אופנת החורף: כולנו נראה כמו משהו הנע בין צועניות לליכלוכיות

סיבוב מקרי בין חנויות הבגדים מגלה כי החורף הזה כולנו נראה כמו תואמות לכלוכית במקרה הטוב, או כמו קוזט גיבורת "עלובי החיים" ואהובתו של ז'אן ולז'אן, במקרה הרע. הכל על מה (לא ) ללבוש


החורף שנחת עלינו בלי אזהרה מוקדמת הביא איתו משב רוח מרענן, טיפות של גשם וחשק עז להצטייד בבגדים חדשים ומעודכנים: אין כיף גדול יותר מאשר יציאה למסעות שופינג מוטרפים, להעלאת המורל ועידוד המצב רוח, ולעזאזל האוברדראפט.
מצוידת במצב רוח קרבי, החלטתי להסתער על החנויות ולשוב הביתה עמוסת שקיות מרשרשות מלאות בכל טוב, כשחיוך קטן וטיפשי של אושר עילאי, מרוח על פני.
אולם הסימנים המדאיגים שבישרו את בוא הגשם, לא הכינו אותי לקראת מבול הבגדים המגוחכים מבית היוצר של מיטב המעצבים והאופנאיים, שנראה כי הם טרחו הרבה על מנת להפוך אותנו מסינדרלות ללכלוכיות. רוצים דוגמאות? בבקשה: חצאיות בנוסח עלובי החיים עם יותר מידי קשקושים וצבעים, ופחות מידי טעם נחו על המדף, מחכות לפראיירית שתגאל אותן מייסורי התלייה, ותעז לצאת לרחוב במראה צועני פורימי.
החצאיות נטולות הטעם אך היקרות מפז( וכסף) , לא לבד: באגף החולצות המצב דומה: גם כאן טרחו המעצבים להציף אותנו בשלל חולצות טריקו ובד בצבעים מזעזעים של ורוד בזוקה, כתום תפוז וירוק רעל. אבל מילא הצבעים. כמות הפאייטים, הנוצצים והרקמות שנתפרו על החולצות הללו ,הפכו אותן לפריטים לאספניות בלבד או לסתם קורבנות אופנה שממש לא משנה להן מה ללבוש, כל עוד מדובר בבגד אופנתי ומעודכן.
בצר לי החלטתי להתנחם באגף הג'ינסים מתוך תקוה (קלושה) להוציא סוף סוף את הארנק. אלא שגם שם נכונה לי אכזבה מרה: אפילו הג'ינסים כוסו ברקמות, פרחים, פרפרים, חרוזים ומה לא. מעניין עד לאן המעצבים הרחיקו על מנת לקבל השראה : לפי המצאי בחנויות רוב הסיכויים שמעצבי העל עשו ימים כלילות במונגוליה הרחוקה, קזחסטן האקזוטית, אפריקה הפראית ולא לשכוח את גרוזיה מולדת הפאייטים ואם כל החרוזים.
ואם כבר בנצנצים עסקינן להשלמת המראה הפורימי אפשר להצטייד בזוג כפכפי כסף או זהב, ומי שרוצה לבלוט בשטח בתור מלכת הטעם הרע, מוזמנת לנסות כפכפים בצבע של שוקינג פינק במראה מוזהב כמובן.
באגף הסריגים החליטו מעצבי האופנה ומכתיביה, להחזיר עטרה ליושנה ולהעלות באוב את עידן ההיפים של שנות ה-70 עם שלל סריגים וסוודרים עם חורים בגודל של אגרוף כף יד בצבעי וורוד בייבי או תכלת שמיים.
תראו לי את האישה שהבגדים הללו נראים עליה טוב ואני חוזרת בי מכל השמצה פרועה. נראה לי שחוץ מגלית גוטמן ואולי עוד אי אלו יפות מקצועיות שעליהן הכול נראה טוב, כל היתר יתחרטו אחרי התשלום, כבר בדרך הביתה. ועוד לא אמרנו כלום על אוסף תיקי הבד המעוטרים – ניחשתם נכון – באותם פאייטים, נוצצים, אבנים ורקמות מוזהבות.
מה שכן אין ספק שהחורף הזה הולך להיות מאוד חסכוני לפחות עבור מי שמחפשת את המראה הנקי והשיקי. איפה, איפה קוקו שאנל כשצריכים אותה, לאן נעלם הפאסון, ולמה כולנו צריכות להיראות כאילו יצאנו הרגע מסמטאות פריז במאה ה-18 בחפשנו אחר מתנגדי המהפכה.
ולאלו שחייבות להיראות מעודכנות החורף יש לי בשורה: אין צורך לרכוש פריטים במאות שקלים: אפשר תמיד לחטט בבוידם של אמא ולשלוף משם את פליטי הסבנטיז, או לחילופין להיצמד למכרה שהגיע הרגע מטיבליסי , בתקווה להתלבש לה על שמלות הקטיפה עם הזהבים... .בהתאם ללוק העכשווי. המהדרות מתבקשות להימנע מחפיפת ראשים, וכך יתקבל מראה אותנטי של לכלוכית אמיתית.
שורה תחתונה: הבו לי את מוגלר, דיור, דו'לצ'ה וגבאנה , דונטלה ורסאצ'ה, ולינדה מקרתני כדי שאעשה בהם שמות. חוכמה גדולה. להם יש כסף לחליפות שאנליות ואילו אנחנו נידונו למראה שהוא אולי פרוע,אבל מה - מכוער.