מדוע חשוב לא להושיב תינוקות?

"הוא אוהב לשבת, למה לא לעזור לו"?

אני שומע אמירה זו לעיתים קרובות אצל הורים והם בדרכם שלהם באמת צודקים. כך הוא יכול לראות ולשלוט על הסביבה, קל לו יותר להרים את הראש, הוא יכול לשחק בישיבה וכן הלאה. מאידך, בשכיבה על הבטן יכולת הראיה שלו מוגבלת והוא צריך להניע הרבה יותר את גופו ולהתאמץ, בכדי להביט לצדדים הוא חייב להניע את חגורת הכתפיים ובכדי להביט קדימה הוא חייב להרים את הראש ולאמץ את הגב.



הרבה יותר קל לעזור לילד ולהושיב אותו מאשר לאפשר לו ללמוד לבד ולעבור את כל שלבי ההתפתחות בעצמו. הסיבה העיקרית שהורים מושיבים את תינוקיהם, היא בשל העובדה שהם ברבות המקרים מקטרים ובוכים - הם אינם אוהבים להיות על הבטן ומוגבלים ביכולתם לבצע פעולות. כל זה מתחיל מההנחיה הבסיסית של משרד הבריאות לא להשכיב תינוקות על הבטן במהלך השינה. במידה ותינוק מתפתח נכון הוא כן נהנה משהיה על הבטן ויכול לבצע מגוון של פעולות: להעביר משקל ולהישען על יד אחת, להתהפך אל הבטן וחזרה. בנוסף, התינוק מגלה ניסיונות לזחילה, קיימת הזדקפות גבוהה כלפי מעלה ודחיפת ידיים והרמת ראש וחזה.

בכדי שהתינוק יפתח מיומנויות אלו נדרשת גם הפעלה ומשחק בשיתוף של ההורים.
חשוב להתיישב לצדם ולהפעיל אותם. אין זה מספיק להניח לתינוקות מספר צעצועים ולתת להם לשחק לבדם. הם זקוקים לסביבה משתנה אשר ניתן להעניק להם על ידי משחק משותף.
כמו כן, הם זקוקים לביטחון שמעניקים להם מעצם נוכחותכם. דבר המאפשר להם לבלות הרבה יותר זמן על הרצפה ופחות זמן על הידיים.

טיעון חשוב נוסף לגבי הושבת ילדים הוא, שהגב לא בנוי עדיין לישיבה. כאשר מושיבים ילד שלא למד להתיישב עצמונית, הגב יהיה כפוף מדי או זקוף מדי. ובכל מקרה, שיווי המשקל לא התפתח כהלכה, ובשל חוסר יכולות אלו, התינוק עלול ליפול.
בכדי ללמוד להניע את עצמו התינוק צריך ללמוד להעביר משקל ולהישען על הידיים ומשם לעבור עמידת שש. מיומנות זו אפשרית רק אם הוא למד להתיישב משכיבה על הבטן ולא משכיבה על הגב.

התיאור הבא מציג את המהלך ההתפתחותי הנכון.
מדוע נכון? מפני שהתינוק מתנהל על פי מערכת חוקים ביו-מכאניים בדיוק כפי שלמכונית יש את חוקי התפקוד הנכונים שלה. התינוק שוכב על הבטן, חש נוח בתנוחה זו, דוחף בעזרת הרגליים ומתקדם על הגחון או דוחף בעזרת הידיים נשען על הברכיים ועובר לעמידה על שש ומשם לומד לזחול קדימה או מטה את ישבנו הצידה ואחורה מנתק את ידיו מן הרצפה ומתיישב.

הורים רבים פונים אלי ומספרים, שילדיהם בני שנה ומעלה מתקשים בעמידה ובהליכה. אני מסביר זאת בהיעדר הכנה מספקת של מערכת שיווי המשקל, מערכת השרירים ובקושי ביכולת התיאום שבין הגפיים והגב. בכדי שתינוק יעמוד וילך, התינוק זקוק לשרירים חזקים ואלו נבנים כתוצאה מתנועה וכתוצאה מגירויים של מערכת שיווי המשקל.
במידה ואנו מושיבים את הילד הוא אינו מתנועע ואינו מפתח את יכולת העברת המשקל. נקודה חשובה נוספת היא שהתינוק זקוק לתיאום בין חלק גוף עליון לחלק גוף תחתון ומיומנות זו נרכשת כתוצאה מהזחילה. במהלך הישיבה רק הגב מתפקד, ואילו הרגליים לא לוקחות חלק בתהליך וכתוצאה מכך אינן מוכנות דיין לשאת את משקל הילד בזמן העמידה.




*** שי זילברבוש הוא מנהל מכללת צעד ראשון, מומחה לליווי התפתחותי בתינוקות ולהנחיית הורים ומפתח שיטת צעד ראשון.