הקשר בין חג החנוכה וכסף

כל ההורים יודעים שחג החנוכה מביא עמו עלייה משמעותית בהוצאות המשפחתיות. בשבוע של החג אנו מוציאים לא מעט כסף על מופעים, צעצועים, דמי חנוכה ובילויים כדי להעסיק את הילדים בחופשה.

איך אפשר לעבור את החג בשלום מבלי להתרושש, וגם להקנות לילדים חינוך פיננסי "על הדרך"?

תקציב מוגדר מראש: שבו עם הילדים וסכמו עם כל אחד מהם על תקציב לחנוכה: תקציב לצעצועים, למופעים ולבילויים (כמובן בהתאם לגיל ולמצב הפיננסי של המשפחה). חשוב לערוך תיאום ציפיות ולהבהיר שאין לחרוג מהתקציב בשום פנים ואופן – קונים לפי התקציב ולא מעבר לכך. המטרה היא ללמד את הילד לחיות ממה שיש ולא לחיות על הלוואות.

סדר עדיפויות: אפשרו לילד להחליט מה הוא רוצה לקנות בתקציב שניתן, תוך הסבר והכוונה. לדוגמה, אם מדובר בצעצועים, אז להסביר שיש אפשרות לרכוש צעצוע אחד גדול בכל הסכום ,או לחלופין, מספר צעצועים קטנים יותר. אם מדובר במופעים, אז להסביר שלא ניתן ללכת לכל ההצגות, אלא לבחור את זו שהוא הכי רוצה מבין שלל האפשרויות.

צרכנות נבונה: הראו לילד דרכים להוזלת עלויות. במופעים, למשל, ניתן להזמין כרטיסים מוזלים באמצעות שימוש בנקודות/כוכבים של כרטיסי אשראי או דרך מועדוני חברים כדוגמת "חבר" ו"בהצדעה". בצעצועים יש לערוך סקר שוק ולבדוק איפה אפשר להשיג את המוצר בעלות נמוכה יותר, לדוגמה דרך אתרי קופונים או מבצעים. אפשר גם להכיר לילד אתרי השוואת מחירים כמו zap.

מותגים: חברות משקיעות הון עתק על פרסום ומיתוג כדי לגרום לנו לקנות את המוצרים שלהם. זה עובד עלינו, המבוגרים מצוין, ועוד יותר על ילדינו התמימים. כאן חשוב להסביר שלא תמיד המותג הוא טוב יותר מהמוצר המקביל שאיננו ממותג, ופעמים רבות מדובר באותה גברת בשינוי אדרת, אלא שהמותג עולה הרבה יותר. מומלץ להסב את תשומת לבם של הילדים לפרסומות שונות (בעיתון, בטלוויזיה וכד'), ולהראות להם שיש מוצרים מקבילים שלא מככבים בפרסומות, אבל הם לא פחות טובים.

חינוך לחיסכון: יש להסביר לילד שאם ישתמש רק בחלק מהכסף, אז יישאר לו "עודף" לרכישה הבאה. בהזדמנות זו, כדאי גם להסביר מושגים כמו בנק וריבית (כמובן בהתאם לרמת הבנתו של הילד) – כשחוסכים כסף בתוכנית חיסכון, אז מקבלים "בונוס" על החיסכון.

דמי כיס: למי שטרם התחיל לתת לילדים שלו דמי כיס, חג החנוכה מהווה הזדמנות מצוינת לכך. ראשית, חשוב להבין את המטרה – הורים רבים רואים את האקט של מתן דמי כיס כסוג של פרס על התנהגות טובה, אבל זוהי טעות חינוכית. המטרה האמיתית היא לאפשר לילד להתנסות בפועל בניהול הכסף שלו, על מנת שלא יתחיל את חייו הבוגרים בלי שום ידע או ניסיון כלכלי. הרי התפקיד שלנו, ההורים, הוא להקנות לילדינו את כל הכלים האפשריים כדי שיסתדרו הכי טוב שאפשר בחיים האמיתיים, ולכן חשוב לתרגל אתם התנהלות כלכלית נבונה בגיל כמה שיותר מוקדם.

בגילאים צעירים (מגיל 3 בערך) אפשר לתת לילדים בקיוסק 3 שקלים ולהסביר להם מה הם יכולים לקנות בסכום הזה – למשל, ארטיק קרח וסוכריית גומי, או לחלופין ברד וטופי. בחנויות צעצועים אפשר להסביר שאנחנו קונים בחנות השנייה כי שם יש מבצע, ומוכרים את אותו מוצר במחיר זול יותר. הרעיון הוא לטפטף להם את העקרונות של צרכנות נבונה, סדרי עדיפויות וניהול תקציב.

בגילאים קצת יותר גדולים, מומלץ לתת דמי כיס על בסיס שבועי. התקציב נבנה לפי רשימת המטרות הכלכליות של הילד בהתבסס על סעיפים שונים של הוצאות (טלפון נייד, בילויים, מתנות לחברים, ביגוד וכד'). על כל סעיף כזה ההורים והילד צריכים להחליט יחד מה יהיה גובה התקציב, כאשר באחריות הילד (ובהכוונת ההורים) לעמוד בתקציב שניתן ולנהל אותו בחכמה. אם הילד חרג מתקציב הטלפון הנייד, עליו להשלים זאת מסעיף אחר- למשל, ביגוד. הדבר החשוב ביותר הוא להימנע ממתן הלוואות לילד, כי אז הוא ילמד שאפשר לחרוג מהתקציב, ובחייו הבוגרים קיים סיכוי גדול שהוא יצטרף ל"מועדון המינוס". כמו כן, אם הילד כבר הגיע לגיל 16, עודדו אותו לפתוח חשבון בנק, כדי שילמד על בשרו את רזי מערכת הבנקאות ואיך הכל עובד. כמובן שכל מהלך כזה דורש הכוונה ובקרה של ההורים, אבל האחריות צריכה להיות על הילד.

*** הכותבת היא יועצת ומאמנת לכלכלת המשפחה ומנכ"לית "מסודרים-ייעוץ ואימון כלכלי".