אוונגרד ישראלי בחיתוליו - אמנים ישראלים צעירים בשנות ה-70 של המאה ה-20, "המלך האכזר" ו"תרגומים בלתי-אפשריים" - תערוכות חדשות, אוצר: יונה פישר.
מוזיאון אשדוד לאמנות - מרכז מונארט (המעוצב להפליא) מציג שלוש תערוכות חדשות, אותן אוצר יונה פישר.
*אוונגרד ישראלי בחיתוליו - אמנים ישראלים צעירים בשנות ה-70
התערוכה העוסקת באוונגרד של שנות ה-70 של המאה ה-20, מציגה עבודות של כמה מהבולטים מאמני האוונגרד שפעלו בארץ בשנות ה-70, והיא תוצג בשני חלקים: חלק א' שנפתח זה עתה וחלק ב' באוקטובר 2011. כל אחד מהחלקים יציג אמנים ומגמות שונות בתקופה. בחלק הראשון מוצגות כ-80 עבודות של האמנים דגנית ברסט, תמר גטר, משה גרשוני, מיכאל דרוקס, פנחס כהן גן, רפי לביא, מיכל נאמן ומוטי מזרחי.
כל אחד מהאמנים מוצג בחלל עצמאי כתערוכת יחיד זוטא, איש איש במבחר ספציפי של עבודות. כולם כאחד מתפרשים כיום כמי שנעו בטווח שבין חשיבה קונספטואלית "טהורה" לבין הבעת עמדה כלפי שאלות של זהות אישית ותודעה חברתית ואפילו פוליטית (בניצניה המוקדמים) - וזאת תוך שימוש באיקונוגרפיה חדשה בנוף האמנות המקומית. התערוכה אמורה להציג, בין השאר, את מניעיה, מרכיביה, וזיקותיה של איקונוגרפיה זו.
התערוכה מתבססת על שאילות מגלריות ומאוספים פרטיים. בבסיס הרעיון להצגת התערוכה, עומדים מכלולי עבודות של כמה מן החשובים שבאמני שנות ה-70 שהושאלו לטווח ארוך מידי גלריה גורדון בתל אביב.
במקביל לתערוכה זו, מוצגות במוזיאון שתי תערוכות יחיד של אמנים צעירים, שבמושגים של ימים עברו ניתן לסווגם כאמני אוונגרד בזמננו. לשניהם תהיה זו תערוכת יחיד מוזיאלית ראשונה:
* יונתן ויניצקי - "המלך האכזר"
יונתן ויניצקי הוא אמן ישראלי (1980) שלמד ופועל בלונדון. בתערוכה "המלך האכזר" הוא מציג מקבץ עבודות בתחומי מדיה שונים שנעשו כולן, במקביל, עבור התערוכה. מאחורי המראה המוגמר של העבודות העשויות כולן במדיומים המזוהים עם מסורת האמנות ועם המודרנה (כמו רישום, ציור, פיסול ותחריט), מסתתר מהלך רב שכבתי סבוך ומורכב, שיוצר בין העבודות קשרים תת קרקעיים ומאחד בצורה מסוימת בין כולן. כל עבודה היא מעין טרנספורמציה או המרה של מקור כלשהו. בכל עבודה בהתאם, מצויה חוקיות המבקשת להבטיח נאמנות למקור זה.
בין אם ביצירת העתק של תוצר תרבות כלשהו - כמו יצירת אמנות, קריקטורה, כתבה מן העיתון, פתק זניח או ציור של ילד שמצא ברחוב. בין אם בהתחקות אחר טכניקה, צבעוניות, צורת תלייה או מבנה של אובייקט שכזה, ובין אם בשחזור דרכי פעולה של אמן אחר - ויניצקי ממיר את כל אלו, ללא היררכיה, למרכיבי יצירותיו שלו: הוא מנכס ומשתמש, משנה ומקבע, מנמיך ומרומם.
ויניצקי מצביע על הנראות של הדברים ומקיים דיון מרתק על מקור וייצוג, על העתק ושכפול, על תרמית וקלישאה, על התפעלות, על כוונה ועל בחירה, על מעמד היצירה, על תפקידו של האמן, על הממסד האמנותי - על מרכיבי האמנות כולם.
* לוֹראָן מארֶשָל - "תרגומים בלתי-אפשריים"
לוֹרָאן מארֶשָל (1975) הוא אמן צרפתי המציג קבוצה של מיצבים הסובבים היבטים חברתיים ופוליטיים האופייניים לישראל של 2011, או מייצגים מבט אישי, נוקב או מחויך, מן החוץ על אנשיה, מנהגיהם ותרבותם. כולם נוצרו במיוחד עבור התערוכה.
נקודת המוצא לחשיבה על התערוכה הייתה התחושה שכל תרגום מטבעו הוא בלתי מושלם, ושכל התרגומים הם למעשה מעברים (טרנספוזיציות) מצורה אחת לצורה אחרת. מארשאל מציג קבוצה של מיצבים, שבכל אחד מהם הוא עוסק במעברים מסוגים שונים: ממדיום למדיום, משפה לשפה, מטקסט לצליל ואפילו מחוש הראיה לחוש הריח.
למעשה, רעיון התרגום והמעבר משמש לו מטאפורה לדיבור על הקשרים השבריריים והמורכבים שדורש דיאלוג בין אנשים, בין בני זוג ובין תרבויות ושפות שונות. התערוכה נערכת בחסות המכון הצרפתי, שגרירות צרפת בישראל.
מוזיאון אשדוד לאמנות, מרכז מונארט, רח' דרך ארץ 8
אשדוד טל' 08-8545180