איילת כרמי – אלכסנטרופיה

תערוכה חדשה

גלריה 39 לאמנות עכשווית
אוצרת: טל לניר

עבודותיה החדשות של אילת כרמי נעשו במשך השנתיים האחרונות ויועדו בתור יצירה אחת גדולה לחלל גלריה. יצירה זו תהיה מורכבת מעבודות ציור על משטחי עץ, מאלמנט פיסולי וכן מציור קיר גדול אשר יצויר על קירות הגלריה בעודה סגורה שבועיים לפני הפתיחה. שילוב העבודות והטכניקות השונות יוביל מבחינת כרמי לבניית חלל המתפקד כתור עולם משני.

השם שכרמי נותנת לעולם זה נקרא אלכסנטרופיה. שם זה - הבנוי מחיבור של שתי מילים, אלכסנדרה ואוטופיה – נשמע בקריאה ראשונה כמו שם של מחלה או שם של ארץ רחוקה מתקופה אחרת. השם אלכסנדרה עלה לכרמי כאשר ציירה תבליטים מארון הקבורה של אלכסנדר מוקדון. לאחר מכן המשיכה את הדימוי וציירה דמויות נשיות (על פי דוגמניות) בתנוחות הלקוחות מארון זה. באוטופיה, או יותר נכון, קץ האוטופיה מתעסקת כרמי כבר זמן מה. ההתייחסות לעולם מושלם אשר נגנז ונשבר ייתכן והגיע בתור ילידת קיבוץ אשר חוותה את התנפצות הבועה או בתור אמנית מפוכחת המתייחסת אל ההווה החברתי של המדינה, דבר אשר בא לידי ביטוי ביצירה על אסון המכבייה אשר הוצגה במוזיאון תל אביב לפני שנתיים.

כרמי עובדת כבר שנים רבות על דימויי נשים. נשים אלו עוברות תהליכים ואירועים שונים ולכן משתנות מסדרה לסדרה, אך כמעט תמיד מודגש הפן החזק ואולי הפמיניסטי של האישה. הנשים בעבודות, אם כן, נלקחו מדימויי הקבורה של אלכסנדר מוקדון וככאלו הן נשים חזקות, עצמאיות והרואיות. נשים אלו הן נשים מלאות, נשיות בעלות כלי נשק שונים – מחוגות או מקלות – אשר בעזרתם הן יכולות להגן על עצמן. הן נושאות על גבן את הטבע, משדרות טבע, ובעצם הן הטבע (לפי אמרתו של ג'קסון פולוק). אך זהו אינו טבע אמיתי, כי אם טבע מדומה הסובב אותן. אותו עולם מדומה ובלתי מושלם אשר הן חיות בו נראה כמתנפץ עליהן בצורת אלמנטים מופשטים. אלמנטים אלו לקוחים מתולדות האמנות ובעיקר מהמופשט האמריקאי. ה"שפריץ" של פולוק, ה"ויש" של דה קונינג והמרובע של אלבר. כל אלה מסמלים גם כן עולם אוטופי ונשגב אשר התנפץ אל מול הפיקחון החברתי (במקרה זה של הפופ ארט). החיבור בין אלמנטים אלימים אלו לבין דימויי הנשים יוצר פיצוץ בין שני הפכים ההופך לחלל אחיד ומתמשך אך בלתי מושלם. בעולם בלתי מושלם זה, הדמות הנשית היא האלמנט המרכזי, היא הכוח המניע אשר צריך להתכופף ולשרוד את ההפרעות ולהמשיך הלאה.
וירג'יניה וולף טענה כי כל אישה צריכה חדר משלה. כרמי מביאה את החלופה: כל אישה צריכה עולם בלתי מושלם משלה.

איילת כרמי ילידת קיבוץ בית השיטה, 1967. ב-1994 סיימה תואר ראשון בבצלאל. מאז הציגה 6 תערוכות יחיד ביניהן: במשכן לאמנות עין-חרוד, בגלריית הקיבוץ ובבית האמנים בירושלים. השתתפה במספר תערוכות קבוצתיות שתיים מהן במוזיאון תל-אביב: "עולמות נפרדים" באצירת איתמר לוי (1994) וציור קיר במסגרת התערוכה "על גדות הירקון" באצירת ורדה שטיינלאוף.
כרמי מלמדת במרכז מאירהוף לחינוך לאמנות (מוזיאון ת"א) ובמכללת בית ברל.
מתגוררת בהרצליה. הסטודיו שלה במשכן האמנים בהרצליה.

פתיחה: יום חמישי 7.2.08 בשעה 20:00
רח' נחמני 39 תל-אביב, טלפון: 5666631-03
שעות פתיחת הגלריה: ב'–ה' 19:00-11:00, ו' 14:00-10:00, שבת 13:00-11:00