עם מותו של ארתור מילר, נעמי שוורץ בחרה לספר על חייה ומותה של אשתו, מרילין מונרו האגדית

בסופשבוע זה נפטר המחזאי ארתור מילר, בן ה-89. יותר מכל המחזות שכתב, נרשמו בזיכרון האמריקני נישואיו לאישה שהיתה ונשארה המיתוס לנשיות- מרליון מונרו. קצרים היו חייה של נורמה ג'יין הידועה יותר בשמה האמנותי מרילין מונרו, אך ב- 36 שנותיה הצליחה לתפוס מקום חשוב בזכרון הקולקטיבי שלנו.

נחשבה כסמל מין הבולט ביותר במאה ה20 .
מאות ספרים, עשרות סרטים ומחזות ואפילו אופרה נכתבו עליה ובהשראתה.
כל דור מאמץ לעצמו אידיאולוגיה משלו ועל פיה בוחן את דמותה. בשנות ה50, סימלה כוכבת המין האולטימטיבית את הוליווד: ראו בה לילית המפתה הגברים ומסכנת את שלמות המשפחה האמריקאית .
בשנות ה70 עת צמיחתה של התנועה הפמיניסטית, ראו במרילין קורבן לפטריארכליות הגברית ואילו בשנות ה90, ימי הפוסט פמיניזם הבינו שהבלונדינית הזאת לא הייתה כל כך מטומטמת, וכי ניצלה את הנתונים שהעניק לה הבורא, הגנים, המזל, או כולם גם יחד, על מנת לבנות לעצמה קריירה מרשימה.
בספר שיצא השנה לאור the many lives of marilyn Monroe, סוקרת המחברת שרה צ'רצ'וול ,מרצה באוניברסיטת איסט אנגליה את המיתוסים, הסיפורים, העובדות והשקרים הסובבים את מרילין.
בחלקו הראשון של הספר בוחנת צ'רצ'וול את הדרך בה הופקה "הפרסונה" של מרילין ואילו בהמשך היא מנתחת את הפרשנויות והדעות הקשורות לפרסונה זו.
המחברת טוענת שמרילין, כמו כל אלילה במיתולוגיה הפכה למיתוס בזכות ערכי תרבות הנפוצים של תקופתה: בשנות ה50 בהן פעלה היוותה עבור דור שלם: גברים נשים ואפילו הומוסקסואלים את הדמות האידיאלית: סקסית,ארצית, כנה וישירה, טפשונת בעלת חכמת חיים: יכולת לאהוב או לשנוא אותה, אך לא יכולת להיוותר אדיש אליה.
כמו אלוויס פרסלי וג'יימס דין הפכה דמותה לזוהרת יותר ויותר בחלוף השנים.
גברים עשירים משכילים ורבי כח חיזרו אחריה והיו מוכנים להקריב רבות על מנת להשיגה: האחים לבית קנדי, המחזאי נורמן מילר,
שחקן הבייזבול האגדי ג'ו דימאג'יו לו נשאה וממנו התגרשה. פרנק סינטרה והמאפיה קשורים בשמה כמו גם ושמועות בדבר הפלות, אשפוזים פסיכיאטריים, והתמכרויות שונות.
אי בהירות רבה אופפת את חייה: החל מלידה וילדות אומללה בבית יתומים: ועד למותה אפוף המסתורין: האם התאבדה? נרצחה? מתה בטעות? האם נקשר נגדה קשר? מה שברור כי היתה קורבן של עצמה ושל נסיבות חייה, דמות טרגית ומסתורית שהספיקה לחלוף ככוכב שביט בעולמנו ולהותיר אחריה שובל נוצץ.