אוניברסיטת חיפה העניקה תואר ד"ר לפילוסופיה לשם כבוד לכלת פרס ישראל, שולמית אלוני, בהוקרה על האומץ לשמש חלוצה לפני המחנה במאבק למען חברה צודקת יותר וחברה שיוויונית יותר המושתת על קדושת האדם והאישה, כבודם וחירותם, ערכים שחרותים על דגלה של אוניברסיטת חיפה.
התואר הוענק במסגרת אירוע הפתיחה של חבר הנאמנים ה-41 והשקת המרכז הישראלי לחקר הים התיכון שהתקיים ב-2.6.2013.
נשיא אוניברסיטת חיפה, עמוס שפירא, ציין בנימוקים לתואר כי אלוני שימשה לכל אורך השנים דוגמא לאשת ציבור הפועלת ביושר ונאמנות ללא סייג לאמונתה והשקפת עולמה. עוד ניתן לה התואר על פעילותה לקידום השלום בין ישראל ושכנותיה ועל פועלך לחוסנה של החברה הישראלית דרך השקעה בחינוך בכלל ובהשכלה הגבוהה בפרט.
אלוני נולדה בשנת 1928 בתל אביב, נצר לשושלת רבנים. בילדותה הייתה פעילה בתנועת הנוער "השומר הצעיר" ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה הצטרפה ל"הגנה". עם הקמת המדינה התגייסה לצה"ל ולחמה בקרבות השחרור על ירושלים.
בשנת 1957 ועד לשנת 1965 הנחתה ב"קול ישראל" את התוכניות "מחוץ לשעות הקבלה" ו"הנושא בטיפול", מהראשונות שעסקו בתלונות על פגיעה בזכויות הפרט של אזרחים. בהמשך יזמה אלוני את מוסד "נציב תלונות הציבור" במשרד מבקר המדינה ואף הייתה בין מייסדי התנועה לזכויות האזרח בישראל בשנת 1973.
בשנת 1965 נבחרה אלוני לכנסת השישית מטעם רשימת המערך ולאחר מכן נבחרה שוב בכנסת השמינית ועד לכנסת ה-13 (1974-1996) מטעם הרשימות רץ ומר"צ. במהלך שנים אלה כיהנה אלוני כשרת החינוך והתרבות, שרת התקשורת, שרת המדע והטכנולוגיה ושרת המדע והאמנויות.
לאורך כל הקריירה הפוליטית שלה נאבקה אלוני למען הסכם שלום בין ישראל ושכנותיה והייתה ממייסדי "המרכז הבינלאומי לשלום במזרח התיכון", חברת הנהלה בו ושותפה לפעולתו.
המאבק בנושאי זכויות אדם ואזרח וקידום מעמד האישה נשזר כחוט השני לאורך כל פעילותה הציבורית והפוליטית של אלוני. כעורכת דין מוסמכת, היא העניקה לאורך שנים ייעוץ משפטי ללא תשלום לציבור בנושאים אלה, היא סייעה בהקמת מעונות לנשים מוכות ותחנות סיוע לקורבנות אונס, עסקה בעריכת חוזי נישואים לזוגות שאינם יכולים להתחתן במעמד רב אורתודוקסי וכתבה ספרים ופרסומים רבים בנושאים אלו, כמו "זכויות הילד בחוקי מדינת ישראל", "נשים כבני אדם" ועוד.
בשנת 1999 קיבלה אלוני את "אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג" ולאחר שנה, בשנת 2000 קיבלה את ההכרה הגבוהה ביותר שמעניקה מדינת ישראל על פעילותה החברתית, כשנבחרה לכלת פרס ישראל בקטגוריה של תרומה לחברה.
שאפו !