יום הולדת 64 למדינה

יום הולדת הוא תמיד הזדמנות טובה לחשבון נפש אישי או במקרה כמו יום הולדת למדינה של חשבון נפש קבוצתי.

ראשית, עלינו להודות על שאנחנו כאן בישראל, חיים במדינה דמוקרטית, יפה ומלאת הישגים.

כאשר רק לפני שבוע התייחדנו עם קורבנות השואה ורק אתמול עם זכרם של חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה – עלינו להודות על הקיים אפילו יותר.

אנו מתקרבים לגיל פנסיה, אך מדינה לעולם לא יוצאת לגמלאות ועל כן, עליה להמשיך לשפר ולייפות את מה שהצליחה להשיג עד כה.

לשאוף למצוינות, להיות "אור לגויים" בזכות השכל, הנתונים הטבעיים וההישגים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, המחקר והחקלאות וגם להיראות במיטבנו כמו מדינה מערבית לכל דבר ועניין.

על אף ש....

לפעמים אנו מתנהגים כמו מדינת עולם שלישית,
מאבדים מהיכולת לחיות במוסר ופונים לנמוך מדיי ולרדוד,
נטיית הצעירים (ולא רק) היא לפזול לתרבויות אחרות מבלי להכיר את התרבות המקומית ומקורותיה,
נוהגים להונות את האחר ולנהוג בחזירות שאינה יודעת שובע,
חיים בתרבות שפע שנדמה כי אין לה גבולות אך לא מסוגלים לדאוג לחלש, לחולה ולזקן,
עדיין טעונים שיפור בהרבה רמות בהתייחסות כלפי נשים,
ממשיכים לחלק את החברה לקבוצות אתניות במקום להתאחד ולהתחזק כאומה אחת בריאה,
והרשימה עוד ארוכה.

אז מה עושים?

מתחילים לחשוב לפני שמגיבים, לשקול מילים ולנהוג בנועם הליכות,
שואפים להשתפר כל הזמן,
ממשיכים להצטיין בתחומים נוספים,
מחליפים את השטחיות הבזויה בערכים, תרבות ועניין,
דואגים להפוך את עצמנו לא רק ל"מדינת סעד" ככותרת מרשימה, אלא, כגישה התנהגותית – כי הרי הכל מתחיל מבפנים,
ממשיכים להיאבק על זכויות הוגנות,
"מפתחים ביצים של שור" ונאבקים לרמת קיום ומחייה שפויה וטובה הרבה יותר במדינה עד שמשיגים את המטרות הראויות הללו,
לא שוכחים מאין באנו
כדי שניטיב להבין אנה אנו הולכים,
מגבירים את הבנתנו בשמירה על הקיים: על המדינה, הבית, מתגייסים לצבא ומשרתים את המדינה כל אימת שצריך,
נוהגים בדרך ארץ – הן על הכביש והן בכל סביבה בה אנו חיים את חיינו
משקיעים בחינוך. בדור העתיד
ושועטים קדימה במלוא המרץ!

כך נוכל להסתכל אחורה בעוד שנה, לחייך ולהתגאות בעצמנו על מה שהשגנו והשתפרנו ולהסתכל קדימה לעבר עתיד יפה וורוד יותר.

שיהיה לכולנו חג שמח במיוחד!