"צר לנו כל כך " אבל אנחנו נאלצים לסגור את המחלקה.....צמצומים.
ידעתי שזה בפתח, הפיטורין שלי, וזה הזכיר את המשפט המפורסם של ימי הרווקות.
"זה לא אתה זה אני"... באופן פחות מעודן זה היה נשמע בערך כך: " יאללה, המחלקה לא מביאה כסף, קחי את הדברים שלך ותסתלקי - את מפוטרת. לגיטימי לא?
אחרי לחץ נוראי שכזה, שחיים פרטיים הם לוקסוס וכל חיי אני משקיעה בעבודה.
הרגשתי כמי שיצאה מעבדות לחרות. פיצויים, דמי אבטלה, משכורת של חודש, כל זה גרם לי להבין , שלא יכול להיות משהו יותר טוב ושאני הולכת לקרוע את העיר.
קרעתי.
נהניתי בטרוף.
לאט לאט התחלתי להבין ששק הכסף מתחיל להתרוקן שיש בעיה בלהוציא כסף בלי להכניס .
אחרי חודשים ספורים החלטתי , הגיע הזמן- מוכנה נפשית. גם הילדים החליטו שאולי מספיק להתקרצץ עליהם ולהגיד להם מה לעשות אחרי הלימודים. אפילו מנהל הבנק שלי החליט שזה הזמן גם הוא מוכן נפשית שאמצא עבודה.
התחלתי.
החיפוש באינטרנט נראה מבטיח, אפילו ידידותי מאוד. הקלות הזאת במשלוח קורות חיים בלחיצת כפתור באמת גרמה לי להתלהב מפלאי הטכנולוגיה . ההיצע ענק, ואני מוכשרת שכמוני, מה הבעיה למצוא עבודה?
אני בעלת ניסיון ענק.
הילדים גדולים.
אין גנים.
אני חיית עבודה.
אני ייצוגית.
אני פשוט מושלמת.
אבל מה?
אחר גיל 40
הטלפון נדם....(חוץ מאחותי ששואלת כל שניה אם יש משהו חדש). עבר יום נוסף ו...
ושוב דממה. שיניתי את קורות החיים שלי (שששששש.... לא כתבתי גיל)
דממה. 7 חודשים עברו בדממה. משיח לא בא, משיח גם לא מצלצל.
אני לא יודעת מי עומד מאחורי המודעות בעיתונים,ובאתרים הללו, ומי מפרסם.
הרי בין כה וכה אתם, המעבידים לא מתייחסים לזה. אתם בכלל קוראים את קורות החיים?או סומכים על השרוניות, שריתיות וטליות בנות ה- 20 שהם ינפו את קורות החיים.
פעם אחת צילצלה שרית אחת ושאלה "בת כמה את?"
כשאמרתי לה את גילי, היא אמרה בלי להניד עפעף: אנחנו מחפשים מישהי צעירה יותר...
אתה מבין מעביד יקר ומעצבן: מישהי צעירה יותר. אני מתערבת איתך, שלא רק שאני יודעת יותר ממנה, ואני בספק אם לא ממך. אפילו הציצי שלי עומדים יותר יפה משלה...
אז תגיד לי בעל תפקיד. בשביל מה לפרסם, אם אתם לא מתכוונים לכך? כמו במערכון של תיקי דיין, סליחה את זונה? רק רציתי לדעת.
חשבתם פעם כמה אתם יכולים לצאת גדולים ב... לכתוב מייל חזרה תודה, קיבלנו את קורות חייך כרגע.... אין ביכולתנו. תשקרו... אבל תגיבו... תתיחסו אלינו ...
העולם עגול מעביד/בעל תפקיד יקר, זה כמו מעלית למעלה למטה. יום אחד- יגיע תורך.
נוצר:
30/11/2005 08:01:00
עודכן:
30/11/2005 08:14:00
גרסה להדפסה |
שלח לחבר |