יום האישה הבינלאומי 2012 שמח במיוחד!

השנה יוצא לנו לציין 2 תאריכים משמחים באותו היום: את חג הפורים ואת יום האישה הבינלאומי. שתי שמחות בהן אנו מחויבות להודות לנשים אמיצות שהצילו וסללו את הדרך.

ההסטוריה רצופה בנשים מדהימות שהצליחו להנהיג, להוביל, לשנות, להילחם ולהשיג את מבוקשן שלהן ואת צרכי עמן, סביבתן ומשפחתן.
החל מנשות התנ"ך על נביאותיו דרך מלכות אנגליה הכבירות כגון אליזבת' הראשונה וויקטוריה ועד למרגרט ת'אצ'ר, קוקו שאנל, מחנכות, עקרות בית ונשים מובילות בתעשייה ובעסקים.
זו הסיבה שנראה כי החיבור הזה בין ההסטוריה הפרטית של עמנו לציון יום חגן הגדול של הנשים הוא הטבעי ביותר.
אסתר הצילה את עמה והנשים שנאבקו למען זכויותיהן הצילו... אותנו – נשים ברחבי העולם.

למי שאינה בקיאה באיך הכל התחיל, להלן תזכורת קצרה:
לפני 155 שנה, ב-8 במרץ 1857 פתחו מאות פועלות במפעלי טקסטיל והלבשה בניו-יורק בשביתת מחאה על שכרן הנמוך, על שעות העבודה הארוכות ועל התנאים הבלתי אנושיים שהועסקו בהן. זו הייתה אחת הפעמים הראשונות בהיסטוריה שנשים עובדות התארגנו לפעולות מחאה ופעולתן הותירה רושם אדיר.

בארה"ב ב- ‎8 במרס ‎1908 ערך ארגון הנשים הסוציאליסטיות הפגנה המונית בעיר ניו-יורק. באותו הזמן החליטה המפלגה הסוציאליסטית האמריקנית לחוג את יום האישה ביום ראשון האחרון בחודש פברואר בכל שנה.

בשנת 1910 נערך בקופנהגן לראשונה כינוס נשים בינלאומי בחסות האינטרנציונל הסוציאליסטי השני. קלרה זטקין, שהייתה ממקימי האינטרנציונל בפאריז ב-1889, הציעה להנציח באמצעות יום האישה הבינלאומי את זכרן של השובתות האמיצות בשביתה הראשונה ב-1857.

ב - ‎18 במרס ‎1911 נחגג לראשונה יום האישה בכל רחבי אירופה.

הנשים ניצלו הזדמנות זו כדי לפרסם את דרישותיהן לזכות בחירה.

בחודש דצמבר 1977, החליט האו"ם לאמץ את ההחלטה בדבר כינונו של יום המוקדש לציון זכויות האישה ולשלום עולמי.
חגיגת יום האישה הבין לאומי היא ההכרה בכך שקידום השלום והחברה כרוכים בהשתתפות פעילה ובשוויון של נשים, ובהכרה בתרומתן של נשים לשלום ולביטחון העולמיים.
האמנה הבינלאומית לשוויון נשים אומצה ע"י העצרת הכללית של האומות המאוחדות ביום ‎18.12.79. האמנה, הנקראת "האמנה בדבר ביעורן של כל הצורות של אפליה נגד נשים" נכנסה לתוקף מיום ה-‎3.9.81 לאחר הצטרפותן של ‎20 מדינות.

רגע של גאווה: ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שחתמו על האמנה כבר ב - ‎17.07.80.

אז חתמנו על האמנה והנשים הישראליות אכן מדהימות בהישגים שלהן, בדוגמא ובמופת העולמי: הן (כלומר... אנחנו) לומדות, עושות צבא, מטיילות, מבלות, רוכשות השכלה גבוהה, בונות קריירה, מקימות משפחה, מובילות חברתית....

שאפו לכל אישה, באשר היא.
שאפו לכוחות, למאמצים ולחיוך. שאפו גם לדמעות, להתמודדות עם הקשיים ולהובלה של סביבתכן.

המון נעשה עד כה אבל עבודה רבה עוד לפנינו.
לא בשריפת חזיות ובאלימות על גווניה עסקינן. לא בלחימה נגד המין הגברי כי אם יחד איתו. זה הפרטנר (לפעמים) וכאשר זה אחרת... יש לנו את אחיותינו הנשים והכי חשוב: את עצמנו.

אנו חייבות לעצמנו את האמונה הפנימית, החתירה למצוינות, ההובלה והשיתוף בתוך כל המסגרות בהן אנו נוטלות חלק ואנו חייבות לעצמנו את שמחת החיים.
את השמחה על כך ש"עשני אישה", על כך שיש לנו את היכולת הטבעית להיות למצפן, לקול ההיגיון, ליצור ולברוא חיים.
וחיים זה אומר כל דבר שמפיחים בו רוח חיה ונושמת. ילדים אך לא רק. כל אחת בתחומה, כל אחת לפי יכולותיה, לפי רצונותיה.

אחת השאלות הנפוצות בהסטוריה – לפחות מצידם של הגברים – היא : "מה נשים רוצות?"
ובכן, לכל אלו שטרם הבינו את הסוד עד כה:
אנו רוצות שתינתן לנו הבחירה החופשית להחליט כיצד לממש את עצמנו ואחר כך את התמיכה לבצע!

מעט? ממש לא וזו רק ההתחלה.

פשוט? בטח שלא. תראו גם התנגדות ונבערות עולה וצפה לה מתוך החברה שלנו ממש וגם בעולם.

אפשרי? בטח שכן.
מאז המהפכה הפמינסטית, העולם השכיל להבין (גם אם לא תמיד יודה בכך) כי אנו הכוח המניע, המין היפה, המין בו השרירים עובדים שעות נוספות לא רק בפנים עם חיוך, אלא, בכל מקום בגוף הדורש עשייה. אנו חזקות, אנו מוכשרות ואנו נמצאות כאן על פני האדמה עם תכלית, מטרה וראייה מרחבית.
אנו המלקטות, המכוונות, המשפיעות, הצרכניות וגם הקובעות בכל כך הרבה מקרים.

מי ייתן ותהיינה כמה שיותר נשים בעמדות מפתח מוצהרות במשק, כמה שיותר כוח נשי בפוליטיקה, בראשות ערים ומועצות מקומיות, בצבא, בראש ארגונים ומוסדות ובכל מקום על פני הסקאלה הרחבה שאנו מעוניינות להיות.

כאשר מבחינים במקומות שונים בעולם (וקרובים אלינו מאוד) מה קורה שם לנשים – אנו צריכות להיות מלאות תודה ושמחה על כך שאנו חיות ונושמות במדינה דמוקרטית ומקדמת כמו שלנו.
אבל גם אצלנו יש עדיין נבערות ושוביניזם הדורש מאבק מתמיד וצורך להוקיעו. בתופעות כאלו צריך להמשיך ולהיאבק ב י ח ד !!!

זכורנה שאנו הרבה יותר טובות כשאנו עוזרות אחת לשנייה ולא זאבות אחת לשנייה (כי גם את זה, מה לעשות, אנו יודעות לעשות...).

מאחלת מכל הלב שנדע להעריך את המקום, נשמח בחגנו הבינלאומי ונשמח בפורים הצבעוני שבא עלינו לטובה.

חג שמייח מאוד!