הידיעות והסיפורים הלוהטים במוספי החג השונים כללו בין היתר גם את המידע הבא: אנשים מרבים להתגרש בחגים, משפחות נוטות להתפרק. אנחנו הקפדנו תמיד להעדר מן הארץ בתקופות החגים. מצאנו שליל הסדר במינכן, בלוס אנג'לס או בבנגקוק הוא בהחלט כוס התה שלנו. אלא- שמשהילדים גדלו והחלו ללכת לבתי ספר (חילוניים כמובן) גברה הדרישה במשק בתינו לליל סדר "תיקני". וכך, מצאנו את עצמינו מנסים, במהלך השנים, לילות סדר שונים שלא יגבו מאיתנו כמשפחה מחיר גבוה מידי מצד אחד, ויספקו לילדים, מצד שני, את העונג הראוי להם. שנים קיווינו שנמצא מקום מעגן קבוע לחגים- ולא מצאנו. רצינו לייסד "שגרה"
משפחתית בחגים, שלמרות היותה ניידת- תתהדר באלמנטים קבועים. בקיצור, הגענו גם השנה לליל הסדר בקיבוץ. לא חייבים דודים בקיבוץ כדי לחגוג את ליל הסדר. בעין חרוד למשל יכולתם להזמין בית עץ לחג, ובעבור סכום צנוע נוסף, להזמין לעצמיכם שולחן בחדר האוכל הקיבוצי. מה יכול להיות יותר מלהגיע עם חבורת חברים, להדס רגלית לחדר האוכל הקיבוצי אפוף ניחוחות החג, ולפרוץ באירועי ליל הסדר.
נעים, ליל הסדר בקיבוץ. עין חרוד הוא קיבוץ ענייני מאוד: שום דבר לא מפואר מידי, אבל מצד שני- שום דבר לא לוקה במוזנחות יתרה. כבר ראיתי חדרי אוכל מהודרים יותר מזה של עין חרוד, אבל בעין חרוד יש אווירה נעימה, בלתי כפייתית, סדר מתוקן- והמון ילדים מאושרים. אם אין לכם ילדים- בטח לא היינו מציעים לכם לבלות ליל סדר בקיבוץ, אבל אם יש לכם ילדים, הקיבוץ הוא אופציה ראויה לבחינה. בבוקר אפשר לטייל באזור: לקחת את הילדים לרפת, להראות להם שדות ירוקים מלאים פרחים, לטפס על הגלבוע, לשתות קפה (לבן) באלונית, לנוח בצהריים, ולהגיע עסיסיים ונקיים לליל הסדר, אחרי שטבלתם בג'קוזי הנעים והשקפתם ארוכות אל הנוף ממול. חג שמח.
התמונות ממעלה למטה:
ליל הסדר בקיבוץ
בתי העץ
הפריחה
שדות הפרחים מול הגלבוע (לחצו להגדלת התמונה)
וידאו: שרים סדר
וידאו: הופעה בחדר האוכל