בסיס תפישת הרופאים ה"ייקים" ברפואה הפרטית בישראל

מתוך כנס "תרומת הייקים להתפתחות הרפואה בישראל"

המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית - תפן

לאחר 100 שנים, ניתן לקבוע בוודאות כי התרומה המשמעותית ביותר של עלית הייקים, הינה בתחום הרפואה. כך סוכם בכנס בנושא "תרומת הייקים לקידום הרפואה בישראל" שהתקיים ביזמת המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית, בגן התעשייה תפן וביזמת התעשיין סטף ורטהימר (ייקה ).

מערכת הבריאות הישראלית נוסדה על ידי רופאים שהגיעו מגרמניה ומרכז אירופה. הראשון שבהם ד"ר שמעון פרנקל, הרופא היהודי הראשון שהגיע לארץ ישראל העותומנית ופתח מרפאה שהפכה אחר כך לבית חולים בשנת 1843. בישראל של שנת 1034 היו רק כ- 400 רופאים. התמונה השתנתה עם עלייתם של הייקים בשנים- 6-1935, העלייה החמישית, כאשר מס' הרופאים הגיע ל- 2000, והיו ייקים שאמרו כי צריך לייבא לארץ פציינטים כדי שתהיה פרנסה לכולם...
הרופאים הייקים שינו את שיטת הרפואה בארץ. הם אלו שהקימו את הרפואה הפרטית וקופות חולים פרטיות (כמו מכבי), רפואת מומחים ובעיקר את ההתמחות בתחום הרפואה הפסיכיאטרית והקמת מכוני רנטגן.
המאבקים בארץ היו בין הגישה הליברלית, שהביאו איתם הרופאים הייקים, לזכותו החופשית של החולה לבחור את הרופא המטפל, לבין הגישה המזרח אירופאית המנוגדת, שדגלה בשוויון ובביטוח בריאות אחיד לכולם. כאשר המבוטח בחר בקופת חולים מסוימת, קיבל, בעל כורחו, גם זהות פוליטית: חברי קופת החולים של ההסתדרות – מפאי, הלאומית-חרות, מכבי-הליבראלים.
שיטה מוזרה זו, הסתיימה רק בשנות ה- 80, כאשר כל קופות החולים, כולל קופת חולים כללית, חזרו אל הרעיונות שהביאו איתם הייקים ושהיו מבוססים על שיטות הממסד הרפואי בגרמניה, זכות החולה לבחור את רופאו.
פרופ' שפרה שוורץ מאוניברסיטת בן גוריון שחקרה את תרומתם של העולים היקיים על התפתחות מערכת הבריאות בישראל, ציינה בכנס כי ראשית האשפוז, הקמת בתי החולים היהודיים הראשונים בארץ ישראל, בעיקר בירושלים, נעשה רובו ככולו על ידי רופאים עולים מגרמניה: ד"ר ואלאך, ד"ר לונדון, ד"ר שוורץ, ד"ר נוימן, כולם רופאים ממרכז אירופה שהביאו לארץ ישראל את מסורת הרפואה המתקדמת. עוד אמרה פרופ' שוורץ כי ראשית הדרך לוותה בקשיי הסתגלות של רופאים מתרבות מתקדמת מערבית ליישוב יהודי שמרני ודתי אורתודוכסי שחשש מהשפעתם של רופאים אלה על חיי הדת והמסורת לכיוון ליברליזציה וקידמה. פרופ' שוורץ ציינה כי דר' מאיר מנהלה הרפואי של קופת חולים כללית היה אף הוא בוגר בית הספר לרפואה של וינה, בית הספר המוביל באותם ימים. בהשפעת החינוך הרפואי שקיבל בוינה, קידם ד"ר מאיר בקופת חולים את נושא בריאות הציבור, רפואה מונעת והיגיינה חברתית.
"בפרספקטיבה של מאה שנים מאז בואם של הרופאים הראשונים מגרמניה לארץ ישראל העותומנית וייסודן של קופות החולים לפועלים, הרי שעקרונות השרות הרפואי שהביאו עימם רופאים אלה הפכו להיות עקרונות היסוד של המערכת הישראלית כיום: אספקת השרות הציבורי באמצעות קופות חולים כפי שהיה בגרמניה, זכות הבחירה החופשית המוגבלת שהפכה לעקרון מרכזי בעיקר אחרי חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ( 1994) והא- פוליטיות, ניתוק הקשר שבין קופות החולים למערך הפוליטי ולמפלגות שבמדינת ישראל, עקרון שנקבע אף הוא בעקבות חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי".

"...השפעת הרופאים היהודית ממרכז אירופה לא הצטמצמה רק לארץ ישראל, אלא גם למדינות אחרות. כך למשל מאות רופאים יהודים שהיגרו לטורקיה ייסדו שם את המערכת הרפואית המערבית, בית ספר לרפואה אוניברסיטאי והשפיעו במידה רבה מאוד על התפתחותה של הרופאה בטורקיה לכיוון מערבי מתקדם" אומרת פרופ' שפרה שוורץ.
בכנס שהתקיים במוזיאון ליהדות דוברת גרמנית בתפן השתתפו גם התעשיין סטף ורטהימר, פרופ' נידרלנד, שסקר את ההיסטוריה וההתפתחות של רפואת הייקים בישראל, פרופ' שפרה שורץ, רותי אופק- אוצרת המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית ועוד.