נפתח מחדש המוזיאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן

האם משפטו האלמותי של שמשון הגיבור "תמות נפשי עם פלשתים" נועדו להוות נקמה באלה שבאו לראות במפלתו? מדוע התמונה של דוד אל מול גָּלְיָת נטבעה כה עמוק באתוס הדתי והלאומי? כיצד נראו בתיהם ומקדשיהם של הפלשתים? ולאן נעלמו?

העיר אשדוד פותחת מחדש את שעריו של מוזיאון יחיד מסוגו, המוזאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן, לאחר כשנה של שדרוג אינטנסיבי.

קשר הדוק, שהחל עוד בשחר ההיסטוריה מחבר בין העיר אשדוד לבין התרבות הפלשתית. כבר ברבע הראשון של המאה ה-12 לפני הספירה, "הסתערו" על חופיה של ארץ ישראל ראשוני המהגרים הפלשתים, חלקם השתקעו באשדוד והיא הפכה לאחת מחמש עריהם החשובות.

סיפורי הפלשתים, המוזכרים בתנ"ך, שזורים בסיפורו של העם העברי ועד היום נחשבים אטרקטיביים ומסקרנים. קרב הכוחות בין דוד גָּלְיָת, הענק הפלשתי, שהסתיים במילים, "ויחזק דוד מן הפלשתי", נטבע עמוק בתוך האתוס הדתי והלאומי היהודי. גם הכוונה מאחורי מילותיו האחרונות של שמשון הגיבור, "תמות נפשי עם פלשתים", לפני שמוטט עליו את עמודי המקדש, עדיין מסקרנת. שאלות רבות אודות הפלשתים עדיין מעסיקות את אנשי המחקר הארכיאולוגי. המוזיאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן, ישיב על חלק מהשאלות ויציג תמונת עולם אובייקטיבית אודות הפלשתים, המשלבת בין הממצא הארכאולוגי השאוב מאתרי פלשת, בהם- העיר אשדוד וסביבותיה, לבין הסיפור המקראי.

במוזיאון מוצגת תערוכת הקבע, 'עולמם של הפלשתים', המציגה פרק בהיסטוריה של אשדוד מלפני כ-3000 שנה. בתערוכה, שרידים ארכיאולוגיים מחיי היומיום ומטקסי הפולחן הפלשתיים, שחלקם נחשפו לאחרונה באתרי חפירות באזור פלשת והעיר גת המקראית.

בין הממצאים הבולטים בתערוכה שאצרה גלית ליטני עומדים שרידים נדירים, דוגמת מזבח נדיר בעל שתי קרניים ובסיסי עמודים שהיו חלק ממבנה מקדש וכעת משולבים במיצג אור-קולי המדמה את החורבן שהטיל שמשון על מקדש הפלשתים בעזה; כלים פאליים, מהמאה ה-10 לפנה"ס, המהווים חלק ממכלול כלים פולחני שהתגלה במקדש. מסורת השימוש בפאלוס כמייצג פיריון נפוצה מאד בתרבויות מהעולם האיגאי ועד מצרים העתיקה.

ייתכן והכינוי המקראי "ערלים" שמיוחס לפלשתים הוא התייחסות לאופי פולחנם על ידי הסופר המקראי; אמבט אבן, מהמאה ה-11 לפנה"ס, שייתכן כי במקורו שימש כארון קבורה. האמבט נמצא שקוע בתוך מתקן מטויח. יש הסוברים כי הוא שימש בתהליך ייצור היין. אחרים חושבים שלאור מציאתן של כ 150 משקולות נול בסביבתו, הוא שימש להשריית צמר לצורך ריכוך.

המוזיאון מציע פעילות חווייתית המשלבת חשיפה לפריטים קדומים באמצעים עכשוויים עם אירוח ב 'משתה הפלשתי' המורכב ממאכלים השאובים מן התרבות כפי שנחקרה. לצד תצוגת הקבע יוצגו במוזאון תערוכות מתחלפות בתחומי התרבויות והאתנוגרפיה, המאפשרות הצצה למסורות ולמנהגים בחתכי אוכלוסייה מגוונים בישראל.

התערוכה 'בלי עין הרע ובמזל טוב', שאצרו יעל ויזל ושרה שחק מציגה מגוון רחב של פריטי יודאיקה וקמעות המחולקים לחמישה נושאים המרכיבים את מעגל החיים היהודי וקשורים בהתחלות חדשות. עוד תוצג, התערוכה 'סיפורי אשדוד', המכילה חפצים שנאספו מקרב תושבי אשדוד, כדוגמת נרתיקי עור ובתי קמע מכסף ומברזל שנועדו להגנה מעין הרע.

המוזיאון המחודש, חי ומעודכן, הנמצא בקשר שוטף עם חוגי הארכיאולוגיה באוניברסיטאות בר אילן ותל אביב, האחראיות על החפירות באשדוד ים, ותל צפית. שיתוף הפעולה עם חוגים אלה כולל חזון להקמת מרכז מידע ומחקר אקדמי בתחומי המוזאון, שיכלול ספרייה שתוקדש למחקר הפלשתי; מעבדה ארכיאולוגית שתשמש את החפירות באשדוד-ים, וכן פרויקטים קהילתיים וחינוכיים לילדים ולמבוגרים, שישלבו פעילות חינוכית הן במוזאון והן באתר החפירות בעיר.

המהפך שחל על המוזיאון, הכולל שיפוץ והרחבה משמעותית, הוא חלק מהחזון העירוני לביסוסה של העיר אשדוד כעיר מובילה, גם בתחומי התרבות והאמנות. המוציאה לפועל של החזון היא החברה העירונית לתרבות, הפועלת במסגרת עיריית אשדוד.

לתכנון, עיצוב והקמת המוזאון נבחרה ה'טחנה לעיצוב', המתמחה בהקמת תערוכות ומוזאונים.
על התכנון והשדרוג האדריכלי אמון המשרד 'גיל מינסטר אדריכלים'.

(*צילוים: יח"צ, אבישי פינקלשטיין)