|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דף הבית > הורות > בבקשה אל תפגעו בהם - איך לגדל ילדים בעידן רודף רזון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
בבקשה אל תפגעו בהם - איך לגדל ילדים בעידן רודף רזוןמאת: איילת קלטר"אימא לא מחבקת אותי. כשהיא באה לקחת אותי מהגן השאלה הראשונה שלה היא "מה אכלתי ולמה כל כך הרבה. אני יודע שהיא כל הזמן בולשת אחראי. אני כל הזמן מרגיש אשם. אני שונא את עצמי כי אני יודע שאני גונב אוכל"(יובל בן 6 מתל אביב). "אחת החוויות הכי מכאיבות לי זה הביקור אצל רופא הילדים.. תמיד הוא אומר "מיכלי אם קצת היית יורדת במשקל היית ממש חמודה". כאילו שהוא מבין שאני ממש מנסה ולא מצליחה, וכאילו הוא בכלל מבין מה אני מרגישה. ובכלל הוא נראה לי די שמן בעצמו." (מיכלי בת 7 מכפר סבא) אחד מכל חמישה ילדים בכיתה א' בישראל סובל מעודף משקל, ובכיתה ז' מדובר כבר באחד מתוך שלושה. כך עולה מנתונים חדשים של משרד הבריאות שהתפרסמו בחודש דצמבר 2013. אין עוררין על כך שקיימת בעיית השמנה שבמובנים רבים הפכה מבעיה רפואית לבעיה חברתית אך לפני שיוצאים במערך כולל למלחמה בה יש לזכור ששיעורי ההצלחה בעזרה לילדים שמנים לרדת במשקל ולשמור על הירידה עומדים על 10% בלבד JAMA Pediatrics; Sep. 2013; 167)). ולא זו בלבד, המחקרים מראים שההתערבות באכילה של הילד והניסיון לשנות את משקלו מבטיחים את השמנתו. מי שמראה זאת באופן עקבי במחקריה היא דיאן ניומרק שבאחד ממחקריה הגדולים שפורסם ב 2006 ב- J Am Diet Assoc הראתה שדיאטה (או מה שנהוג היום לכנות שינוי אורח חיים) לא רק גורמת לעליה במשקל בטווח הארוך אלא גם מובילה לאימוץ הרגלים לא בריאים ועליה בהתקפי זלילה ואובדן שליטה על האכילה. מחקר נוסף שהתפרסם אף הוא ב JAMA Pediatrics ביולי האחרון, הראה שככל שההורים מדברים עם ילדיהם על דיאטה הם דווקא יטו לעודף משקל. לנתונים אלה יש להוסיף את הסטיגמה המודבקת לילד בעודף משקל, שנאבק בלא הצלחה יתרה כנגד ההנחה הרווחת שמשקלו הוא חזות הכל, והוא זה המעיד על איכויותיו, אישיותו, מעמדו ובריאותו. הילד בעודף משקל נתפס כאשם במשקלו, וכלא ראוי וככזה הוא גדל מגיל ינקות עם הערכה עצמית נמוכה ותחושת כישלון מתמדת. בני האדם באשר הם שונים מעצם הווייתם – במראה, במבנה הגוף, בהתנהגות ובאופן המחשבה. גם הילדים שונים זה מזה, ומרגע לידתם הם גדלים לתוך שונות זו. התכונות הבסיסיות של גופם נקבעות עוד בטרם צאתם לאוויר העולם. אם מאפשרים להם לגדול באופן טבעי, ללא הפרעות חיצוניות, הם מתבגרים לתוך מבנה גופם הייחודי. הצורך לשנות את הילדים בהתאם לקודים חברתיים הקיימים מוביל לדה־לגיטימציה השוללת בגלוי או בסמוי את גופם, פוגעת ב"עצמי" שלהם ומערערת את עצם הווייתם. היא עלולה לשבש את הליך הגדילה הטבעי שלהם, ואף לגרום להם לעלות במשקל מעבר למשקלם הייעודי גנטית. האם יתכן שהאופן בו אנחנו כרופאים, אנשי טיפול וכהורים מתמודדים עם בעיית ההשמנה הוא הוא הבעיה? האם יתכן שמבלי משים מתוך רצון כן להיטיב עמם אנחנו דווקא פוגעים בהם, לא מאפשרים להם לגדול לתוך גופם ומעצימים את השמנתם? במילים אחרות האם יתכן והסוגיה אתה עלינו להתמודד צריכה להיות, איך לא לפגוע בילדים שלנו ואיך לעזור להם לגדול באופן הבריא ביותר בעידן הזה בו הרזון הפך ערך המנהל את חיינו? ואם כך מה עלינו כאנשי מקצוע וכהורים לעשות לשם כך? עלינו לזכור שלא כל ילד שמנמן זקוק לטיפול - כל עוד הילד גדל על אותה עקומת גדילה )בסטיות קלות(, אוכל מזון בריא וחי חיים פעילים, הוא גדל, מן הסתם, למשקלו הטבעי ואין סיבה להכניסו למסגרת טיפולית שעלולה לפגוע בעצמי שלו, לשבש את דפוסי האכילה שלו ולהעצים את ההשמנה. מוטב להתמקד בפעילות גופנית לשם הנאה ובריאות, באכילה מגוונת ובחיזוק העצמי. חשוב לזכור כי חלק מתהליכי הגדילה וההתפתחות הטבעיים )כגון תהליכי התבגרות, היריון,הנקה, זקנה( יוצרים תנודות טבעיות במשקל. מומלץ לפנות לטיפול כאשר: # קיימות בעיות בריאות פיזיות או נפשיות, הגורמות לתנודות במשקל או נגרמות ממנו, ומאיימות על בריאותו של הילד. # מתפתחות בעיות רגשיות סביב בעיית המשקל ויש צורך בתמיכה וחיזוק. # הילד נמצא מעבר לעקומות הקיצוניות (אחוזון 3 או אחוזון 97 ). טיפים לכם - כהורים - וכאנשי מקצוע נסו להבין את התחושות המלוות את הילד בשל היותו בעודף משקל. הימנעו מלנסות ולשנות את גופו כדי שיתאם להוויה החברתית. אם ילדכם אוהב את עצמו וחי עם גופו בשלום, נהגו במשנה זהירות שמא תיצרו בעיה שאינה קיימת. צמצמו את השימוש במשקל הוא אינו באמת מדד חשוב לבריאות. באם אתם שוקלים הקפידו לעשות זאת מתוך כבוד לילד וללא הערות שיפוטיות וביקורת פוגעת. היו ערניים להערות של הסובבים אתכם באשר לאכילה או למשקל גופו של הילד. אל תיכנסו לו לצלחת. היזהרו מלשפוט אותו וגוננו עליו מפני הערות מסוג זה בקול רם. הדגישו את השונות הטבעית והלגיטימית בין בני אדם, כך שילדיכם ירגיש שאתם מגנים עליו מתוך כבוד, ולא מתוך רחמים. ספקו לילדיכם אוזן קשבת ותמיכה, לא רק עצות והנחיות. צפו יחד בתוכניות טלוויזיה ולַמדו אותו לבחון את פנטזיית הרזון בעיניים ביקורתיות. נסו לתת לילדיכם חיזוקים על התנהגותם, אבל בעיקר על עצם הווייתם. ההנחה שנעזור לילד שלנו לשנות את הרגלי האכילה ואת הפעילויות שלו בכך שנגער בו, נעיר לו ונגרום לו חוסר שביעות רצון מגופו היא הנחה שגויה. התחושה ש"הגוף שלי לא מספיק טוב" מכאיבה ואינה מאפשרת צמיחה והתפתחות. ככל שילד יבטח בגופו ויאהב אותו, הוא ידאג לטפח אותו ולהשקיע בו, אם באוכל בריא ואם בפעילות גופנית. הביעו אהבה ללא תנאי. הידיעה שאתם ההורים או אנשי הטיפול נמצאים שם עבורו, מאפשרת לו להתמודד עם כל קושי.
*** הכותבת היא דיאטנית קלינית מטפלת בהשמנה והתנהגויות אכילה ומנהלת מרכז שפת האכילה
(* צילומים: יח"צ, מערכת)
נוצר:
02/02/2014 09:13:00
עודכן: 02/02/2014 09:19:00
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
צוות האתר צור קשר הרשמה לאתר תקנון פרסמו אצלנו מפת אתר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
חדשות
,
חדשות
,
זכויות
,
SHOUT
,
בריאות
,
הורות
,
צרכנות
,
תיירות
,
הכרויות
,
קניות
,
טיפוח ויופי
,
אופנה
,
ביגוד
,
תכשיטים
,
אלטרנטיבי
,
תרבות
קהילה
,
תזונה
,
כושר
,
ראיונות
,
עיצוב פנים
,
ארכיטקטורה
,
נשים בממשל
,
עסקים
,
קולינריה
,
מתכונים
משקאות , יחסים , עינוגים , הריון ולידה , קולנוע |