אמניות היוצרות בברזלמציגות במהלך דצמבר ב"חג של החגים" בחיפה

ריכוז יוצא דופן של יצירה בברזל ע"י נשים מוצג השנה בוואדי. יצירות אמנות מונומנטאליות העשויות ברזל הוצבו במסלול האמנות ברחבי הוואדי, חמש מהן עשויות בידי נשים. האמניות יצרו פרשנויות שונות למושג "חיבור".



אך לפני שנתמקד בפרשנות, הבה נבין על מה המומה האומנותית :
תערוכת אמנות ייחודית בנושא "חיבור, זיכרון מקום", בהשתתפות כ-50 אמנים/יות ערבים/יות ויהודים/יות מתקיימת בפסטיבל "החג של החגים", הנערך בשכונת ואדי ניסנאס במהלך חודש דצמבר 2009.
הפסטיבל נותן ביטוי תרבותי ואמנותי לסובלנות והדו קיום בעיר חיפה ולפסיפס האנושי המורכב ממגוון עשיר ומרתק של דתות ועדות.

במרקם הייחודי של הוואדי הטובל בארכיטקטורה ערבית לצד השפעות אירופאיות, נשזרו כ-25 יצירות אמנות חדשות במסלול מרתק המזמן הצצה אל העבר, אל זיכרון נעלם של תרבות עשירה וחיי עיר פעילים. לצד תערוכת החוצות תתקיים תערוכה בגלריית בית הגפן בהשתתפות כ-25 אמנים/יות נוספים/ות.

התערוכה "חיבור, זיכרון מקום" מספקת למבקריה חוויה הנוגעת במתח שבין ה- יש החי לבין זיכרון העבר. ביצירות האמנות ישנם מאפיינים של תוכן וזיקה מרחבית לזיכרון המקום וחיבורים צורניים תוך שימוש בחומרים המשתלבים בנוף האורבאני והתפיסה האסתטית והחברתית של המקום. לעבודות המוצגות בגלריה נוסף נדבך החושף את החומרים מהם עשויים הזיכרונות....
אוצרי התערוכה הם: עבד עאבדי ואורנה בן-שטרית.

והשנה מציינים שני דגשים עיקריים בתערוכה :

הראשון הוא אותן 5 אומניות ברזל :

* האמנית אירית סגל ישראלי בחרה להציג עץ עדין ושברירי, עף ברוח ...
אירית היא ילידת חיפה 1944, דור 5 בארץ. עד 1984 הייתה שחקנית כדור סל (מכבי חיפה). מ- 1985 עוסקת באמנות, בחומרים שונים.בשנת 1998 הוציאה B.A באמנות יצירה, מאוניברסיטת חיפה.
"החיים הם מקור ההשראה הראשוני שלי, הם אלו המעוררים בי שאלות, תהיות, זיכרונות ומחשבות המניעים אותי לתת להם ביטוי צורני (פלסטי).
"עולם הטבע הוא מקור ההשראה המרכזי שלי לדימויים בהם אני משתמשת ביצירתי. מתוך כבוד לטבע ומבלי להעתיק אותו. המחשבות וחיבורן לתרבות, מסתתרות ברבדים עמוקים יותר"

* האמנית אביבה שמר יצרה פסל תחת השם "אחדות" המורכב משתי יחידות אמורפיות היוצרות בצופה סקרנות המתרכזת בנקודת ההשקה היחידה ביניהן...
אביבה היא ילידת חיפה, 1942. ציירת, פסלת, אוצרת, כותבת ומטפלת באמנות. אוצרת "הגלריה החדשה" בחיפה. מלמדת אמנות והתפתחות אישית דרך יצירה והבעה. עוסקת באמנות יהודית-ציורים, פסלים, מיצבי אותיות ומילים עבריות. משתתפת בפרויקטים בפיסול המשתלב בארכיטקטורה. לאחרונה הוציאה לאור ספר "כוחה של מילה,
שמדבר על כוחן של מילים לשנות – לרפא.
מאז ילדותה המוקדמת מאוד מציירת ומפסלת. התחילה לפסל בחמר המשיכה לפסל באבן, וכשהרגישה שמיצתה עברה לפלדה. משנות ה-90 מפסלת בעיקר בפלדה, למעט יצירות שמשתלבות בארכיטקטורה העשויות בהתאם למקום ולמה שהוא מייצג.
הפסלים שבואדי " להיות בשמחה תמיד " ו – " אחדות " – נושאים שחוזרים ונשנים בעבודותיה, הן בפסול, הן בציור, והן בכתב – בספר שיצא זה עתה לאור.
"מאחר ואני גם מטפלת באמנות, אני מודעת לכך שבראש ובראשונה עלי להביא ( גם את עצמי, כמובן ) את המטופל למצב של שמחה. שמחה הוא מצב שבו אדם בוחר לראות טוב. כשיש שמחה יש צמיחה. כששמחים קשה מאוד לשנוא ואז נפתרות הרבה בעיות-נפשיות וגופניות כאחת. נושא האחדות לדעתי הוא בנפשנו. כשאני מדברת על אחדות אני מתכוונת לכך שצריך בראש ובראשונה ליצור אחדות בתוכנו. ואז היא תקרין על כל הסביבה ומשם לעולם כולו. הפסל מוצב מאוד גבוה כי אחדות היא מטרה גבוהה לשאוף אליה" .


* האמנית מירי סלע יצרה פסל גדול מימדים הנותן פרשנות חדשה ומאיימת לחשבונייה הנוסטלגית והזכורה לטוב...
אומנית רב תחומית, חיה ויוצרת בנהריה.
בוגרת המגמה לאומנות בקהילה, מכללת הגליל המערבי.
מרכזת ומדריכת אומנות בפרויקט מחנות הקיץ בצפון ארצות הברית- שליחת הסוכנות היהודית.
העבודה נקראת "אבק וחול". היא חשבונייה גדולה מאד 4 מטרים גובהה 3 מטרים רוחבה, משקלה 350 ק"ג, אך יחד עם כל עוצמתה, העדינות של כדוריה, ההרמוניה שבה, מבטאים את האמירה שלה. את הדואליות שלה
"חשבונייה, בעבורי, היא זיכרון ילדות, אך בוואדי היא הוצאה מההקשר הרגיל שלה, ממקומה, מגודלה. היא הופכת לאמירה קולקטיבית."
את הבחירה ליצור יצירה מברזל בפסטיבל "החג של החגים" היא מסבירה כך:"הברזל מקיף את חיי הבוגרים. יש לנו מפעל משפחתי לעיבוד שבבים. ריח השמנים סובב אותי, השבבים נישאים הביתה על ידי בני משפחתי, בתום יום עבודה. בביקורי במפעל אני רואה כיצד הברזל משנה את צורתו , נכנע לידי העובדים אותו.הברזל הוא מקור החיים שלנו. עיקר יצירתי היא בעבודות קטנות, מאד צבעוניות, שמתחברות לפנטזיה של הרמוניה. שפת הקיטש כובשת אותי, מבטאת חלום שאולי לא יהיה עוד".
היצירה הייתה שזורה בתוך חייה מאז היותה ילדה קטנה כבת לאב צלם, מדריך טיולים, שתיעד את הארץ במצלמתו. כילדה נשמה בבית את ריח חומרי הפיתוח ועזרה לו בחדר החושך.
אחיה שחקן ואחותה צלמת. אמה עסקה תמיד במלאכות יד מסורתיות. מירי גדלה בבית שלא דיברו הרבה. היצירה נולדה מתוך הצורך לתת ביטוי לעולמה הפנימי הסוער שהיה מוקף באיפוק. שנים רבות עיקר הביטוי שלה היה דרך המוסיקה. אבל הצורך העז בלהשאיר חותם בחומר דחף אותה לעבר האומנות הפלסטית.

* האמנית אורית פיינגולד חושפת את הצופה לפוטנציאל הטמון בהידוק הקשר בין שני חלקים המרכיבים יחידה שלמה.
ילידת חיפה, 1960 . בוגרת לימודי עיצוב גרפי במכללת ויצ"ו חיפה בשנת 1986 ותואר B.ED באמנות פלסטית ב"אורנים" ב- 2008 .
מלמדת בתיכון את מקצועות העיצוב הגרפי והאמנות.
עוסקת בציור ופיסול בנושאים חברתיים, מערכות יחסים בין אישיים: דו קיום יהודים-ערבים, אם-ילד. מרותקת מהשתקפות האישיות במראה האדם, ממראות הבריאה, ומייחלת לחיים הרמוניים של שלווה ואהבה.
"בשנות ילדותי גדלתי בעכו- עיר שהחיים המשותפים של יהודים וערבים השפיעו כנראה עליי ועל הצורך להגיב למציאות הישראלית של מפגשי יהודים-ערבים. אהבתי להלך בסמטאות העיר העתיקה, להריח את הריחות המיוחדים הנישאים באוויר, ריחות התבלינים בשוק, הדייגים, הרוכלים, הטעמים המיוחדים שכל כך היו שונים מבית אמא. אימי, שהצליחה לברוח מפולין עם בואם של הנאצים ועלתה לארץ לאחר תלאות רבות, דאגה מאז ילדותי לפתוח בפני את הפתח לעולם המלא של יצירה בכל התחומים, אמנות פלסטית, מחול, ספרות, קולנוע ועודדה אותי לעסוק בתחומי הציור והפיסול. היא עצמה ציירת שבחרה להתמחות בצבעי המים. אני לעומתה אוהבת את תחושת החומר ומעדיפה לצייר בשמן ולפסל בחומר (חימר)."
היצירה "קו התפר" שפוסלה ב"אורנים" הושפעה מהמפגשים המיוחדים של ערבים ויהודים המתקיימים במקום, וממש באותה העת בה עבדה אורית על הפסל, במסגרת שיעורי "אינטיליגנציה רגשית" נוצר חיבור מיוחד בינה ובין סטודנט ערבי, חיבור שלא היה מילולי, אך היה בו מגע יד של אחווה. "לא הושטת יד רשמית לשלום, אלא השלום היה באמת בתוכנו" .
תפקיד האמנות בעיניה של אורית הוא להגיב ולכן היא משתייכת ליוצרים המגיבים לסביבה בה הם חיים מתוך כוונה להביא לשינוי ולנסות לבנות עולם טוב יותר.
פסל הברזל, המוצב במסגרת פסטיבל חג כל החגים נעשה בברזל בעקבות השתתפותה של אורית בסדנת ברזל כשרצתה להכיר את החומר ואת האפשרויות של מגע בחומר ה"חזק" מצד אחד, אך גם המשתנה והמגיב לסביבה בדרך של התחמצנות. הברזל משנה את צבעו, מקבל חספוס ולא נשאר "אדיש" לסביבתו. כשההקבלה היא לבני האדם המושפעים מסביבתם ומהמפגשים שלהם עם הטבע ועם בני האדם שונים במהלך חייהם .


* האמנית ללה וידרא ינור יצרה פסל טבעתי מקיף ושלם היוצר בצופה רצון חזק לשהות בתוכו.
ילידת חיפה, 1936.עובדת ויוצרת בחיפה ובעלת סטודיו בעוספיא.
הציגה ב-15 תערוכות יחיד, כ-45 תערוכות קבוצתיות בארץ, בלונדון ובארה"ב.
פסליה מורכבים מחומרים ממוחזרים שמקורם בפסולת מפעלים, מעץ ומברונזה.
הפסל 'טבעת כסמל', שיוצג בואדי ניסנאס ,במסגרת פסטיבל החג של החגים, בתערוכת 'חיבורים' עשוי מברזל ,ברונזה וזכוכית (הברונזה והזכוכית ממוחזרים) שהם חיבור של חומרים שונים ליצירה אחת שצורתה טבעת.
הטבעת היא הסמל לחיבור בין האנשים.
ביהדות כשהחתן מקדש את הכלה תחת החופה הוא מברך : "הרי את מקודשת לי בטבעת זאת"
בנצרות: " with this ring I the wed "
באיסלאם: מקובל לתת טבעת עם חתימת חוזה אירוסין.
הרעיון מאחורי יצירה זאת דווקא בחג של החגים הוא שזה בדיוק החג שמסמל את ההכרזה שבחיפה יהודים נוצרים ומוסלמים חיים זה לצד זה בקשר טוב ויוצר.


אמנים ואמניות נוספים היוצרים בפיסול סביבתי, קרמיקה, עיצוב בברזל וברונזה, ציור, צילום, וידאו וכתיבה בחרו ביצירתם להתחבר אל עברם, אל המקום הפיזי או הווירטואלי שהותיר בהם זיכרון חזק ועורר בהם השראה ליצירתם.
פתיחת התערוכה בגלריית בית הגפן תתקיים בשבת 12.12.09.


השני הוא זיכרון לחיה תומא :

בקיץ האחרון נפטרה אמנית הקרמיקה, חיה תומא.
חיה היוותה בחייה האישיים, הציבוריים והאמנותיים סמל לדו קיום במציאות המורכבת של חיפה, פעלה רבות לקירוב לבבות והבנה בין יהודים וערבים בהשראת הצדק החברתי ובהשראת מפעלו של איש השלום ובן זוגה ד"ר אמיל תומא .
בשל היותה יוצרת משמעותית בוואדי ואישיות ייחודית החליטו האוצרים בשיתוף חברת אתו"ס על מספר דרכים לשימור זכרה של חיה תומא:
- בתערוכה הקרובה ייחנך מסלול אמנות חדש על שמה של חיה תומא ובו יוכלו המבקרים להתרשם ממכלול יצירותיה של חיה המוצגות בוואדי ניסנאס במסגרת "החג של החגים".
- האמן מיכאל תומא, בנה של חיה, מציג יצירת אמנות בוואדי ניסנאס המורכבת על בסיס שאריות קרמיקה שנלקחו מיצירות קודמות של חיה ויוצרות תחייה לעץ החיים. העבודה מוצגת בסמיכות ליצירותיה של חיה בוואדי.
- במהלך החודשים האחרונים השתתפו כ-15 נשים מוואדי ניסנאס בסדנת קרמיקה בבית ועד השכונה ובהנחיית אמנית הקרמיקה נטליה דיאטלוב . במסגרת המפגשים המרגשים זכו הנשים להתנסות ביצירה בקרמיקה והתוודעו ליצירתה ומפעל חייה של חיה תומא. הן יצרו בהשראת יצירותיה קיר זיכרון מקרמיקה שיוצב בטקס מרשים בהשתתפותן.
- אמנות הקרמיקה מקבלת מקום משמעותי בין מגוון יצירות האמנות שיוצגו השנה
בוואדי. בין האמנים/ניות המציגים/ות : אירית אורפז (עבודת פסיפס) ורדה חאטר,
יעקב חפץ (עבודת פסיפס), מירי פליישר, מרוות עיסא ומנאל מורקוס, נאוה הראל שושני ונטליה דיאטלוב .


אירועים נוספים שיתקיימו תחת נושא ה"חיבור":

# כמידי שנה תיערך בספריית בית הגפן תערוכת ילדים ערבים ויהודים באצירתם של עבד עאבדי ואורנה בן-שטרית ותעסוק בנושא "חיבור, זיכרון מקום".
פתיחת התערוכה בחצר ספריית בית הגפן בשבת ה-12.12.09

# במסגרת שיתוף פעולה ראשון מסוגו בין מוזיאון חיפה לאמנות ותערוכת "החג של החגים" תתקיים הקרנת סרטים קצרים באודיטוריום מוזיאון חיפה תחת הנושא "חיבור".
אודיטוריום מוזיאון חיפה בשבתות ה-12.12.09 וב- 26.12.09 משעות הצהריים.
עורכי תוכן: יעלה חזות וטל סיאנו .

# בחצר גלריית בית הגפן תתקיים סדנת עבודת נפחות ע"י אומנים אשר ידגימו מול הקהל
עבודות נפחות בברזל, ויציגו כלי עבודה שונים ושיטות עבודה מסורתיות וחדשות.
האוצרים: עבד עאבדי, אורנה בן- שטרית.
חצר גלריית בית הגפן בשבתות ה-12.12.09 וב- 26.12.09 משעות הבוקר .

# בתיאטרון בית הגפן תערוכת מגזרות נייר המורכבת מיצירותיה של האמנית ציפורה ויעקב נאמן ויצירות פרי סדנה בהנחייתה בבית ועד השכונה ואדי ניסנאס .
תיאטרון בית הגפן , קומת הכניסה מהשבת 28.11.09 ועד 26.12.09.


כדאי להגיע !