שריפה בכרמל, שריפה בלב!

"אסון בכרמל". כך זכתה לכינוי השריפה הגדולה שפרצה ביוום חמישי וכילתה את אחד האזורים היפים והירוקים בארץ, נטלה עימה 42 קורבנות ושרפה עד העצם עשרות בתים.

הדיווח החל כעוד מבזק חדשות מבהיל והפך לשגרה של שידורים ישירים של כל הערוצים אצלנו שלא נתן מנוח החל מדיווחים שוטפים ומראות קשים עד דמעות ועד לציד המכשפות של בחירת האשמים במחדל.

כמה אסונות צריכים האנשים בארץ להכיל ולהתמודד איתם כדי ליהנות מכמה דקות של אחדות לאומית ?

כמה אסונות צריכים לקרות מבחינת הביטחון האישי עד שיתחילו להתייחס, הלכה למעשה, למסקנות של דו"חות מבקר המדינה והתרעות חוזרות ונשנות של גופים שונים על התארגנות נאותה והכרחית של כוחות הצלה כמו מכבי האש בארץ ?

כמה טיפשים יכולים להיות אנשים שבאים להתלהב מאש אדירה שפרצה רחוק מביתם ? כמה רעים יכולים להיות מי שבאים לבזוז מבתים שפונו עקב אסון ?

כמה טיפש חושבים כוחות הביטחון שהציבור יכול להיות שיאמין כי כל האסון הזה אירע עקב רשלנות בעישון נרגילה ???

נכון. 4 מוקדים שונים עם השריפה הגדולה שידעה המדינה הזו מנרגילה של צמד נערים.... נו באמת .

לא משנה מה תהיינה התשובות לכל השאלות הרטוריות הללו, דבר אחד בטוח :

שוב תפסו אותנו עם המכנסיים למטה.

לא מחמם לי את הלב שהגיעו מטוסים ממדינות שונות בעולם לסייע אם כי אני מלאת הערכה לעבודתם, משום שגם אנחנו - כישראלים - הוטסנו אינספור פעמים לעזור, לסייע ולחלץ ברחבי העולם למדינות שונות.

לא מחממת לי את הלב עובדה זו משום שהיינו צריכים להיות ערוכים ! אולי לא בסופרטנקר אך בחומרים, במערך מוטס לכיבוי שריפות ובכוח אדם.

נמאסה עליי העובדה שתמיד מתעוררים לאחר מעשה :

למה לא היינו קשובים למסקנות דו"ח, מדוע מספר ממשלות ברצף התעלמו מצורך כה חשוב, למה לא חשבו "לגייס" אברכים אוכלי חינם לסייע בעיתות כאלה או בכלל לכוחות החילוץ ועכשיו זה מצטייר כסוג של הברקה, למה מדינת ישראל מאבדת מכוחה ותדמיתה ונראית כמו מי שצריכה טובות ???

במדינה בה מרחפת סכנת מלחמה, פיגועים ויתר תחלואות 365 ימים בשנה, אנו צריכים להיות עם האצבע על הדופק ומחסני חירום מלאים בכל הדרוש בכל זמן נתון.

כל כך הרבה מחדלים, כל כך הרבה אשמים, כל כך הרבה הרס וכרמל אחד פגוע ושרוף.

יש האומרים כי אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו. אם אנחנו מצפים לניסים בחנוכה ובכל יום אחר מימות השנה, אולי נתחיל לקחת אחריות אמיתית, לסייע אחד לשני באמת ובתמים ולהנהיג במעשים פרקטיים ומתן תקציבים לדרוש והנחוץ במקום להקים עוד וועדת חקירה או להשתמש בדמגוגיה זולה  ?!  נקודה למחשבה.

עם השריפה הענקית הזו בכרמל, נשרף אחד האזורים האהובים עליי בארץ, ונשרף גם משהו בלב. העובדה שאיבדנו אנשים כה טובים, מפקדת חלוצה במשטרה, בתים, דברי אומנות ורכוש, טבע שוקק .

למי שאמון על כיבוי השריפות צריך לעזור, לחזק ולתגבר. למי שאמון על הצתת השריפות - פיזית וחברתית/מדינית - יש להתייחס בחדות וברצינות המתבקשת ולהביא לשינוי המצב.