אבא פלייסטיישן

הוא מעדיף להתרוצץ בפארק מאשר להשתעשע בנייר ומספריים, רך יותר עם הבת, מאתגר יותר את הבן ובכלל מעדיף רק אותו כשותף לפעולות כדרור. קווים לדמותו של הבילוי האבהי עם הפעוט ותרומתו להתפתחות הילד.




המשחק תופס חלק מרכזי באינטראקציה בין הורים לילדים בגיל הרך. על אחת כמה וכמה בתקופה הטרום-מילולית, כאשר הילד חווה את העולם סביבו באמצעות חושיו. חלק מהפעילויות המשחקיות נעשות בהשתתפות שני ההורים, וחלקן עם כל הורה בנפרד.

לא קשה להבחין כי גם בבילוי המשחקי עם הילדים – גברים ממאדים נשים מנוגה. ההבדל הוא קודם כל טכני – זמן הבילוי המשותף עם הילד. גם במשפחות שבהן האם היא אשת קריירה, הזמן שהיא מבלה עם הילד גדול מזמן הבילוי של האב. רוב האבות מתפנים לבילוי עם ילדיהם בסופי שבוע. עם זאת, הנתח של הפעילות המשחקית בעוגת הזמן הכללית שבה ההורה נמצא במחיצת הילד גדול יותר אצל האב מאשר אצל האם. הבדל זה נובע מהשונות בתפקידים שכל אחד מההורים בוחר למלא. גם בעידן הנוכחי, שבו האבות מגלים מעורבות הולכת וגדלה בגידול ילדיהם, רוב האמהות עדיין נוטות לקחת על עצמן את משימות הטיפול הפיזיות הכרוכות בגידול הילדים – האכלה, רחצה, ניקיון וכו', כך שחלק רב מהזמן שהן מבלות במחיצת הילד מופנה למילוין.

לחץ פיזי מתון – עם אבא
יתר ההבדלים בפעילות המשחקית אם-ילד אב-ילד הרבה יותר מהותיים. אבות משחקים עם ילדיהם משחקים שבהם המעורבות הגופנית גדולה כבר מגיל הינקות. הם מניפים אותם באוויר, מתגלגלים איתם על השטיח או על הדשא, רודפים אחריהם במשחקי מחבואים, מתמסרים איתם בכדור, מטפסים לצידם במתקני השעשועים בפארק. בגילאי הגן הם מלמדים אותם לרכוב על אופניים או משחקים איתם במשחקי כדור.

לכל הפעילויות הפיזיות הללו יש תרומה חשובה מבחינת התפתחותו של הילד. הן לא רק מחזקות את שריריו של הילד ואת מערכת השלד שלו, אלא משכללות את היכולות המוטוריות הגסות ואת תפיסת המרחב שלו החיוניות לתפקוד היומיומי של כל אדם. ילד שמרבה להתנועע בחלל לומד לשלוט בגופו ובתנועותיו, לשכללן ולהפוך אותן ליעילות יותר, כך שבעת קימה מהכיסא, למשל, הוא יידע להפעיל רק את השרירים הנחוצים לכך. השעשועים הגופניים במרחב עוזרים לילד לאמוד נכון גובה ומרחק ולהתוודע ליכולות התנועתיות המגוונות של האברים השונים – תובנות שתורמות להתפתחות הקוגניטיבית שלו. הפסיכולוג הנודע ז'אן פיאז'ה כבר אמר, שהתנועה היא מכשיר לפיתוח האינטלקט.

המשחקים הפיזיים הם גם דרך מצוינת ללמוד להתמודד עם משברים ופתרון בעיות - איך יורדים מהסולם? איך מתחבאים בשטח חשוף? איך נזהרים מפציעה בקפיצה מגובה?

תרגיע – עם אמא
לפעילויות המשחקיות של האמהות עם הילדים יש אופי הרבה יותר רגוע. הן נוטות יותר לבלות עם הילד במשחקי קופסה, כמו הרכבת פאזלים, ובפעילויות יצירה כמו גזירה או ציור, שיש להן תרומה חשובה בכל הקשור לפיתוח מיומניות של מוטוריקה עדינה, כלומר שליטה בפעולות הידיים. שליטה זו הכרחית לתפקוד יומיומי תקין, והיא באה לידי ביטוי בפעולות השגרתיות הבסיסיות ביותר – החל מלבישת הבגדים ושריכת שרוכי הנעליים ועד כתיבה.

כל הפעילויות המשחקיות הללו צבועות בגוון עז של דידקטיות. תוך כדי הגזירה, הציור, משחקי הלוח או הרכבת הפאזל הילד לומד להבחין בין צורות ןגדלים, לקרוא לעצמים בשם, ואף לזהות דמיון ושונות. הנטייה של אמהות למשחקים דידקטיים גם היא מוזנת לא מעט מהתפיסה המושרשת, הרואה בחינוך הילדים חלק מהותי בתפקוד האמהי.

האפיון המגדרי של הפעילות המשחקית הופך להיות מורכב יותר כאשר בוחנים את האינטראקציה האבהית ביחס למין הילדים. בעוד לא נמצא כל הבדל בין המשחקים שמשחקת האם עם בתה או בנה, יש הבדלים בולטים באינטראקציה אב-בן אב-בת כבר מהגיל הרך. נדיר למצוא בפארק גברים משחקים עם בנותיהם משחקי כדור, בוודאי לא משחק כדורגל.

אפשר לומר באופן גס, כי המשחקים של האבות עם הבנות הרבה יותר מרוככים ועדינים בהשוואה לאלה שהם מנהלים עם הבנים והרבה פחות מאתגרים מבחינת הקשיים המוטמעים בהם. העצימות המאופקת ורף הקשיים הנמוך הם פועל יוצא מהתפיסה המובנית של האב ביחס לילדיו, הרואה בבן את הגבר ובבת את האישה על כל אפיוניהם הסטריאוטיפיים.

כך או כך, סגנון המשחק של האב עם ילדיו או עצימותו הם סוגיות משניות ביחס למשחק עצמו. במשחקים הפיזיים עם האב חווה הילד הנאה, התקשרות רגשית ולמידה שאינו יכול להשיג כמעט בשום דרך אחרת. השאלה הגדולה היא כמה מהמשחקים הללו ישרדו בדור האבות הבא, שנכון להיום שקוע במשחקי מחשב ובקונסולות משחק.



*** נורית כלב היא מומחית לתנועה לגיל הרך.