חגים ומועדים מפגישים אותנו עם תפיסתנו את מושג המשפחה בחיינו ועם המשמעות שאנו מקנים להתפרקות התא המשפחתי וליצירת תא משפחתי חדש.
ערבי החג, מזמנים לנו מפגש לא פשוט עם בני משפחה וחברים, עמם אנו מנהלים לא אחת יחסים קונפליקטואליים, אשר ידעו עליות ומורדות לאורך השנה ואף התבטאו בתקשורת לקויה או פוגענית. לחלופין, כאשר הילדים מבלים את החג עם הגרוש/ה, היעדרם עלול לצבוע את כל החג בצבעי אובדן וחוסר במקום בצבעי התחדשות.
ימי חג, על האינטנסיביות והמורכבות שבמפגשים המשפחתיים, או לחלופין היעדרם, מציפים בנו לעיתים עוצמות רגשיות הדורשות התייחסות. על שולחן החג הפנימי שבתוכנו, ערוכים זה לצד זה גם ציפיות שלא התממשו, אכזבות, פגיעות, עלבון, כעס וכן חשש ממה שצופן עבורנו העתיד. לצד אלה ניצבת גם תקווה לשינוי וכמיהה לקשר אנושי חם, רגיש ואוהב.
עוברים את תקופת החגים בשלום: הלכה למעשה
מחויבות לשמחת החג של הילדים: האופן בו חווה ההורה את החג, משפיע באופן ישיר על שמחת החג של ילדיו. לא פשוט להצניע מחלוקות בין הורים גרושים ותחושות עלבון או אכזבה וכעס, אך חשוב לזכור שגם אם אנחנו חווים הצפה רגשית עזה, אנחנו גם "בתפקיד" חיוני ומכריע: לשמש עבור הילד מודל להתמודדות בריאה, גם בזמנים לא קלים ולאפשר לו לחוות חוויות משמעותיות עם שני הוריו, ללא תחושת אשמה או איום.
היערכות מוקדמת ועבודת צוות: מעבר להסכם הסדר הראייה המשפטי, הורים גרושים נדרשים בייחוד בחגים ומועדים לגמישות, יצירתיות ובעיקר לשיתוף פעולה ומחוות של רצון טוב והתחשבות. על מנת ששני ההורים יוכלו לעבוד ביחד כצוות, עליהם להיות מסוגלים לשים בצד משקעים, חשבונות פתוחים ויריבויות , להקשיב ולדבר בפתיחות. מומלץ כי ההורים יקבעו פגישה (רצוי במקום ניטראלי ) וישוחחו על חלוקת הזמן עם הילדים בחג בראש פתוח ומתוך אמונה כי יש ביכולתם להגיע לידי פשרה שתטיב עם כל המעורבים . חשוב מאד לא להסס להעלות נושאים גדולים כקטנים ללא חשש מלהראות קטנוניים. ההמללה של הדברים מקלה על ההתמודדות הרגשית ומפיגה קצת את החשש ואי הודאות מהעתיד לבוא.
לשחרר ולאפשר: לעיתים קרובות, ילדים חשים קרועים בין שני עולמות: "איך אני יכול לשיר ולשמוח, כשאבא לא איתנו השנה?" , "איך אני יכולה לנסוע למלון באילת עם אבא ומשפחתו החדשה, כשאמא לבד בבית?"
על מנת להוריד את מפלס החרדה שלהם, הכינו את הילדים מראש וספרו להם עם מי הם מבלים את החג. הקפידו לנהל את השיחה מבלי לשדר לילד מצוקה והעבירו את המסר כי מותר וחשוב שהוא יהנה גם בחברת ההורה השני וגם בקרב בני משפחתו החדשה.
המשימה לשחרר ילדים מהמטען הכבד של תחושת אחריות לרווחת הוריהם, מוטלת על שני ההורים כאחד. כל אחד בתורו חייב לשחרר את הילד לבלות עם ההורה השני, תוך נטיעת האמונה כי אין במעשיו של הילד משום פגיעה בהורה האחר.
בנוסף, בקרב ילדים גדולים יותר ובעיקר בקרב מתבגרים, עולה חשיבות השייכות החברתית ובילוי זמן עם חברים בני גילם . יש להתחשב ברצון הילד לבלות זמן בקרבת חבריו ולא להרחיק לפרק זמן ממושך, לבית מרוחק מסביבתו הקרובה, מבלי לתפוס רצון זה כמופנה "נגד" אחד ההורים.
הקשבה לא שיפוטית ומתן לגיטימציה לקושי של הילד: ילדים עשויים להגיב לבשורת האופן בו הם צפויים לבלות את החג בדרכים שונות. רצוי להקפיד לתת מקום לילד להביע את רגשותיו ללא חשש מביקורת או לעג. תנו מקום לרגשות של כעס ואכזבה וחזקו את הילד על התמודדות לא פשוטה עם מעברים ושינויים שקשים גם לנו המבוגרים. עזרו לילד להבין שהוא אינו "חריג" במצוקתו וצרו ציפייה להטבה עם חלוף הזמן ופרק של הסתגלות.
משפחה מורכבת-אתגר מורכב: כאשר אחד ההורים או שניהם נמצא בזוגיות שנייה ובעל משפחה חדשה, חשיבות ההיערכות והתכנון המוקדם מקבלת משנה תוקף. היכולת ליהנות מחופשה משפחתית ממושכת תלויה לא מעט בתפיסתנו את המצב, בגישה שאנו מאמצים ובעבודה המקדימה על עצמנו כמו גם בהכנה מראש של ילדינו.
להבדיל מהורים החשים אשמה על הזוגיות השנייה בחייהם, הורים המפגינים בפני הילד ביטחון בבחירתם הזוגית מחד ובהורות שלהם מאידך, מסייעים לילדיהם לחוש מוגנים, רצויים ואהובים.
*** הכותבת הינה מומחית באתר A NEW STATUS המעניק מידע וייעוץ לנפרדים ולגרושים ללא תשלום.
(* צילומי אילוסטרציה: יח"צ)