מאת: simu@netvision.net.il
גילה, שלום
התבוננתי בעינייך שלשום, כאשר בעלך סיפר על זוגיותכם רבת השנים, על האהבה, על המשפחה שהקמתמם. התבוננתי בעינייך הדומעות ותהיתי על מה בוכות עיני נשמתך. האם בוכות הן על הסדקים החיצוניים, הפומביים, אלה שכולנו שותפים להם, או אולי על סדקים עמוקים יותר, הנובעים מנשמתך.
מצאתי את עצמי מהרהר בתחושות שעוברות עלייך, כי החוקים, בתי המשפט, יועצים למיניהם, עסוקים כעת יותר בסעיפי כתב האישום ועתידו הפורמלי של הנשיא מאשר באנשים העומדים מאחוריהם. אני כותב לך כאן, בפורום של אנשים שחלקם עבר בגידה בזוגיות ובמשפחה, שחלקם החליט לעשות מעשה, לזעוק את זעקתו, לקום וללכת, כי נדמה לי שאצלך מצויה אמת אישית ופנימית שאינה דורשת חקירות ובתי משפט. זו האמת של גילה קצב. היא בעיני חשובה יותר מכל אמת אחרת.
בעלך משה הזכיר את נושא הגירושין בנאומו, כאשר השווה בינו, האיש המורם מעם - אדם שהצליח לשמר את זוגיותו ואת משפחתו לאורך שנים, לבין העיתונאים ש"רבים מכם גרושים". ואת מחית דמעה. ושאלתי את עצמי למה בכתה גילה?
בכית, כי את יודעת את האמת. אולי בגלל שבאמת הצלחתם לשמר אהבה וזוגיות לאורך כל כך הרבה שנים והנה באים כוחות האופל ומפרים את השלווה. רק את יודעת כמה קרובים אתם באמת, כמה משתוקקים אחד לשני בסופו של יום, כמה שותפים הייתם בקבלת ההחלטות בבית, בגידול הילדים.
אבל אני לא מוציא מכלל אפשרות שבכית בגלל האמת האחרת. שידעת דברים אחרים. שהרחת ריח של
נשים אחרות במיטתך, שרק את ידעת באמת, אולי כבר שנים רבות, ששתקת, שחיית את חייך לפי חוקים פטריאכליים, שהוכתבו לך, שנמנעה ממך באמת הבחירה החופשית, שהיית נתונה למרות אשך, כבוד הנשיא, ל"מסורת" ההתנהגותית שלו, שלא היה בך כוח לקום וללכת.
אולי.
רק את יודעת.
ואותי פחות מעניין בהקשר שלך, אם בעלך כפה את עצמו על מישהי, או אם עשה מעשים כאלה ואחרים מתוך הסכמה. אותי מעניינת הזוגיות הכנועה כאורח חיים. אותי מעניין אם בעלך בגד בך לאורך שנים ואת קפצת שפתיים ושתקת. כי אם היתה כאן זוגיות שכזו, אולי דווקא את היא זו שצריכה להשמיע את דברך! אולי את היא זו שצריכה לקום ולהתפטר. מבעלך.
כן, אני יודע שמשה מכחיש הכל. יתכן באמת שהכל עלילה. הוא עדיין חף מפשע. רק את יודעת אם זה נכון. אבל את ודאי יודעת שזו הטקטיקה של כל הבוגדים כולם. לא היה ולא נברא יאמרו כולם. "אין ראיות". האמנם אין ראיות? הראיות מצויות במיטתכם הזוגית.
כאשת נשיא מדינת ישראל, מדינה ליברלית, דמוקרטית ושוויונית, היית יכולה לשמש היום דוגמא לאזרחי המדינה הזו, לנשים החוששות לומר את דברן בתוך המשפחה וגם לגברים שרואים בגוף הנשים כולן את רכושם הפרטי. אם היית קמה ואומרת את דברך, במילים, או במעשים, היית יכולה להוות פה, מצד אחד אולי לבעלך, אבל מן הצד השני אולי לציבור רחב הרבה יותר, לאנשים שאיבדו את המצפון המוסרי שלהם ולאנשים שנאלצים לסבול בשתיקה, כי כך חונכו, או כי כך נכפה עליהם. בעיקר נשים. נדמה לי שבסופו של יום גם ילדיכם יעריכו אותך יותר, אם תספרי את האמת של גילה קצב. האמת האנושית.
שלך, בתקווה שתקראי ותהרהרי,
איש