: 10:00 – 14:00

(צילום: שוש להב)