וילה תהילה: ה-מקום לברוח אליו. ותתעקשו להפגש עם הבעלים

יש סופשבוע נעים? יש רגע פנאי וכמה לירות בכיס? רוצים לברוח מהחדשות ומשלל עיתוני סוף השבוע? אנחנו ברחנו בהתרעה של רגע: קמנו בבוקר ואמרנו לילדים: יאללה, נוסעים. עלינו על האוטו ואחרי נסיעה מדוייקת של שעתיים בדיוק, הגענו ביום ששי בצהריים לראש פינה. ראש פינה, אם לא הייתם פה בזמן האחרון, השתנתה. נהיה פה צפוף, יש אומרים בין המקומיים- אבל אנחנו, האורחים, לא בדיוק הרגשנו את הצפיפות. הרגשנו טוב, הרגשנו כאילו הגענו הביתה. נפלא להגיע לראש פינה אחרי הצהריים. נסענו כל הדרך מהרצלייה בלי ברקס אחד: יצאנו ב-12:30 וב-14:30 כבר ישבנו לנו בקניון הפתוח למרגלות ראש פינה ושתינו קפה. אח"כ טיפסנו לווילה תהילה. איזה מקום יפה זה, וילה תהילה. לבעלת הבית קוראים תהילה, והיא הייתה בזמנה, כך אומרים, מהיפות בבנות תל אביב. גם עמיחי, שהתחתן איתה שבועיים מהיום שהכיר אותה, היה פעם מהיפים בבנים. רואים עליהם את יפי ימיהם, ואת העובדה שלפני שהגיעו לראש פינה והפכו לבעלי 11 חדרי אירוח, היו אינטלקטואלים תל אביביים רבי מחשבה: היא הייתה מורה לספרות, הוא היה העורך הראשי של האוניברסיטה הפתוחה, וכבר לפני עשרות שנים הפילו את ההחלטה: לעלות צפונה. כשבאו לכאן, לא הייתה ראש פינה דאז כראש פינה היום. עובדה: הצימר הראשון בעולם, כנראה, נפתח כאן, בווילה תהילה. היום, הם אומרים לי, יש בראש פינה כמאה בעלי צימרים. אז, הם היו לבד. וילה תהילה של היום היא גן עדן קטן. ג'קוזי גדול בחצר, בריכה מחוממת המשתרעת אל מול הנוף. הנוף נפלא, האוויר נקי וזך, ובווילה תהילה נראה כאילו הזמן לא רק עצר, אלא לא נגע בכלל. לא עצר אפילו לביקור. אפילו אמנון ותמר (תהילה ועמיחי) נראים כאילו נעורי נצח נגעו בשיבתם.

ילדיהם, חמדת ותום מתגוררים בעיר הגדולה תל אביב. האחד מנגן בגיטרה והשניה מסיימת לימודי תואר ראשון שהתחילה כשמלאו לה 16. אבא ואמא שלהם מחכים שישובו הביתה לראש פינה ויעבדו איתם בוילה תהילה, והידיים מלאות עבודה, תודה לאל: יש בריכה בחצר, כאמור, יש פאב מקסים במרתף שמגיש מוסיקה נעימה עם פופקורן סופר טרי ומשקות תוססי בירה ואלכוהול. ויש ויש ויש. אבל הילדים בינתיים בתל אביב, עדיין. תום, מספרים לי ההורים בהתרגשות בת כמה וכמה חודשים, ניצל בנס מהפיגוע במייק'ס פלייס בתל אביב ומאז שום דבר לא היה כשהיה. השכול, הם אומרים, הוא מכנה משותף נרחב כ"כ, עובדה.פגשנו את זה ואת זה ואת זה שביתו, ואת ההוא שבנו, ובנינו תום, שניצל בנס. אפשר להקשיב להם שעות- מתקשקשים זה עם זו. הוא מדבר והיא מפריעה לו, הוא אומר. אל תפריעי, הוא אומר, והיא אומרת: אבל אני חייבת, ומתחת לכל המלל הזה גרה כנראה, אהבה בת עשרות שנים, וככה היא נראית: אוהבים אבל לא מסכימים על כלום, הם מסכמים. רבים הרבה, היא אומרת, כי את כל הזמן מתקנת, הוא אומר, וככה אפשר לשבת שעות מולם ולשמוע אותם ולרצות להיות במקומם: בראש פינה, נטולי מגבלות הזמן כי הזמן, הרי, בכלל לא הגיע לראש פינה. אם אתם, לעומת זאת, כן מגיעים לוילה תהילה: אל תותרו על המפגש העליז עם בעלי הבית. הם א"י בהתגלמותה. הם או מה שהיינו, או עם קצת מזל- מה שנהיה---
בלילה נתכנסה משפחתינו בחדרנו החמים. הילדים העליצים טיפסו למיטת הגלריה ואיתי בכה לאחר שחבט את ראשו בתקרה. אחרי שנרגע התנחם בעובדה שאפשר לראות טלויזיה גם ממיטת העץ בקומה השניה ונרדם תוך שניות. ישנו נפלא ודין התעורר ראשון ורץ מהר לשחק ביליארד. יש שולחן ביליארד נפלא בוילה תהילה, וגם ספריה ענקית: ומי שנתקע עם רומן עב כרס, מוזמן לקחת אותו איתו ולשלוח אותו חזרה בדואר, לוילה תהילה, ד.נ ראש פינה, ישראל.

וידאו: עמיחי מספר סיפור

לאתר של וילה תהילה, לחצו כאן