פסטיבל זיכרון יעקב למופעי רחוב

מתוך רצון להעלות על נס את חשיבותה של נגינת הרחוב, בדומה למדינות העולם המפותחות והתרבותיות, הקימו אלון גל יחד עם גיא מרוז, בשיתוף מועצת זכרון יעקב, את הפסטיבל השנתי לנגינה ושירת רחוב, אשר יתקיים כל שנה בחול המועד פסח, והשנה בתאריכים ה- 12-13 באפריל 2009.



במהלך הפסטיבל תערכנה עשרות הופעות של אמנים מוכרים לצד מאות הופעות רחוב של אמנים נהדרים, נגנים וזמרים כאחד, על מנת לסייע בידם לקבל הכרה, להתפרנס בכבוד וליצור רווחה בתקופות לא פשוטות.
מטרת הפסטיבל הינה לשים את נגני הרחוב בלב השיח הציבורי ולתת להם חשיפה ואירוח מכובדים.
כמו כן, תתקיימנה פעילויות נוספות כמו מסיבת רחוב, מתחם ילדים, מתחם גוף, מתחם מצוינות, אודישנים לכוכב נולד 7 ועוד.

ההשתתפות בפסטיבל וההנאה ממופעי הרחוב ללא תשלום, למעט הופעות חצר ייחודיות המחייבות רכישת כרטיס.

האומנים המבצעים מספרים על עצמם:

שני הרפז
בת 26, זמרת, כותבת, מלחינה ופסנתרנית.
קודם כל, אני בת למשפחה מוסיקלית, אבא שלי הוא אורי הרפז מצמד הפרברים, אז זה מתחיל אצלי מהבית.
לגבי ההתחלה שלי, אז אחרי הטיול שאחרי הצבא להודו, שבמהלכו החלטתי ללכת על החלום ולהיות מוסיקאית, התחלתי למלצר המועדון שבלול בנמל תל אביב,
וכבר במשמרת השנייה שלי עליתי לבמה אחרי ההופעה שהייתה במקום, והופעתי עם קאברים ושירים מקוריים במשך כשעתיים- שלוש...
אח"כ המשכתי לעשות זאת במשך כל זמן עבודתי במקום, וזו הייתה למעשה ההתנסות הראשונה שלי על במה בחיי הבוגרים, בזכות עצמי, עם השירים שלי.

NOD
הלהקה עצמה נוסדה על ידי ויקטור יא-גמיש (האקורדיוניסט שלנו) שנהג להופיע עם נלסון (הפרקשניסט שלנו) ברחוב למחייתו. הם נהגו לבצע באותה תקופה קאברים של אתניקס, להקה שיא-גמיש מעריך במיוחד. באותה תקופה עלה יוסף סירטיש לארץ מדטרויט והתפלא למצוא ברחובות עתלית שני נגנים מרשימים כדוגמתם. הוא הצטרף אליהם בהתחלה כחלק מהופעת הרחוב של אתניקס, אבל עד מהרה הביא איתו את השפעות ההיפ הופ מדטרויט. את ג'ימבו ג'יי, איציק פצצתי ואם סי ג'עפר פגשו השלושה באופן מיקרי לגמרי בסדרת טיולי ג'יפים בטורקיה.
לאחר שנה וחצי של עבודה משותפת נסעו חלק מחברי הלקה לטיול שורשים בארצות הברית. חלק ממטרות הטיול היו נגינה והלחנה של שירים לאלבומה של הלהקה. דווקא בעיר הבית, דטרויט, נעצרו איציק, ג'ימבו ויוסף בגין נגינה לא חוקית ברחוב והפרת הסדר הציבורי. בהתחלה פשוט גירשו אותנו, אבל אחרי שחזרנו לאותה נקודה והמשכנו לנגן הם החליטו להעלות אותנו לניידת. בחירת מילים לא מדויקת של יוסף הביאה אותו לסיים את הלילה במעצר, בזמן שאיציק וג'ימבו יצאו לחופשי לאחר מספר שעות. הסיפורים של יוסף מתא המעצר עצמו משעשעים במיוחד, אם כי לא ראויים לפירסום... בקיצור, לא פשוט להיות נגן רחוב, אבל לא רק בארץ.
אחד הקטעים היותר משלהבים במופע הרחוב שלנו הוא ריקודו של ויקטור יא-גמיש, במהלכו מציג ויקטור יכולות גמישות שאינן מומלצות לצופים מתחת לגיל 16. הגמישות, שהיא סמלו המסחרי, נובעת מתאונת עבודה קשה שעבר וכתוצאה ממנה נזקק לניתוח שהקנה לו את היכולות המדהימות האלה. כיום מספר ויקטור כי היה מוכן לעבור תאונה קשה מזו שעבר אם היו מבטיחים לו שיהיה אף יותר גמיש בעקבותיה, מאחר והדבר מביא את האמנות שלו לפסגות חדשות.

ארמת - הרימון שנפל רחוק מהעץ
ארמת, לשעבר סטודנטית רימון,פורחת בימים אלה
דווקא בזכות הכיוון המוסיקלי המקורי שלה שאינו דומה לזה של יוצאי רימון הידועים.
ארמת לא הייתה זמרת בולטת במהלך לימודיה, אך במהלך החיפוש אחר אלמנטים אלקטרוניים והתפתחותה כזמרת/ ראפרית יצרה אלבום עצמאי עם סטודנט של המתחרים - בי"ס מיוזיק
השילוב בין השניים מרתק ועוד נשמע ממנה הרבה!

חגי ברטל
מכיוון שההרכב במתכונת הנוכחית שלו התחיל לעבוד לא מזמן , עוד לא צברנו התנסויות מיוחדות כלשהן . אני יכול לספר לך על חברי ההרכב שיש בינינו דוקטורנט להנדסת חשמל שהו גם בוגר תזמורת צה"ל , איש הייטק , סטודנט באדמיה למוזיקה , ואני מורה פרטי לנגינה .
שלחתי מייל לחברי ההרכב כדי שישלחו לי פרטים נוספים .
אני יכול לספר על עצמי שבפעם הראשונה שניגנתי במדרחוב בזכרון לפני כמה שנים (אני תושב המקום), ניגנתי לבדי ללא הרכב , אחת השכנות ברחוב הזמינה ניידת משטרה והשוטרים באדיבות אך בתקיפות הבהירו לי שאם אני אמשיך זה יסתיים בתא המעצר . אני יכול גם לספר שלפעמים אני נתקל בבורות של אנשים שבאים עם ילדיהם ואומרים להם " הי תראה איזו חצוצרה יפה יש לו " (אני מנגן סקסופון כאמור וקצת קשה לטעות בצורה) .
אם את רוצה יש לי פילוסופיה שלמה מאחורי השאלה למה קם ההרכב הזה - לפחות מבחינתי המטרה הייתה ליצור אומנות ללא תיווך של משרדי הפקות , מכירות כרטיסים , אמרגנים וכו' . כלומר ליצור קשר יותר ישיר בין מאזינים לבין המוזיקאים . כמו כן יש לדעתי מוזיקה כל כך יפה שנוצרה בארץ ובחו"ל , שכיום , בגלל שישנם אנשים ששולטים על מה שנשמע (עיין ערך הפלייליסט של גלגל"צ ) המוזיקה הזו כמעט ונעלמת .

לואי
"לואי" התחילה כלהקת רוק שמורכבת משני חברי ילדות, שחר כהן ודני ג'ייקובס, שהחלו לנגן בשביל הכיף בגיל 17 (כיום בני 32). הם ניגנו בקיבוץ, בנח"ל ובמועדון ה"רוקסן", ששמו עדיין הולך לפניו, כאשר מדברים על רטרו. מאז התפצלו, חזרו, המשיכו לנגן לפרקים ובצירוף נגנים נוספים הקימו את הלהקה.
לאחרונה חזרה ללהקה זהבית עקירב שניגנה בעבר עם שחר, זמרת רוק-בלוז איכותית שהקליטה גרסת מועדונים מצליחה של "אם ננעלו" (עופרה חזה). בנוסף חברים בלהקה הבסיסט בן וינבאום ששחר פגש בלימודי שאונד בבי"ס "מיוזיק", דורון שיו (קלידן) ומייקי אושמי (כלי הקשה).
כלהקה הם עושים חומר מקורי שנכתב בעיקר על ידי שחר, לעיתים לחנים של שחר לשירי משוררים כדוד אבידן, אשר רייך, היינה ועוד. בנוסף מבצעים קטעים אינסטרומנטליים ומעט קאוורים מיוחדים להרכבים משפיעים (פינק פלויד, בנאי והפליטים). לואי מרבה להופיע בערבים שמשתפים רוק, הקראת שירים ושילובים מעניינים ביניהם בשיתוף פעולה עם משוררים (כגון יהודית שחר, רוני סומק, ללי, רועי צ'יקי ארד ועוד). ערב מעניין במיוחד, בשם "רעב" התקיים ברחבה החיצונית של האוזן השלישית בלילה לבן האחרון והתמקד במחאה חברתית-כלכלית. ערב נוסף, "אהבה ושנה - שיר רוק" שישלב הופעה אקוסטית של לואי, ביצועי רוק לשירי משוררים והקראת שירים ע"י משוררים יתקיים ב"פסטיבל זכרון לנגני רחוב".
בקרוב יוצא הסינגל השני שלהם "זרעים של תודעה" לרדיו, שילוב מעניין בין מוזיקת רוק קונבנציונאלית למוזיקה אלקטרונית. הסינגל הראשון , "מתנתק" עסק במערכת יחסים רגשית סאדו-מזוכיסטית, בסגנון רוק עם השפעות ניו ווייב, אייטיז. מזכיר את נושאי המגבעת, יוסי אלפנט.
המוסיקה שלהם די מגוונת, מרוק מתקדם דרך ניו ווייב וגראנג' ושילוב כלים אקוסטיים, כאשר יש משקל גדול לאיכות הטקסטים. משתדלים לעשות בעברית את המוסיקה שגדלו עליה מחו"ל. לעשות רוק ישראלי אבל שלא נכנס לז'אנר הסטנדרטי, לעשות את זה עד הסוף.

דניאל אפלבוים
רציתי להסביר לאנשים מה זה בדיוק טרובאדור.
טרובאדור הוא אמן שמופיע בדרכי העולם ולכל עם הוא עושה משהו מתאים לאנשים שהוא פוגש, עם הקול והגיטרה שלו, וזה ממה שהוא מביא מהארץ שלו.
הוא כותב שירים, מנגינות וקצב מקומיים ומנסה לתפוס את הרוח והפולקלור של הארץ בה הוא נמצא.
שרתי וניגנתי כבר בספרד, איטליה, קובה, קולומביה, מקסיקו ופנמה.

רפי ערב
בנימה אישית: מאוהב ומנגן בחצוצרה כמעט 25 שנה. כיום נגן חצוצרה בתזמורת איילת השחר, ומנגן בהקלטות אולפן לקולנוע תיאטרון טלוויזיה ואומנים ישראלים . משתתף בהפקות ומופעים שונים.
אוהב לנגן כל דבר שמזכיר לי משהו טוב ושאני יכול דרכו גם לשמח מישהו.
החיבור האישי שלי בשנים האחרונות הוא בעיקר לשילוב של מוסיקת עולם עם סגנונות נוספים: מוסיקה צוענית, כליזמר, בלקני, ערבי, לטיני, אפריקאי ועוד.
מכוון שגדלתי על המון ג'אז, יחד עם מוסיקה עברית וסגנונות רבים אחרים, הרבה פעמים ניתן לשמוע בנגינה שלי איך הם נפגשים והולכים יד ביד....אלתור ותבלון ג'אזי ניפגש עם שלמה ארצי, ביטלס, הפרברים, ברי סחרוב, מיילס דיוויס, זהר ארגוב, סינטרה קליף ריצ'ארד והחלונות הגבוהים. מיוזיקשייק שתמיד יוצא טעים!!!

יונתן שחק
את הטיול הגדול עשיתי לפני ארבע שנים.טיילתי שנה וחצי בדרום אמריקה.אחרי שמונה חודשים של טיול כבר מאוד חסר לי לנגן אז קניתי בבוליביה גיטרה . הסתובבתי איתה לכל מקום וניגנתי בעקר עם אנשים שפגשתי בהוסטלים, טיילים אחרים.מדי פעם ניגנתי גם בכיכרות וברחובות.יצא לי גם לנגן בכל מיני פאבים הזויים מול סטודנטים בוליביאנים שיכורים שממילא כבר לא יכלו להבחין אם שרתי באנגלית,עברית או ספרדית קלוקלת.תקופה ארוכה שהיתי בעיר הבירה לה פאס.עבדתי באיזו סוכנות טיולים ויצאתי כל שבוע לטרק או רפטינג או הרפתקאה אחרת. אחד מהטיולים היה טיול מטורף ,ארבעה ימים בג'יפ, שייט אבובים בנהר פראי ,טרקים רגליים הכול באיזורים לא מטוילים בעליל.באחד הלילות נפלה עלינו חשכה בכפר נידח בג'ונגל.הסתובבנו בכפר בחיפוש אחר איזה מחסה .בכניסה לכפר הייתה כנסיה אוונגליסטית קטנה ומחוצה לה משטח טספלט עם גגון, אידאלי בשבילנו.האיש שאחראי על הכנסייה היה חביב ביותר והתיר לנו לישון שם.פרקנו את הציוד, שקי השינה, והתחלנו להכין את ארוחת הערב.לאט לאט החלו לזרום אנשים אל הכנסייה, עוד ועוד, ואז הבנו שהיה זה יום ראשון.ואכן כעבור כמה דקות שמענו מזמורים ונגינות מתוך הכנסייה.נכנסנו לראות מה קורה בפנים.על הבמה עמדו כמה נערים שליוו את שירתם של כעשרים אינדיאנים נוצרים גיטרה חשמלית,אורגן,תופים כמה מפתיע.מיד כשהבחינו בנו כמו לקראתנו ומשכו אותנו בידינו והזמינו אותנו בחביבות לשבת איתם.ישבתי בספסל בקרבת הבמה כשלפתע ניגש אלי אחד האנשים ובתנועות ידיים סימן לי לעלות .לקול עידוד המתפללים nocking on heaven's doorsעליתי ,התחברתי לחשמלית והשיר הראשון שעלה לי בראש היה של דילן. שרתי אותו באנגלית ואז בגירסא העברית של מאיר אריאל ובסוף בגירסא ספרדית מאולתרת.כולם מחאו כפיים וצחקו .אכן אחת ההופעות ההזויות - דופק על דלתי מרום בכנסייה אוונגליסטית בלב הג'ונגל הבוליביאני..
בנוגע אלי .אני בן 27 כותב שר ומנגן מהחטיבה.רוק,פולק,רגאיי,בלוז.פשוט אוהב מוזיקה.למדתי שנתיים בבי"ס רימון עד שנשבר לי ,חתכתי לצפון והיום אני גר בקיבוץ דפנה ולומד חינוך בתל חי.בשנתיים האחרונות הופעתי עם חומרים מקוריים שלי בעיקר בתל אביב וקרוב גם במחוזות הצפון.


ניתן לרכוש כרטיסי כניסה לכל הפסטיבל, צמיד יומי וצמיד להופעה ספציפית:

כרטיס לכל ההופעות שיתקיימו בשני ימי הפסטיבל: 200 ₪
כרטיס לכל ההופעות שיתקיימו באחד מימי הפסטיבל: 100 ₪
כרטיס זוגי ומשפחתי (ילדים עד גיל 18) ליום - 180 ₪ ליומיים - 350 ₪
כרטיס להופעה בודדת: 30 ₪ (רכישה בנקודות המכירה בימי הפסטיבל)

* הכניסה למתחם ההופעה על בסיס מקום פנוי בלבד.