החדשות סיפרו על תאונה איומה ביום חמישי. בעמק יזרעאל, בכביש 66, ליד קיבוץ
הזורע, סטה רכב פרטי ממסלולו והתנקש חזיתית ברכב פרטי שנסע במסלול הנגדי.
ברכב הנפגע היו 6 בני משפחה מהכפר ג'ת בעמק עירון. אבי המשפחה, האם ואחד
הילדים - נהרגו במקום. בן נוסף נפטר בבית החולים. וישנם עוד 2 פצועים, אחד
מהם קשה. הנהג הפוגע, צעיר מטירת צבי, לא ידע להסביר מדוע סטה ממסלולו.
לפני מספר חודשים עלתה קורבן למולך הכבישים עוד משפחה, מקיבוץ הזורע.
באותו כביש. גם כאן היתה סטייה מנתיב הנסיעה ומעבר לנתיב הנגדי.
בכרוניקה המשטרתית המתפרסמת לציבור מכנים מקרים כאלה: תאונה הנובעת
מטעות אנוש. אני מסכים שזוהי טעות אנוש אך היא איננה הקריטית. טעות האנוש
הקריטית היא ההחלטה שטרם נתקבלה, התקציב שטרם הוקצה, והביצוע שטרם
נעשה במטרה לקבוע קדימות לתכנון ואישור, להקצאת תקציב, ולביצוע מהיר של
כביש תקני עם שני מסלולים לכל צד נסיעה, עם שוליים רחבים, עם צמצום במספר
העקומות בכביש ועם גדר הפרדה מבטון בין כיוון לכיוון. השינוי שטרם בוצע בכביש 66 בין צומת מגידו לצומת התשבי - היא טעות האנוש הקריטית.
נסעתי מספר פעמים בכביש היפה הזה. דרך יפה, בין קיבוצים, שדות, בריכות דגים.
אם הנך נוהג להנאתך, אינך ממהר ועיתותיך בידך, אתה יכול להינות מן הנהיגה
ומהנוף. הבעיה היא שישנם הבדלי טמפרמנט בין הנהגים הנקרים לכביש. לצידו של
נהג נינוח הנוסע במהירות המותרת, נוסע נהג קצר רוח שזמנו דוחק. נהג מקצועי ומנוסה נוסע ליד נהג צעיר וחדש על הכביש. מכונית פרטית בעלת מהירות גבוהה לצד משאית עמוסה הנוסעת באיטיות. הכביש עמוס רוב שעות היום וברובו – לא ניתן לעקוף. התוצאה: שיירה מזדנבת כשבראשה הגורם המעכב ובהמשכה נהגים המנסים לעקוף ויוצרים מצבים של "כמעט תאונה". עם פתיחת מחלף עירון בכביש מספר 6, גדל נפח התעבורה פי שתיים בכביש 66 המוביל לכביש 6 או ממנו. מכביש מנומנם הוא הפך לכביש סואן, ללא שינוי
בממדיו. כל נהג או נוסע שעבר בכביש זה יכול לדמיין לעצמו את המצב הבלתי נסבל. אתה
נהג אחראי, נוסע בזהירות ולפי כללי התנועה, גיליון הנסיעה שלך נקי מדוחות
תנועה או חנייה במשך שנים ארוכות, אתה דואג לטפל ברכב שלך טיפולים תקופתיים ומשקיע זמן וכסף בבדיקת הצמיגים, כולם ברכבך חגורים ואתה מודע לצורך לנהוג ללא אלכוהול או סם בדמך. ולפתע רכב שנוסע מולך סוטה מנתיבו ודוהר ישירות אליך. חרדת אלוהים!!! חוסר אונים מוחלט!!
אנשים ציניקנים, ואני בתוכם, אומרים כי מיד לאחר קרות תאונת דרכים טראגית,
כמו שתי התאונות המשפחתיות שאירעו השנה בכביש זה, נדרשות הרשויות השוכנות ליד כביש זה (קיבוצים ומושבים, המועצה האזורית מגידו) להפעיל לחץ שיטתי על השר במשרד התחבורה על מנת לנצל את הזעזוע ולהתחיל בביצוע הפיתרון שימנע את הקורבן הבא.
אני מזכיר לכל הקוראים כי כולנו אינטרסנטים לביצוע של הרחבת הכביש. הרי
כולנו עלולים להיקלע לנסיעה בכביש 66 (או דומיו) ולהיכנס לסטטיסטיקה האיומה.
אני מודע לנושא התקציבי שניצב כמכשול בפני פרויקטים רבים. אבל, לקביעת סדר
קדימות של כביש תקני חייבת להיות רשימה של סמנים, קריטריונים. ביניהם: רמת
הכביש הנוכחי, נפח התעבורה בשעות הלחץ, השינויים שחלו בסלילת כבישים רחבים בסמיכות אליו, ומספר התאונות הקורות בו. להערכתי, כל התנאים הללו התמלאו בכביש 66 ומה שנותר זה להפעיל לחץ שיטתי על לשכת השר על מנת להתחיל מיד בעבודות. בל יהיה הקורבן של המשפחה מג'ת – קורבן שווא.
נוצר:
14/08/2005 09:00:00
עודכן:
14/08/2005 09:08:00
גרסה להדפסה |
שלח לחבר |