רכישת מזגן איננה רכישה רגילה של חפץ. היא כוללת התקשרות ארוכת שנים והשקעה מצטברת.

מאת: אנטון ואן לוונהוק


בראשית, כאשר רכשנו את ביתנו הנוכחי והיה צורך למזג את החדרים שבו, התלבטנו בין פנייה לחברה ידועה שפרסומיה מציפים את דפי העיתון, לבין פנייה לאומן מקומי. את מחיריה של החברה הידועה השווינו לרשום בעפרונו המשרבט של צביקה וההפרש היה מהותי, לטובתו של צביקה החברותי. צביקה לא רק הציע אלא טרח לבקר אותנו בשעות בין הערביים, שופע ידידות ולהסביר כי הוא סוכן ומרכיב את המזגנים של כל הפירמות הידועות. ואם אתם חוששים, הוסיף בחיוך רחב, בואו לאחד הלקוחות המרוצים שלי והם יספרו לכם מה דעתם. כיוון שבישוב הקהילתי בו אנו מתגוררים שררו (אז) יחסי קרבה ורעות בין המשתכנים שנבעו כנראה מגורל משותף, לבשנו גופייה חגיגית ושמנו פעמינו אל גינתם של ציפי ויעקב כדי לשמוע "מפי הסוס" חוויות. אנו שותים קפה, מכרסמים עוגה, מחליפים חוויות ומגיעים לנקודה העיקרית: מה "הוא" עשה אצלכם, כמה זה עלה ואיך השירות..
קיבלנו שטף מרשים של מחמאות. עם הרבה ביטויים מהסוג: יוצא מן הכלל, מיוחד,
מדהים. עוד אנו מדברים ובעל השמחה פוסע בחופשיות לגינה עם חיוך רחב. הוא כנראה עושה ביקורי בית בשעות אלו. אולי חש שמדברים אודותיו ואוזניו צלצלו. מיד התכבד בקפה של ציפי וזו פתחה בסדרת איתותים בעיניה לכיוון בעלה. לבסוף טפחה על כתפו(הוא לא קולט מהר) ויעקב קם ממקומו, נטל את צביקה בידו והחל מסתודד עמו. חשבתי בליבי אולי מדובר באחוזים אך עד מהרה התברר שצביקה אמור לבוא מחר כדי לסדר את המזגן שהתקין לפני חודש. מיד קיבלנו הסבר לתופעה מבשרת הרעות: כשמתקינים מזגן חדש, כך צביקה, צריך להתאים אותו אחרי תקופת הרצה. לחזק את הברגים.. לשמן...גומיות.. דברים קטנים! חזרנו אפופי מחשבות והחלטנו לפזר – כמנהג המשקיעים – את הסיכונים. אחד המזגנים יהיה של צביקה והיתר יהיו בתחום האחריות של חברת הענק הקולוסאלית והקרירה: גוליבר המזגנים. שלושת המזגנים הותקנו. והקור החל שורר במעוננו. לא לזמן רב. תוך מספר חודשים החלו שניים מבין המזגנים לגלות אותות של אי שביעות רצון. מס' אחד הרעיש. קראנו לגוליבר. הטכנאי הגיע כעבור שבועיים (זמן קצר יחסית) והחליף משהו. מס' שתיים חדל לחמם (הוא לא אוהב את ההתלבטות הזו בין קור לחום ובחר בקור). כיוון שהימים לא היו קרים עדיין, התרגלנו לכך. המזגן של צביקה הפליא לעשות. תחילה חדל המנוע לעבוד. וקיבלנו מנוע אחר תמורתו. יש לך מזל שהמנוע התקלקל כבר כעת, העיר צביקה. בר מזל שכמוני! אחר החל צינור המים לפלוט את מימיו על תקרת הרביץ. צביקה זחל באומץ בין הרביץ לרעפים ו"סידרתי תעלה חדשה" סיפר ולקח תוספת קטנה עבור מאמציו. כעבור שנה, עבר הטפטוף לקיר הבניין. צביקה התקין במומחיות רבה צינור ניקוז (ששכח כנראה להתקין בפעם הקודמת) ולמרבה מבט עיני לקח מחיר סמלי עבור ה"טיפול".
במבט לאחור, אנו עוסקים בתיקון המזגנים אחת לשנה לפחות. מדי פעם אנו מחליפים חלקים בהם או מוסיפים תוספות. הבינותי כבר מזמן שזהו חלק מהתענוג. פעם, ערכנו התייעצות ביתית כדי להבין מדוע אנו מעסיקים עדיין את צביקה. אשתי אמרה שבסך הכל הוא בחור טוב. כשקוראים לו הוא בא במהירות. לא כמו העובדים האדישים של ה"גוליבר". כנראה שלא נעים לנו לאבד את ביקוריו התקופתיים של האומן – צביקה. חוץ מזה, לצביקה יש גם ערך מוסף. הוא הוגה דעות וכל מפגש עמו כולל הרצאה על מהות האמונה. כיוון שמדי פעם אנו נכספים למעט תרבות, אנו מקלקלים כנראה ביוזמתנו חלק במזגן כדי שיבוא. דבר אחד בטוח: רכישת מזגן איננה רכישה רגילה של חפץ. היא כוללת התקשרות
ארוכת שנים והשקעה מצטברת. בעיקר של סבלנות אבל לעיתים גם כסף.