מעשה בחוטב עצים, בחסיד, בשומר ספרים ובשולי רנד אחד: מוצאי שבת, הצגתו של שולי רנד "מים אחרונים" יורדת מירושלים גוש דנה, לשכונת רמת אביב ג', מביאה עימה "טעימות" מהקור הירושלמי. קר. קר מאוד ערב ההצגה, אך זה לא הרתיע את מאות הנוהרים לאודיטוריום "רוזין" לעזוב את הבית החם והשמיכות, לבוא לצפות בהצגת היחיד של שולי רנד – "מים אחרונים".
כיפות סרוגות, כיפות שחורות, שביסים, וגם "ראשים גלויים" גדשו את האולם, נהנים במשך שעה וחצי מ"ביחד" המבקש לצרוך מעט תיאטרון יהודי ישראלי איכותי.
שולי רנד, שכבר "בגלגולו הקודם" טרם חזרתו בתשובה סומן כ"שחקן המבטיח של התיאטרון הישראלי", "בעל נוכחות בימתית יוצאת דופן וכריזמטית", ממשיך לקיים את ההבטחה וביתר שאת. הוא ממלא בעוצמותיו את הבמה, תוך שהוא מנצח בוירטואוזיות מרשימה על דמויות רבות ומגוונות, אותן הוא מגלם בכישרון אדיר.
ההצגה מבוססת על שלושה מסיפוריו של ש"י עגנון, שבמרכזן עומדות דמויות "פשוטות": חוטב עצים דל אמצעים המבקש להמשיך לעשות צדקה וחסד עם סביבתו למרות הקשיים. חסיד תועה, שבדרכו לבית רבו מוצא עצמו בבית מלא שדים הזוממים להשתלט על נשמתו. וסבל שתיין, שאינו יודע קרוא וכתוב, אך מקדש שם שמים בתשוקתו העזה ללמוד תורה.
גדולתן של הדמויות הללו מתגלה במלוא יופיין לאחר שברגע מכריע אחד של בחירה קנו את עולמן ובכך הביאו לידי ביטוי את האמונה בכוחו של האדם לשנות.
רנד מגלם בכישרון רב גם את דמויות המשנה המניעות את העלילה, וכן את דמות המספר, כשהמעברים הטבעיים ביניהם מעוררי השתאות, ולעיתים נדמה, במהלך הצפייה, כי מדובר בהצגת תיאטרון רבת משתתפים מזתוזמרת היטב.
אותו "מינימליזם-עשיר" עובר היטב גם בתפאורה, שלמרות "פשטותה" מצליחה לחדש ולהפתיע בכל מפנה בעלילה.
אבל מה שקנה אותי יותר מכל, הוא אותו קשר בינאישי מיוחד שטווה רנד איתנו, הקהל, במהלך ההצגה. קשר שחיבר את אותן "מעשיות עגנוניות" לחיינו. ליומיום של כל אחד ואחד מאיתנו, ואני מקווה ואפילו בטוחה שכמו הדמויות גם הצופים עברו ולו "זיק של שינוי".
נוצר:
19/02/2005 21:20:00
עודכן:
19/02/2005 21:24:00
גרסה להדפסה |
שלח לחבר |