האופרה, התערוכה והאמן - צ'יהולי בארץ

האופרה הישראלית מעלה את "טירתו של כחול הזקן", שעוצבה ע"י הרב אמן דייל צ'יהולי וגלריה ליטבק מציגה תערוכה חדשה ורחבת היקף של האמן. חגיגה רב חושית !

השם צ'יהולי ממשיך ומהדהד בתודעה הקולקטיבית בישראל, כמילה נרדפת לאמנות הזכוכית והיופי, גם עשור לאחר שחווינו את תערוכת עבודותיו. כזכור, הוצגה התערוכה של דייל צ'יהולי - אמן הזכוכית החשוב בעולם - ב 2000-1999 במגדל דוד בירושלים, וזכתה להצלחה חסרת תקדים ולסיקור עיתונאי נרחב, כשלמעלה ממיליון מבקרים פקדו אותה. אז צ'יהולי חזר אלינו לישראל, לאופרה הישראלית ולתערוכת ענק בגלריה ליטבק.

* האופרה "טירתו של כחול הזקן", ברטוק

זו האופרה היחידה שהלחין ברטוק בשנת 1911 עבור תחרות לאומית להלחנת אופרות בנות מערכה אחת. האופרה לא זכתה בתחרות והועלתה לראשונה באופרה של בודפשט רק ב-24 במאי 1918. באופרה אין ולו אריה מסורתית אחת. היצירה מבוצעת ברצף מוסיקלי אחיד, בו המסע הפנימי מסתיים בניצחון המושג רק במחיר הכבד ביותר: מחיר של אישה אוהבת, המוכנה לאבד את חייה בכדי להציל את האהבה, מול הנשמה של הגבר אותו היא אוהבת ובלעדיו אינה מסוגלת לחיות.

גיבור האופרה "כחול הזקן" הוא דמות מיוחדת וחידתית. כשהוא אפוף בעננת מוות מקפיא, דם וריקנות, הוא מנסה לשרוד על ידי כך שהוא מזין את נשמתו בקורבנות: נשים צעירות ואוהבות. הוא מתחתן וכולא את נשותיו או רוצח אותן וחוזר חלילה, עד לבואה של יודית, אשר מצליחה לחשוף את סודותיו, להתעמת עמו ולנסות בכל כוחה וכוח אהבתה להצילו מבדידותו האפלה ומעצמו. חוסר הוודאות האופף את הסיפור הוא רב ובזה גם ייחודו. הסולנים של "כחול הזקן" הם: ולדימיר בראון (כחול הזקן) וסבטלנה סנדלר (יודית), הבמאית: שירית לי וייס.

* "השירים על מות ילדים", מהלר

לפני ביצוע "טירתו של כחול הזקן", בחלקו הראשון של הערב באופרה הישראלית, מבצעת זמרת המצו-סופרן הישראלית עדנה פרוחניק את "השירים על מות ילדים" מאת גוסטב מהלר (1911-1860), שבעונה זו מציין עולם המוסיקה מאה שנה למותו. "השירים על מות ילדים" הוא אחד ממחזורי השירים הנוגים שמהלר כתב (למלים של פרידירך ריקרט, (1788-1866) מבחינת הנושא שלהם, אך בו בזמן מהפנטים מבחינת הכתיבה המוסיקלית שלהם בתזמור פיוטי ועדין במיוחד.

המנצח הישראלי הצעיר, אילן וולקוב, שהיה המנהל המוסיקלי של תזמורת הבי.בי.סי של סקוטלנד, מנצח על התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון. השירה מבוצעת בשפה ההונגרית (ברטוק) וגרמנית (מהלר), בליווי כתוביות תרגום בעברית ובאנגלית.

* שבע דלתות זכוכית באופרה, בעיצוב צ'יהולי ובחסות גלריה ליטבק

"טירתו של כחול הזקן" היא דרמה פסיכולוגית לשתי דמויות המתרחשת בעיקר בנבכי נשמתן של הדמויות ופחות בעולם המציאות בו הן מוצאות עצמן. השונה בהפקה הוא בכך שהתזמורת יושבת על הבמה ולפניה ממוקמות שבע דלתות הזכוכית שעיצב צ'יהולי, אשר הובאו לארץ בחסות גלריה ליטבק, ומהוות את התפאורה שמסביבה מופיעים הסולנים. כאשר כחול הזקן פותח את הדלתות בטירתו, כל דלת מסתובבת ומגלה עיצוב זכוכית מתאים לנושא התמונה, מדהים ומפתיע ביותר, פרי עבודתו של צ'יהולי.

* תערוכה רחבת היקף בגלריה ליטבק

גלריה ליטבק המרהיבה (במגדל המוזיאון בת"א), אשר חרתה על דגלה, בין השאר, קידום וחשיפה של אמנות הזכוכית בישראל, יזמה פרויקט רב תחומי נרחב. ב - 16.12.10 תיפתח הגלריה בפני הקהל הרחב תערוכה חדשה, עצומה בהיקפה, ותארח את האמן בישראל.

צ'יהולי יציג בתערוכה כ- 100 עבודות, כמעט מכול הסדרות. מתוכן כ- 10 מייצבים גדולים שנוצרו במיוחד בהתאמה לחלל הגלריה. אחד מהם הוא חלון רב מימדי הפונה למוזיאון תל אביב, המכוסה פריטים "מהסדרה הפרסית", היוצר מייצב מעניין רב מימדי וצבעוני. בנוסף מוצגות יצירות נוספות המתנשאות לגבהים של כ- 6 מטרים ואשר הותאמו במיוחד לחלל הגלריה. היצירות הנוספות הינן אובייקטים בינוניים וקטנים מהסדרות ה"וונציאנים", "הצילינדרים", "סידורי פרחים יפניים", "סלים", "צורות ים" ועוד....

* דייל צ'יהולי, אמן הזכוכית החשוב בעולם

האמן הדגול ידוע בזכות היותו פורץ דרך הן בשל תעוזתו והדמיון הרב בו ניחן והן בשל מיומנותו בשימוש בחומר הזכוכית כמדיום אמנותי. מבט ראשון במיצבי האמנות המיוחדים, גורמים להתפעלות והתפעמות מהיופי, המורכבות והצבעוניות. מבט שני מגלה כי צ'יהולי מדגיש את האסתטיקה כערך אמנותי.

דייל צ'יהולי, שנולד ב-1941 בטקומה, וושינגטון, התוודע למדיום הזכוכית כאשר למד עיצוב פנים באוניברסיטת וושינגטון. ב-1965, לאחר שהשלים את התואר, נרשם לתוכנית הראשונה ללימודי זכוכית בארצות-הברית, באוניברסיטת וויסקונסטין. לאחר מכן המשיך את לימודיו בבית הספר לעיצוב של רוד-איילנד (RIDS), שבו יסד לימים את המחלקה לזכוכית ואף לימד בה במשך למעלה מעשור. ב-1971 היה בין מייסדיו של בית ספר פילצ'וק לזכוכית במדינת וושינגטון. במרכז זכוכית בינלאומי זה הוביל צ'יהולי מהלכים לקידום מעמדה של אמנות הזכוכית בעולם.

צ'יהולי קנה לו שם עולמי, גם בזכות מיצביו האדריכליים הסביבתיים הגדולים, עבודותיו מוצגות בלמעלה ממאתיים אוספים מוזיאליים ברחבי העולם ובאוספים פרטיים רבים, וכן הוענקו לו שמונה דוקטורטים לשם כבוד. בעברו של צ'יהולי יש פרק מעניין בו שהה בקיבוץ ועל כך הוא מעיד כי שהותו בקיבוץ ב 1962 היא זו שגרמה לו להבין עבודה קשה מהי ולטענתו, אף שינתה את מסלול חייו.