מוזיאון ישראל: תערוכה "האישה האחרת: דמותה באמנות אסיה"

"ההגונה תהיה לאשת איש, היפה – לפילגש", פתגם סיני.

יומיים לאחר יום האשה הבינלאומי (11.3.11) תיפתח בבית טיכו אשר בהנהלת מוזיאון ישראל המחודש, תערוכה על דמותה של "האשה האחרת" באמנות אסיה. בתערוכה כ-30 יצירות אמנות במדיומים שונים המתארות נשים ואלות יפות ובכך נותנות למבקר אפשרות לחזות בתפיסות יופי בסין, יפן, הודו - לאורך התקופות.

רעיה נאמנה וחרוצה או מאהבת יפה וענוגה – אלה הן שני טיפוסי הנשים באמנות יפן, סין והודו. תיאורי הרעיות המעטים מציגים נשים צנועות שיופיין אינו התכונה הבולטת שלהן ואילו תיאורי המאהבות הרבים – הפילגשים, הקורטיזנות או הנשים שקיומן בעולם אחר, עולם האלים והיצורים השמימיים – מייצגים את אידאל היופי הנשי.

אמני סין הקיסרית המאוחרת וסופריה תיארו את הפילגש כבעלת עור צח כשלג, גזרה צרה, חזה קטן וריח גוף מבושם. כל גבר בעל אמצעים היה יכול להחזיק בפילגש. יופייה שיקף את מעמדו וככל שהיתה יפה יותר, כן הוקפה בעושר רב יותר: בתכשיטים הדורים, בבגדי משי משובחים ובמגורים מפוארים. הפילגש הוצגה לראווה בפני חבריו כבת לווייתו, ועל כן נבחרה גם לפי השכלתה ואופייה הנעים. פילגש שילדה לפטרונה בן זכר הבטיחה את מעמדה לכל חייה, ואילו פילגש שסר חנה סולקה לטובת פילגש חדשה. הרעיה, המתוארת בספרות ובאמנות כאשת חיל, לא נמדדה לפי מראה אלא לפי ייחוסה המשפחתי.

במאה ה-17 עד ה-19 הצטמצם עולמן של הקורטיזנות היפהפיות ביפן לרובע מסוגר, הוא רובע השעשועים שפעל בעריה הגדולות, וגופן היה רכוש בית-הבושת שהעסיק אותן. אמני התקופה תיארו אותן כהתגלמות היופי היפני: עור לבן ללא רבב וגוף קטן-מידות. דיוקנאות הנשים הטובות, הרעיות והפועלות ייצגו לעומת זה נשים בשר-ודם, שבגדיהן פשוטים לרב וסגנונן ארצי ולעתים מחוספס.

אישה אחרת המתוארת באמנות הציור של הודו במאה ה-17 עד ה-19 היא דיירת הרמון הראג'ה. תפקידה היחיד של יפהפייה זו, החיה בתוך עולם של תענוגות ושעשועים, היה לענג את השליט כל עוד חפץ בחברתה. עורה לבן כאור הלבנה, שערה שחור ושדיה חשופים לעיתים והיא עסוקה בטיפוח עצמי או מלווה את הראג'ה. תיאוריה באלבומים שהחזיק השליט בספרייתו הפרטית לא נועדו לעין הזרים.

פסלי הנשים החושניות באמנות הודו אינם מייצגים נשים אמיתיות אלא את האישה האחרת – האֵלָה. כבת זוגו של האל היא מייצגת את הכוח הנשי האדיר של הפריון וההמשכיות. שדיה הגדולים, מותניה הצרים וירכיה הרחבות ממחישים את אידאל היופי האלוהי.

כל היצירות הן מאוסף מוזיאון ישראל אלא אם צוין אחרת.

נעילה: 11.06.11

*** קרדיט תמונות:

1. תמונה עם שלוש נשים: קוריוסאי איסודה, יפני, פעל בשנים 1788-1764 בקירוב
הקורטיזנה מצוּהיט מבית-הבושת "מצובה" מטיילת עם שתי חניכות ('שינזו'), 1778, מוזיאון ישראל,  ירושלים, אוסף יעקב פינס במוזיאון ישראל

2. תמונה עם אישה אחת: גאי צ'י, סיני, 1828-1774
אישה יפה, עמוד מתוך אלבום "100 נשים יפות", ראשית המאה ה-19, מתנת ז'ראר לוי, פריז, מוזיאון ישראל,  ירושלים, לכבוד בתו פטריסיה-שושנה

3. תמונה של פסל אישה ללא ראש: גוף אישה, פרט מתוך תמונת אוהבים
הודו, המאה ה-8 עד ה-10, מוזיאון ישראל,  ירושלים,
עיזבון וולף לדז'ינסקי, וושינגטון די סי, באמצעות קרן התרבות אמריקה-ישראל