"קצוות" - דליה בונה ויפעת להב בונה (אם ובת) בתערוכה משותפת

תערוכתן המשותפת של דליה בונה ויפעת להב בונה, אם ובת, "קצוות", מוצגת בבית סוקולוב בתל אביב, עד ה -23.3.11.
בתערוכה מציגות השתיים קבוצת עבודות, רובן ככולן מחומרים ממוחזרים, נייר, שקיות תה, אבנים ופריטים שונים אותם אספו בסביבתן, המשמשים אותן במסע אותו הן עורכות במרחב ובזמן.  
אוצרת התערוכה: מירי קרימולובסקי.

"האמנית דליה בונה חיה בקול רם - בכל פעם שהיא יוצרת, היא מבקשת לומר משהו לעולם, מבקשת לפקוח עיניים, לתת מבט אחר, אולי להביא לשינוי. כבר לפני שנים היא סחפה אל תוך החוויה הזאת את בתה יפעת. לתערוכה הנוכחית בחרו השתיים לקרוא "קצוות" שהרי כל חיינו הם מסע בין קצוות, לעיתים בצעדים גדולים ובוטים, לפעמים בצעדי ריחוף.

כניסה לתערוכה של דליה בונה ויפעת להב בונה היא יציאה למסע. מסע וירטואלי פנימה והחוצה." כותבת אוצרת התערוכה, מירי קרימולובסקי, במאמרה.

בונה החלה לעבוד עם נייר וחומרים מן הטבע לפני כ-12 שנה, מהם יצרה בעיקר פרטי נוי ותכשיטים. אך את מסעה הנוכחי, החלה לפני כשבע שנים, מסע אל זיכרון אביה, שנהרג בהיותה בת שנתיים, בפעולת אצ"ל במלחמת השחרור, מסע של תקווה לארץ ישראל שלווה וטובה יותר. אל מסע זה, הצטרפה בתה יפעת, המשלימה את עבודתה של דליה בעזרת צבע ומכחול. מעיסת נייר וצבע, יוצרות השתיים, "אובייקטים שהם פריטים הכרחיים ביציאה למסע קונקרטי, אך למעשה מובילים אותך למסע אל תוך עצמך" אומרת האוצרת. אובייקטים אלה, עשויים מנייר, חומר קל וקריע, המדמה אבן, או ברזל, אלמנטים בסיסיים, חזקים.

האבן היא מוטיב מרכזי בתערוכה ובשביל בונה, היא מסמלת את אביה. "כל מה שנשאר לי מאבא זאת המצבה, אותה האבן העומדת כעדות שהיה כאן פעם מישהו כזה", אומרת דליה. "אבן היא חומר משמעותי בארצנו הקטנטונת- באבן בונים בתים אך גם הורסים, מקימים בריקאדות מאבני גבול וזורקים אבנים שיכולות להרוג, בעזרת האבן אנחנו בונים, הורסים ופוצעים בעת ובעונה אחת." מוסיפה קרימולובסקי במאמרה. בונה אמנם גדלה בבית רוויזיוניסטי, אהבת הארץ ניכרת בעבודתה. אך היא מאמינה בפיוס, הידברות ואחווה, באופטימיות. זהו המסר שבונה ולהב בונה רוצות להעביר לעולם, דרך האמנות שלהן.

סדרת עבודות נוספת המוצגת בתערוכה, מכילה עבודות הנוצרות על מצע שקיות תה, עליו מציירת להב דמויות אדם מינימליסטיות, נטולות נפח ופנים. הדמויות מצוירות במצבים יומיומיים- ישיבה, ריצה, הליכה, עמידה, "כל דמות בתבנית שונה, מושכת לכיוון שלה, מבקשת את דרכה הייחודית." לדברי קרימולובסקי. עבור האמניות, התה מסמל קשר בין אנשים, הוא מאחד בין היושבים סביב השולחן.

דליה בונה (65) ויפעת להב בונה (38) גרות בישוב כרם מהר"ל ומנהלות יחדיו את גלריה "שתי וערב" שבבעלותן, הנמצאת בחצר ביתה של בונה. בגלריה הן מציגות את עבודותיהן המגוונות ושמחות לארח את המבקרים במקום לכוס תה ושיחה.

דליה בונה, עוסקת באמנות למעלה מ-20 שנה, אך מעולם לא למדה בצורה פורמאלית. היא החלה את עיסוקה האמנותי באמנות דקורטיבית ומזה 7 שנים, החלה עוסקת בחומרים ממוחזרים הטעונים לדבריה במסרים של ארץ ישראל, הנוף והמקום בו היא חיה ויוצרת. בונה השתתפה ב-8 תערוכות קבוצתיות וב-2 תערוכות יחיד.

יפעת להב בונה, סיימה את לימודיה בחוג לאמנות ועיצוב לתיאטרון, באוניברסיטת חיפה, בתום הלימודים הצטרפה לאמה ומאז הן יוצרות יחדיו. השתיים הציגו יחד ב-3 תערוכות קבוצתיות ובתערוכת יחיד משותפת.

דליה בונה, היא אמנית ואשת משפחה, אישה האוהבת את מדינתה ומרגישה קשורה ומחויבת לה ולתרבותה. בונה מציבה למול עיניה כמטרה, את מסר הפיוס, האחווה והדו-קיום בשלום עם שכנינו. השימוש של בונה ולהב בונה בחומרים מן הטבע ובחומרים המצויים בסביבתן, נובע מן הזיקה החזקה שלהן למקום, להיסטוריה של הדברים ולמטען אותו הן נושאות בחובן. 

שיח גלריה בהשתתפות האוצרת והאמניות יתקיים ביום ו' 18.3 בשעה 10:30, הכניסה לכל.

 שעות פתיחה: ימים א'-ה': 10:30-13:00 ,  16:00-19:00