גם בעידן בו ניתן ליהנות מצפייה בסרטים בבית, במחשב ואפילו ברכב (למי שאינו הנהג, כן?!) ולמרות שהכול נגיש וזמין בין כתלי הבית, אין מה שיכול להחליף את חווית הצפייה בסרט בגודל מקורי עם מערכת קול מקצועית המאפשרת להרגיש כחלק בליתי נפרד מהעלילה ולו רק לשעה וחצי.
בהיותנו יצורים חברתיים, נחמד גם להיות בחברת מכרים ובני משפחה ותמיד נחמד לראות ולהיראות. תענוג להתלבש יפה, ואולי אפילו לנסות להרשים ולמשוך תשומת לב. אך לפעמים, בשל חוסר מחשבה והתחשבות מצידנו, הרושם שאנו עושים דווקא במקומות אלו, עלול לפגוע.
גם להתנהגות יומיומית שאינה עסקית, יש קוד וחשוב לא לשכוח מספר כללי אצבע להתנהגות מנומסת בבית הקולנוע.
על טעם ועל ריח - סאגה המתחילה עוד לפני היציאה מהבית. נכון שאנחנו מאוד אוהבים את הבושם החדש או את האפטר שייב היקר שהבאנו מהדיוטי פרי. ריח הוא עניין של טעם, נכון, אבל מה שדי ברור הוא שריח עוצמתי מדי, עלול להשיג את התוצאה ההפוכה. יצא לכם פעם לשבת בקולנוע ליד מישהי מבושמת, כך שכל שזכרתם מהסרט הוא את הריחות שאפפו אותו?
ומאידך... יצא לכם לשבת ליד מישהו שלא רק שלא התבשם, גם ככל הנראה נמנע מדאודורנט? אני מניחה שהבנתם את הנקודה.
כבוד לזמן – במקומות ציבוריים כמו בית הקולנוע, לוח הזמנים אינו גמיש. הכול ברור ויש מועד התחלה על פיו יש להתכוונן. איחור או אפילו הגעה בדקה התשעים, אינם דבר שמתקבל בהבנה, היות והוא מטריד ומפריע ליתר הנוכחים שכל "פשעם" הוא שהגיעו בזמן והתיישבו. כדאי להקפיד להגיע למקום אפילו כחמש או עשר דקות לפני המועד בו תכננו, בכדי למנוע איחורים לא צפויים ובעקבותיהם, פגיעה בהנאתם של הנוכחים.
הדרך אל הכיסא רצופת מכשולים... גם אם הגענו למקום לפני שהתחיל הסרט (שהרי אז הושיב אותנו הסדרן במקום אחר), במקרים רבים, המושב שלנו הממוקם באמצע השורה, מצריך דרך ארוכה ומעט לא נעימה, דרך הנוכחים שכבר ישובים. הדרך הנכונה והמכובדת ביותר לפלס דרכנו היא באלכסון. לא עם הפנים כלפי היושב לפנים ולא עם הגב. כמובן שאסור לשכוח להתנצל ובלחש. מאידך, אם אתם אלה היושבים במקום - מוטב שתקומו בכדי לאפשר מעבר קל ונוח.
למה לגרום להם לעשות תרגילי אקרובטיקה? האמינו לי שהם סובלים דיים מהמבוכה.
תקשורת בסיסית – מיותר שארחיב את הדיבור על הטלפונים הסלולריים ועל שיחות במהלך סרט, נכון?!
הקפידו לכבות כל מכשיר. וכן. יש להימנע גם מ smsים. הפעלת המכשיר הסלולרי גם על מצב שקט כרוכה באור הבוקע מהמכשיר ובכלל, היא פוגעת בריכוז של הסובבים אתכם.
אני מרשה לעצמי לסייג ולהוציא מהכלל הורים לילדים בגיל הרך, אשר השאירו את הילדים עם בייבי סיטר וודאי דרוכים מכל צלצול, אך גם עליהם לנהוג בהתחשבות במידת האפשר.
כבוד בלי כיבוד – בתיאטרון ו/או בקונצרט זה ברור. אין כיבודים.
בקולנוע, זה מעט יותר מקובל, אולם עדיין יש להתחשב בשכנים.
לא להרעיש, לא לכלכך ובעיקר - לזכור כי אתם נמצאים במקום ציבורי.
גם אם לועסים מסטיק או סוכרייה יש להקפיד לעשות זאת בשקט. כן, כן, לעיתים אנו מרעישים מבלי משים. הקול, הכי שקט לכאורה, כמו רשרוש עטיפת סוכרייה, יכול להיות מטריד בדממת הקולנוע, אף יותר מטריקת דלת שלא לדבר על אכילת הפופקורן.
בשבחי הנוחות - הקפידו לשבת ברוגע ובנינוחות. לא לזוז במקום, לא להשעין רגליים על המושב ממול, גם אם אף אחד לא יושב שם, ולא להסתיר הלוך ושוב ליושבים מאחוריכם. הדברים החשובים שאתם ממש חייבים לומר ליושבים לצידכם, יכולים לחכות להפסקה. אם אתם יודעים כי יהיה לכם קשה לשבת במושב צר (בהיותכם כבדי גוף למשל), מוטב שתקפידו להזמין מושב במעבר. בסופו של דבר, גם לכם יהיה יותר נוח.
עוד נוחיות – עשו לכם מנהג ולכו לשירותים לפני תחילת הסרט. אם לא הספקתם – אנא, המתינו להפסקה.
תרגום בגוף הסרט – אתם זוכרים שאתם לא לבד באולם, נכון?!
היושבים מצידכם אינם מעוניינים לשמוע במהלך הסרט את דעתכם, את הניחוש שלכם לגבי סוף הסרט, ולא, הם גם אינם מעוניינים בשירותי תרגום.
סוף הסרט ? כדאי לבדוק שוב את מקום מושבכם וסביבתו. האם השארתם את המקום נקי? האחריות לקחת את בקבוק המשקה הריק היא שלכם.
לאלו מביניכן/ם שלא מסוגלים לכבד כללים - אולי כדאי שתסתפקו בדי וי די הבייתי. לדעתי- זה לא כזה סרט.
*טיפ להורים ולמורים – לצאת לקולנוע עם הילדים (בכל גיל) זוהי חוויה תרבותית מבורכת. הזדמנות נפלאה לשלב הקניית כללי נימוס אלו עם הנאה גדולה בשטח, אך זכרו לעדכן, לספר וליידע את ילדכם ותלמידכם על כללי התנהגות זו לפני היציאה ולא תוך כדי, וזאת תוך מתן כבוד ודוגמא אישית.
אל תשכחו את חשיבות המילה הטובה וההערכה על יישום של כללי נימוס אלו בסוף הבילוי המשותף. אנא המשיכו עם המנהג התרבותי המבורך והקנו להם הרגלים אלו ככלים להתנהלות טבעית לעתיד.
צפייה נעימה!
*** מעוניינות/ים לדעת עוד על נימוסים ונוהג בינלאומי ? לחצו כאן !