תערוכה ראשונה למלי קנופף "הלך החומר אחרי הרוח והייתה בו נשמה"

מלי קנופף ילידת חיפה, בת לקצין משטרה ועקרת בית, דור שני לניצולי שואה, יוצאי מחנות הכפייה בהונגריה. טביעת האצבע של תקופת השואה הייתה דייר קבוע בבית הוריה. החינוך הנוקשה והמוקפד, שהעניקו לה הוריה, גרם לה מחד, לרכוש השכלה וידע רב ומאידך, דיכא בה את הרצון להגשים את חלומה ולהפוך לאמנית.

בגיל 20, עם תום שירותה הצבאי, נישאה לבחיר ליבה (חברה מגיל 17) ובמקביל החלה ללמוד ציור בחוגים פרטיים. היא למדה ציור פיגורטיבי וציירה במשך מספר שנים, עד שהתגרשה לאחר 3 שנות נישואין. מספר חודשים אחרי גרושיה הכירה, את מי שהפך להיות בעלה השני, נישאה לו, הרתה וילדה את בתה היחידה. תקופת ההיריון, היא מספרת, הייתה קשה עבורה, היא נאלצה לשבת בבית, בשמירת הריון קפדנית כתוצאה משני הריונות כושלים שעברה.

לאחר הלידה נשאבה ל"עולם האימהות" והקדישה עצמה לגידול בתה ולמשפחתה.
בעלה השני עסק בעיצוב אופנה, במשך 10 שנים שימשה לו דוגמנית הבית. לאחר עשר שנות נישואין נפרדה ממנו והחלה לעבוד במשרד פרסום פוגל- לוין, בתפקיד יחצ"נית. משם עברה לעבוד באולפני טלעד והמשיכה למלא תפקידים שונים בענף התקשורת.

לעיסוק באמנות חזרה לאחר שחוותה מצוקה נפשית, בעקבות הטיפול בשני הוריה המבוגרים, ניצולי שואה, שנפטרו במהלך אותה שנה.
עם מותם של שני הוריה, החליטה לשנות את עיסוקה המקצועי. היא הצטרפה למרכז הרפואי, תל אביב (בבי"ח איכילוב), בתפקיד מנהלת אדמיניסטרטיבית במחלקה חדשה למניעת סרטן, שזה עתה הוקמה.
בתקופה זו הכירה גבר חדש, איתו החלה מנהלת מערכת יחסים.
בן זוגה, איש עסקים, בנה בית ושני צימרים בגליל. היא סייעה לו לרהט ולעצב אותם. לאחר שנתיים וחצי נפרדה ממנו וחזרה לעבוד בתחום הרפואה ובמקביל המשיכה ליצור "על אש קטנה". מאז עזבה את עבודתה (אוגוסט 2011) היא מקדישה את כל זמנה ליצירה.
מלי קנופף, חיה ויוצרת בתל אביב.

מספרת מלי קנופף על הדרך בה למדה להתגבר על פחדיה ולהגשים את מאווייה: "הגעתי במקרה, או בעצם ממש לא במקרה, אל מאמנת אישית ספיריטואלית, ששמה פנס בוהק מול פני והובילה אותי בנועם נחוש אל הצורך שלי בשינוי רדיקלי בכל שהיה לי מוכר, ידוע, נוח, אבל בלתי מספק בעליל. הבנתי ממנה שהפחדים הינם קריאה לעזרה. למדתי להתייצב מול פחדיי, להתעמת אתם ומתוך כך להשתחרר מהם. הצלחתי באמצעותה לשחרר את הצורך המתמשך שלי בריצוי סביבת הקיום היומיומית שלי, (ספח מפואר של היותי בת דור שני לשואה). עוד היא הצליחה להבהיר לי שכשאני קמה בבוקר וחשה רעיון חדש בוער בעצמותיי – אני חייבת ליישמו, שהרי אחרת אני פותחת עוד מעגל תסכול. השפעתה המעצימה של יהודית פלאות לימדה אותי לעוף אל מחוזות הרגש, הדמיון והאינטואיציה. לפני כ 3 חודשים הפסקתי לעבוד ומאז אני עוסקת ביצירה אומנותית בלבד".

בהיותה אוטודידקטית למדה ועסקה במוסיקה, פסיכולוגיה, תולדות האמנות של המאה ועשרים ציור, פיסול ובעיקר בכתיבה יוצרת. שנים התפרנסה כאשת תקשורת, הן במשרדי פרסום מובילים (פרסום פוגל לוין, קבוצת אדמון תקשורת) והן בטלוויזיה (טלעד).

תערוכתה הראשונה של מלי קנופף "הלך החומר אחרי הרוח והייתה בו נשמה", נפתחה בגלריה אפרת, תל- אביב, ביום ה' 15.12.11, בשעה 20:00 ותימשך עד 29.12.11.

בתערוכה מוצגות כ-25 עבודות, ציורים בצבעי אקריל על בד, בשילוב טכניקות מגוונות, שימוש במסכות וחפצים נוספים ובציפוי אמייל קר. כמו גם, קב' פסלים עשויים ראשי קלקר וציפורים עשויות גבס הצבועים בצבעי אקריל.