גן פסלים חדש בחולון : מנגינה וכלי נגינה

גן ספור הינו גן המורכב מפסלים אשר מתארים ספור או שיר לילדים.

בימים אלה נחנך גן ספור חדש של האמנית נילי מי-טל, בחולון. שם הגן- מנגינה וכלי נגינה.



הגן כולל 6 פסלים מברזל- כולם בגובה 2.40 ושלושה ספסלים עם דמויות מפוסלות באורך 2.00 מטר עשויים מברזל.
היוצרת- נילי מי-טל היא פסלת אמנית, סופרת ומשוררת שלמדה והשתלמה אצל מספר מורים, יוצרת בעיקר בברזל, ברונזה ואבן.
נילי מי-טל לומדת שנה שישית תולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים, בשלוחה שברחובות. מי- טל מציגה בארצות הברית ובאירופה בשלוש גלריות באופן קבוע, כולל תערוכות יחיד.
בארץ השתתפה בהרבה תערוכות קבוצתיות וב - 10 תערוכות יחיד.
מי-טל השתתפה בפרוייקטים קבוצתיים כמו- הגלובוסים בשדרות רוטשילד בתל אביב בשנת 2007, הכסאות בפארק רמת גן, פרוייקט התפוזים - ברחובות ובימים אלה בפרוייקט הפעמונים בראשון לציון.
משנת 2001, מכהנת בתפקיד יו"ר ארגון אמני רחובות, בתקופה זו ניהלה לסרוגין שלושה בתים מבחינה אמנותית וזאת בנוסף לכל הפעילויות השוטפות האחרות. בתקופה האחרונה נילי מי טל יוצרת בעיקר פסלי חוצות מעץ, אבן וברזל וחומר פולימרי. פסליה נמצאים בעיר מעלות, שני פסלים בראשון לציון, שני פסלים ברחובות, פסל אחד בלהבים. שני ספסלים מפוסלים בחולון ובימים אלו, כאמור, הגן בחולון.

בשיחה, מי טל מעידה על עצמה כי "חיי תמיד היו שזורים באמנות שלי והספקתי לעשות רבות. הנני אשת קריירה אמיתית- עסקתי תקופה ארוכה בתיאטרון בצד הניהולי הביצועי והכלכלי, היה לי סלון כלות "רוקמת התחרה" אשר היה מאד ידוע. כמו כן עסקתי ביצור אופנה והתמחתי בעבודות יד מיוחדות.
מעל לכל אני אמא לשני ילדים מדהימים תמיד אמרתי ששתי היצירות הגדולות שלי הן אלה העשויות בשר ודם- הם הילדים שלי, כל האמור לעיל מסביר למה לא עסקתי באמנותי במשרה מלאה אלא רק בצורה חלקית, מותו של בעלי מסרטן הביא אותי להכרה שאנחנו אורחים פה. אנו כולנו יודעים זאת אך לא מפנימים, בתקופת המחלה הייתי לצידו כל הזמן, אני ברת מזל כי היה לי בעל נהדר ואהבה מדהימה. לאחר פטירתו התחלתי לפסל בטרוף הגדרתי לעצמי סדר עדיפויות שונה כי הבנתי שמה שלא אעשה עכשיו לא אעשה לעולם.
ולא הפסקתי לפסל, אני מפסלת בחדווה, כל פסל חדש הוא הרפתקאה חדשה מבחינתי. מאחר שאני אוהבת אתגרים התחלתי גם לכתוב סיפורי ילדים ואני יוצרת ומפסלת אותם ועדיין מרגישה שאני רק בראשית דרכי".

חנה ברק-אנג'ל אמרה על מיטל כי "הפסלת נילי מי- טל ניגשת אל היצירה מהזווית הפיגורטיבית. עבודותיה מספרות סיפורים שלמים מלאי הומור מתוך המציאות ובהשראתה. מי- טל היא אמנית של החיים, חייה וחיי הסובבים אותה מהווים נקודת מוצא והשראה לנושאים שמעסיקים אותה, היא לוקחת את הזמין והמיידי עבורה והופכת אותם ליצירות אמנות חינניות ויפות.
סדרת פסלים גדולי ממדים מבוצעים בשילובי חומרים של עץ ומתכת מבוססים על כלי נגינה, החל ממצלתיים וכלה בכלי מיתר. כלי הנגינה עברו האנשה מלאי הומור ואהבת חיים מזמינים הפקה של ספר ילדים, ונקוה שאכם בקרוב מאוד הם יופיעו בפורמט זה.
מספר פסלי חוצות של נילי מי- טל עומדים בערים שונות בישראל וזוכים לאהבת התושבים. יכולתה האישית לשלב בין האמנותי למעשי הובילה אותה גם ליצירת ספסלים פיסוליים. ספסלים הבנויים מחומרים שונים ומגוונים, כל אחד מהם בעל אישיות עצמאית, וחן משלו תוך כדי שמירת הצד המעשי של היצירה, השימוש הנחוץ בפסל לשם ישיבה עומד במרכז מחשבתה בשלבי התכנון השונים ואינו בא על חשבון הצד האמנותי. פסלי הפירות המשעשעים הפכו לספסלים הכוללים מרכיבים מתוך חיי היום יום, סכו"ם וצלחות בפרופורציות סוריאליסטיות, הדגמים הנוכחיים מתאימים להגדלה לגודל של ספסלי רחוב.

המסע שאליו לוקחת אותנו האמנית מענג ומשעשע. מסע אל נבכי החיים בחיוך גדול, התבוננות מחודשת ורעננה על מצבים יומיומיים, מסע עם חומר צורה ותובנות אישיות של נילי מי-טל".