"ההחלפה" – אנג'לינה ג'ולי בסרטו החדש של קלינט איסטווד על סיפורה של כריסטין קולינס

הדרמה המטלטלת החדשה המזכירה סרטי פילם נואר בבימויו של קלינט איסטווד ובכיכובה של אנג'לינה ג'ולי, מביאה את סיפורה האמיתי הלא יאמן של כריסטין קולינס, אם שבנה נעדר, במאבקה במשטרת אל איי המושחתת בשנות ה- 20.



קלינט איסטווד ("מיליון דולר בייבי", "בלתי נסלח") מביים את אנג'לינה ג'ולי וג'ון מלקוביץ' בדרמה מרגשת ונועזת המבוססת על מקרה אמיתי, ששינה את פניה של העיר לוס אנג'לס. "ההחלפה" מספר את סיפורה של אישה חזקה ועקשנית שסירבה להיכנע והביאה להפלתה של מחלקת המשטרה המושחתת בעיר, במהלך שהוביל לעידן חדש של כבוד ושוויון זכויות.

לוס אנג'לס, מרץ 1928: בבוקר שמש יפה של יום שבת ברובע הפועלים בפאתי העיר, האם החד-הורית כריסטין קולינס נפרדת לשלום מבנה בן התשע וולטר, ויוצאת ליום העבודה שלה כמרכזנית. אך כשהיא חוזרת לביתה הצנוע, היא נתקלת בסיוט הנורא ביותר של כל הורה: בנה נעלם.

מיד החל מסע חיפושים ארוך ומתיש, אך וולטר נעלם ללא עקבות... לאחר כחמישה חודשים, נמצא ילד – הטוען שהוא בנה – והוא מוחזר לאם על ידי המשטרה, שרוצה כל כך לקטוף את פירות יחסי הציבור הטובים של מעמד החזרת הבן האובד לאמו.
כשהיא מסוחררת מהמולת השוטרים, העיתונאים, הצלמים ורגשותיה הסוערים ממילא, כריסטין משתכנעת לקחת את הילד הביתה. אך עמוק בפנים, היא יודעת שזה לא וולטר.
כשהיא לוחצת על מוסדות החוק להמשיך לחפש אחר בנה האמיתי, היא לומדת שבלוס אנג'לס בעידן האיסור על אלכוהול, נשים אינן יכולות לקרוא תיגר על המערכת המשפטית ולצאת מזה בשלום. לאחר שהוגדרה כהוזה ולא שפויה, היא מוצאת בן ברית בדמותו של הכומר האקטיביסט גוסטב בריגלב, הנרתם לעזרתה במאבק מול המוסדות ומציאת בנה הנעדר.

כעת היא עומדת בפני המשטרה המושחתת המערערת על שפיותה ומול הדעה הציבורית הסקפטית, ועליה למצוא תשובות בכל מחיר. במהלך חיפושיה, היא הופכת לדמות גיבורה ונערצת עבור הנדכאים האחרים על ידי משטרת לוס אנג'לס המושחתת. מסע החיפושים שלה לא יסתיים עד שתמצא את בנה... אלא אם כן אלו שממונים לשמור ולהגן עלינו ישתיקו אותה לצמיתות.


על ההפקה
ההיסטוריה של העיר לוס אנג'לס רצופה בעלילות שחיתות שערורייתיות מאז השנים הראשונות להקמתה. היה זה המקרה של אישה אחת ממעמד הפועלים, שנאבקה בממסד כנגד כל הסיכויים כדי למצוא את בנה האובד, שריתק יותר מכל קבוצת יוצרי קולנוע מכובדים כ-80 שנה מאוחר יותר. הסיפור המדהים של כריסטין קולינס היה קרוב מאד להיכחד ולהעלם מפני ההיסטוריה, לולא נתקל בו העיתונאי לשעבר והתסריטאי, ג'יי מייקל סטרצ'ינסקי.
"אחד המקורות שלי מעובדי בניין העירייה טלפן יום אחד ואמר שהם עומדים לשרוף חומרי ארכיון ישנים ולדעתו יש ביניהם משהו שכדאי שאעיף עליו מבט לפני שייזרק למשרפה. הגעתי לשם במהרה ומצאתי תעתיקים ממשפטה של כריסטין קולינס. התחלתי לקרוא את העדויות וחשבתי לעצמי: 'לא יתכן שקרה דבר כזה. חייבת להיות פה טעות.' אך זה הספיק על מנת לרתק אותי למקרה ולהציל את החומר משריפה."

סטרצ'ינסקי החל לחקור את הסיפור לעומק במשך כשנה, כשהפרטים המתגלים לו על המסע בן 7 השנים של קולינס למצוא את בנה מדהימים אותו יותר ויותר. הוא מצא עדויות נוספות על חוטף ילדים נודע לשמצה בשם גורדון נורת'קוט, שהודה ולאחר מכן הכחיש שהוא זה שחטף ורצח את בנה של קולינס, ובמקביל ליקט עוד ועוד מידע מזעזע על האלימות והפעלת הכוח של משטרת לוס אנג'לס באותם ימים.

למרות שקולינס נפטרה בשנת 1935 מבלי לדעת מה קרה לבנה, סטרצ'ינסקי מסכם את המורשת החזקה שהשאירה: "הבסיס של הכל הוא הרצון העז שלה לגלות מה קרה מבלי לוותר, למרות כל מה שניסו לעשות לה. היא לא התייאשה לרגע מהמשימה שלה. אחרים היו נשברים מהלחץ הנפשי הכבד, אבל היא עמדה בו. היא זעזעה את המערכת המשפטית של המדינה, ורציתי להוקיר זאת בסרט."
סטרצ'ינסקי מספר על טיוטת התסריט שלו: "כוונתי הייתה פשוטה: לכבד את פעולותיה של כריסטין קולינס. התפקיד שלי היה לספר את הסיפור בדרך הכנה ביותר ולכבד את המאבק שלה ואת היכולת שלה לא לאבד תקווה לרגע ולהמשיך לחפש אחר בנה. השאלה הפשוטה שלה: 'איפה הילד שלי?', זעזעה את עמודי התווך של כל העיר לוס אנג'לס."

לאחר שהתסריט היה מוכן, החל סטרצ'ינסקי בחיפוש אחר יוצרים לסרט ואחר ה"כריסטין קולינס" שתוכל לכבד את הסיפור לא רק כחלוצת המאבק של זכויות האזרח, אלא גם כגיבורת העם. הוא מצא זאת אצל אנג'לינה ג'ולי, בעוד שיוצרי הסרט הם לא אחרים מאשר קלינט איסטווד ואימג'ין הפקות. היה זה רגע של גאווה לסטרצ'ינסקי, שעד לאותו שלב עבד בעיקר בטלוויזיה ובתחום המדע הבדיוני, ו"ההחלפה" יהיה בעצם סרט הבכורה שלו כתסריטאי.

הסיפור המדהים המבוסס על אירועים אמיתיים לכד את תשומת לבם של המפיקים זוכי פרס האוסקר, בריאן גרייזר ורון הווארד, שהתמחו כבר בהצגת סיפורים אמיתיים על המסך הגדול בסרטים שוברי קופות כ"אמריקן גנגסטר", "נפלאות התבונה" ו"אפולו 13".
כשהם יודעים שלבמאי קלינט איסטווד יש רגישות דומה לחומר המבוסס על עובדות, פנו גרייזר והווארד לקולנוען על מנת לדון על התסריט שהוצע להם: "לקחתי אותו אתי בנסיעה לברלין," נזכר איסטווד. "קראתי אותו במטוס ואהבתי מאד. מיד כשחזרתי טלפנתי לרון ובריאן ואמרתי שאשמח לעשות את הסרט. הם מצדם אמרו שגם אנג'לינה ג'ולי אהבה את התסריט והיא רוצה לעשות את הסרט, ומיד חשבתי שהיא תתאים לתפקיד. וכך הדברים התגלגלו, קצר וקולע."

למרות הסיפור המרתק והצוות האיכותי של יוצרי הסרט, אנג'לינה ג'ולי לא הייתה בטוחה בקשר לתפקיד של אמא שבנה נחטף. וזאת עוד לאחר שבדיוק סיימה את צילומי הסרט "בכוח הלב" - שם גילמה את מריאן פרל, אשת העיתונאי דניאל פרל שנחטף ונרצח באפגניסטן. למרות זאת, היא הייתה מוכנה לקרוא את התסריט, ותיאוריו של סטרצ'ינסקי לסיפורה של כריסטין קולינס שינו את דעתה. "זה סיפור מדהים," היא מספרת. "לא יכולתי להניח אותו לרגע. בכל פעם שהיא נתקלה במכשול ועדיין התגברה עליו חשבתי, 'טוב מאד, אל תוותרי.' כריסטין קולינס היא אישה שאני מעריצה, אך כשחקנית, היו בסיפור דברים רבים שלא רציתי לעשות. לא רציתי לעשות סרט על ילד שנחטף, כי לאחר מכן הדבר נשאר אתך בחיים הפרטיים. אך המאבק האדיר שלה כנגד כל הסיכויים הוא זה ששכנע אותי אחרת. אהבתי גם את הדרך שהסיפור חושף את השחיתויות של אנשי החוק. זה לא בר-חלוף, אנחנו עדיין מתמודדים עם זה כיום."

איסטווד עבד בעבר עם ג'ון מלקוביץ' בדרמה "בקו האש", והיה נלהב לעבוד שוב עם השחקן המוכשר. "תמיד אהבתי את המשחק של ג'ון, וחשבתי שהוא יהיה בחירה מעניינת לתפקיד. ג'ון מביא אתו משהו מיוחד, מעט מוזר לדמויות שלו. הוא סוג של זיקית."

לעבודה על הסרט הייתה השפעה חזקה על כל חברי הצוות. איסטווד מסכם עם ציטוט של השחקן ג'ימי קגני, שבאותה המידה גם כריסטין קולינס הייתה יכולה לומר: "כשלוחצים עלינו ומנסים להרוס אותנו, כל שנותר לנו לעשות הוא לנטוע חזק את רגלינו ולומר את האמת."


בנימה אישית
כמי שרואה במהלך עבודתה כמבקרת את כל היבול הקולנועי המגיע לארץ, יש תקופה אחת בשנה לה אני מצפה בכיליון עיניים, היא מה שמוגדר, "תקופת האוסקרים". זוהי התקופה שקודמת לכל הטקסים הנוצצים והמשמעותיים של עולם הקולנוע כאשר טקס האוסקר מהווה את התחנה האחרונה והידועה שבהם.
מבחינתי, העונה החמה (דווקא בתקופה הקרה של השנה – גם אם לא אצלנו אך במרבית הגלובוס) החלה עם סרטו החדש של איסטווד.
היוצר הנפלא שמפליא לעשות כאשר בידו שרביט הבימוי, משתבח עם השנים ומצליח להוציא תחת ידיו עומקים ואיכויות משחקניו ומעצמו שאחרים במקומו מתקשים לעשות.
אלמנט נוסף שיש לתת עליו את הדעת היא העובדה שמהמקום בו הוא גילם דמויות דגל של המאצ'ו הגברי וביים לא מעט סרטים בהם הגברים עומדים במרכז והאלימות היא מרכיב מרכזי, הוא מציב בשנים האחרונות נשים חזקות בקדמת הבמה ונותן לדרמה את הכבוד הראוי לה. הוא עשה זאת עם "מיליון דולר בייבי" והוא עושה זאת עכשיו עם "ההחלפה".
מעבר לכך, בעבודתו של איסטווד ניתן להבחין בחוכמה, דיוק ושיק המביאים למסך הגדול את הוליווד בגדולתה עם קורטוב של קלאסיקה מימים עברו.
מבחינת סגולות, לסרט הנוכחי יש קודם כל סיפור. דרמה. אומנם מזעזע ומטלטל, עוצר נשימה במחשבה על אמיתותו אך עדיין מבחינה קולנועית – דרמה בעלת כל האלמנטים הדרושים במתכון של סיפור מתוסרט המספר על מאבק האדם הקטן והפשוט מול רשויות החוק האימתניות והמושחתות. אישה כנגד חברה גברית שלטת ואהבתה של אם לבנה. הוסיפו לכך את המחשבה הקולנועית הבאה לידי ביטוי בראש ובראשונה בצילום של טום שטרן, אח"כ בשחזור התקופה ע"י הארט והתלבושות ולבסוף, נעלו את הכל עם משחק!
מבחינתי, אני מורידה את הכובע בפני איסטווד וקוראת ל"שאפו". הוא הצליח לעשות עם אנג'לינה ("שפתיים") ג'ולי מה שלטעמי אף במאי לא צלח עד כה. זוהי הפעם הראשונה שהיא ממש משחקת ומצליחה לרגש אותי כשחקנית.
לזכייתה הקודמת באוסקר אין לטעמי הצדקה (הוא היה צריך ללכת לשותפתה לסרט, וינונה ריידר) וגם לא לכל התשבוחות להן זכתה במהלך השנים. מעבר למראה החיצוני שלה המפעים גברים ברחבי כל העולם, אני מחפשת אצל שחקן איכויות אחרות. איכויות שהמראה לא משנה, איכויות שהמראה אם כבר רק יכול להדגיש ולא להעפיל עליהן. הפעם – עם צניעות הדמות אותה היא מגלמת, עבודתו הנאמנה של איסטווד ואין לי ספק שעצם העובדה שהיא הפכה לאימא במשרה מלאה בשנים האחרונות – כל אלו יחד תרמו לאיכויות שהוציאה כאן מעצמה. עדיין יש לי איזו בעיה עם אחת הסצינות הסופיות בהן היא זועקת לצד כותלי הסורגים שאפשר היה ללכת עוד קצת קדימה, ואולי איפוק לא ממש ברור ברגעים אחרים במהלך הסרט אבל לא אהיה קטנונית כי התוצאה הסופית משביעת רצון.


ארה"ב / ‏2008 / 141 דקות

בימוי, הפקה ומוסיקה: קלינט איסטווד
רגע לפני המועמדויות, הבה ניתן את הדעת על קלינט : גם לאחר יותר משלושים שנה כיוצר קולנוע, ממשיך איסטווד לייצר סרטים זוכי פרסים. לאחרונה היה מועמד לפרס הבמאי הטוב ביותר ולפרס הסרט הטוב ביותר בטקס האוסקר האחרון עם סרטו "מכתבים מאיוו ג'ימה". באותה השנה ביים גם את "גיבורי הדגל", סרט באותו נושא מהצד האמריקאי של המתרס. ב- 2005 קיבל את פרס הבמאי הטוב ביותר ואת פרס הסרט ביותר על סרטו "מיליון דולר בייבי", בנוסף לפרס השחקנית הטובה ביותר של הילארי סוואנק ופרס שחקן המשנה הטוב ביותר של מורגן פרימן, ששיחקו לצדו בסרט. סרטו "מיסטיק ריבר" מ-2003 זכה גם הוא בשני פסלוני אוסקר של השחקן ושחקן המשנה הטובים ביותר, זאת מתוך מועמדויות ב-6 קטגוריות שונות. ב- 1993 קיבל המערבון המהפכני של איסטווד "בלתי נסלח" תשעה מועמדויות לאוסקר, וזכה בארבע מתוכן, הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, שחקן המשנה הטוב ביותר והעריכה הטובה ביותר.
סרטים בולטים נוספים בהם הופיע כשחקן: "הגשרים של מחוז מדיסון", "עולם מושלם", "בירד", "הבריחה מאלקטרז", סדרת סרטי "הארי המזוהם", "מיסטי", "הנשרים פשטו עם שחר", "הטוב, הרע והמכוער" ו"בעבור חופן דולרים".

קאסט:
אנג'לינה ג'ולי, ג'ון מלקוביץ', ג'פרי דונובן, פרי פירסון


צילום נפלא, בימוי עדין ומשחק מרגש בסרט מטלטל - אחד המועמדים הבטוחים לאוסקר... לראות!