יתרונות היזמות ומדוע נשים פונות יותר מתמיד ליזמות?

בשנים האחרונות אנו עדים למודעות ההולכת וגדלה בכל הקשור לעידוד נשים בעסקים לצאת ליזום וליצור. מסתבר על פי מחקרים קיימים, שאם בעבר נשים נטו לעשות פחות שינויים בחייהם הרי שהיום השינויים בקריירה מתחוללים בכל גיל לרבות בקרב מבוגרות.

מהם יתרונות היזמות ומדוע נשים רבות ומצליחות פונות יותר מתמיד ליזמות? האם כל אחת באמת יכולה לממש את עצמה? האם יש גיל אופטימאלי להחליט ולפצוח בקריירה חדשה?

חוה ניסנבוים , יועצת ארגונית (M.A), חוקרת שינויי קריירה ויועצת קריירה מציינת נתונים בסיסיים בתחום היזמות:
 בשנת 2004 השתתפו 34 מדינות ובהן ישראל בפרויקט מחקר בין-לאומי, אשר נועד לבחון את מדד היזמות העולמי (נוהל ע"י ד"ר לרנר). תוצאות המחקר הראו ששיעור היזמות הכולל בישראל הוא 6.6%, והוא דומה לשיעור היזמות בנורבגיה, באירלנד, בבריטניה, בצרפת, ביוון ובסינגפור. שיעור זה גבוה משיעור היזמות הממוצע במדינות האיחוד האירופי (5.6%), אך נמוך משיעור היזמות בקנדה ובארצות-הברית ומשיעור היזמות הממוצע בכל המדינות שהשתתפו במחקר (9.4%).
עוד נמצא כי בשנתיים האחרונות חלה בישראל עלייה ניכרת של 52% בשיעור הנשים בעלות העסקים (4.7% ב-2004 לעומת 3.1% ב-2002). לעומת זאת, באותה תקופה ירד שיעור היזמות בקרב גברים בישראל ב-22% (8.6% ב-2004 לעומת 11% ב-2002).
 בישראל, העסקה עצמית מאפשרת לנשים ולגברים להיכנס לעיסוקים מקצועיים. נשים בהעסקה עצמית לעיתים תכופות בורחות מעיסוקים נשיים להעסקה עצמית שמאופיינת במידה רבה של אוטונומיה ועצמאות, גמישות בעבודה, שעות עבודה קצרות יותר ואפשרות לעבוד יותר מהבית. קראוס (2003) מוצאת שהסיכוי לעבור להעסקה עצמית עולה עם הגיל. למעט בקרב מנהלות – אצלן הקשר הפוך – הסיכוי שצעירות יעברו להעסקה עצמית גבוה יותר בהשוואה לנשים מבוגרות יותר. באופן כללי, להשכלה אין השפעה מובהקת על המעבר להעסקה עצמית, נישואים מעלים את הסיכוי להעסקה עצמית רק בעיסוקים עם סטאטוס נמוך כמו פקידות, מכירות ושירות ולא בעיסוקים מקצועיים (פרופסיונאליים). לילידות הארץ או לעולות ותיקות יש סיכוי גבוה יותר לעבור להעסקה עצמית בהשוואה לעולות חדשות והסיכוי שנשים ממוצא מזרחי, בהשוואה לנשים מדור שני בארץ, יעברו להעסקה עצמית הוא קטן יותר
 הגיל הממוצע של אישה יזמית (מסקר של יזמיות בישראל לשנת1997 ) היה 50.5. טווח הגילאים היה 32 עד 74, 53% מהנשים היו בין הגילאים 32 ל 51.

אז למה נשים עוברות ליזמות? בתחילת המאה ה 21 מחקרים מלמדים ששינויי קריירה ומעבר ליזמות עשויים להיות תוצר של אי התאמות חברתיות. ראשית, בעיית התפקיד הכפול של נשים לא נפתרה עדיין ברוב מדינות המערב ברמה הערכית או כמדיניות ציבורית. שנית, כיום אנשים בגילאי החמישים, שישים ושבעים משכילים יותר, בריאים יותר ו"צעירים" יותר בהשוואה להוריהם או סביהם - הם לא מעוניינים להמשיך בעבודה הנוכחית שלהם, לעבוד שעות ארוכות, למלא אחר דרישות רבות אך הם מעוניינים לעבוד ולא לפרוש. שלישית, למרות שאנו עדים למה שאופיין ככלכלת המידע העוסקת במידה רבה בשירותים וייצור מותגים, האופן שבו עבודה נמדדת ונתפסת מתאימה במידה רבה יותר לכלכלה הישנה: מדיניות העבודה והארגון קשורים לשעות העבודה ולכן עובדים רבים מנסים ל'סמן' את השקעתם האישית בעבודה באמצעות שעות עבודה ארוכות, כולל עבודה בערבים ובסופי שבוע. שעות עבודה ארוכות הן גם תוצר של אווירת ה'קיטון' שבה יציבות תעסוקתית או מחויבות ונאמנות של מעבידים אינה עוד דבר שמובן מאליו - בתנאי עבודה אלה נשים מתקשות לשלב בין אחריותן לעבודה ולמשפחה.
מחקרה של חוה ניסנבוים מאמת השערות אלה. המחקר שעוסק בשינויי עיסוק ובמעבר ליזמות בקרב נשים משכילות מוצא שתמונת הקריירה הפופולארית, זו המתארת ציפייה להתקדמות בתפקידים ובשכר, במסלול ידוע מראש ועל פי לוח זמנים ברור, מתממשת כיום במידה קטנה והולכת. במקום, יותר ויותר אנשים עובדים במסגרות שתואמות את תסריט הקריירה "האלטרנטיבית" הכוללת למעשה את כל הסדרי העבודה האחרים - עבודה במשרה חלקית, עבודה זמנית, פרילנסר והעסקה עצמית.
עבור הנשים פרק ב' קשור בראש וראשונה לנושאים של זהות. לאחר שנים של מחויבות למעסיק כולן רצו לפתח היבטים אחרים בעצמן, שחיי העבודה ומי שהן הפכו להיות כמנהלות מצלחות לא נתן להן מרחב לעשות כן. תחושת העצמי אותגרה לעיתים קרובות, למשל על ידי אי התאמה בין הדימוי העצמי הפנימי לחיצוני-ארגוני והרגשה שרצונותיהן אינם באים לידי ביטוי. נשים רבות במחקר רצו להרגיש אותנטיות יותר וקוהרנטיות. הן רצו לעבוד בסביבה שבה הן ירגישו יותר 'עצמן'.

גם נשים ששינו עיסוק לפני או אחרי הלידה דיווחו שההתחלה של השינוי שלהם הייתה תוצאה של חיפוש אישי ומימוש עצמי ולא הרצון לגדל את הילדים. יחד עם זאת, בקרב נשים שחוללו שינוי בסמוך לקריירה ניכרה השפעת הארגון: בארגונים המאופיינים בשעות עבודה ארוכות נשים דיווחו על קושי לשמור על איזון. כלומר, ההסתגלות שנשים עשו כדי לאזן בין משפחה לעבודה לא בהכרח מצביעה על ערכים משפחתיים-אמהיים אלא על חלוקה לא הוגנת של מטלות המשפחה יחד עם מבנה עבודה שמתעלם או לא מעריך את האחראיות המשפחתית והאילוצים שניצבים בפני נשים עובדות.

עבור הנשים במחקר הנוכחי פרק ב' נתפס כבחירה במשימה מאתגרת שיכולה להוביל אותן ליתרונות כלכליים ואישיים גדולים יותר בעתיד, כניסיון להשגת מטרות מקצועיות ואישיות מסדר גבוה בחברה. נשים אלה ואחרות סיפרו שכיזמיות הן מרגישות שליטה ואחראיות על הכיוון שלהן. סיפורן משכנע בכך שמצבן היום טוב לאין ערוך ממה שהיה בתקופת עבודתן בארגון.
לדברי ניסבויום, "בעוד שהראיונות היו לב הנתונים במחקר,באופן לא פורמאלי דיברתי עם נשים אחרות וגם היו לי שיחות רלוונטיות נוספות רבות. כך שצברתי אישור מוצק שנושאי המחקר נוגעים בנשים רבות אחרות, אלו שעוזבות את הארגון ואלו שנשארות.