שבוע הקולנוע האוסטרלי בסינמטק ת"א 28-24 ביוני

מיטב הסרטים האוסטרליים בפסטיבל מסקרן - ארבעה סרטים עלילתיים ותיעודיים, החושפים אותנו לליבו של הקולנוע וההווי האוסטרלי.

האם יצא לנו, אי פעם, להתהלך במדבר, לבד, במשך שנתיים? האם תהינו מדוע מחירי היינות מבורדו עולים ויורדים? האם אנו יכולים לדמיין לעצמנו איך זה לעבוד בתור שוטר ילידי באזורים הנידחים באוסטרליה? האם עצרנו לרגע לחשוב על אורח החיים של בנות צעירות באזורים שונים בעולם?

השנה, שגרירות אוסטרליה גאה להציג את מיטב הסרטים האוסטרליים בנושאים אלה - ארבעה סרטים עלילתיים ותיעודיים, השולחים אותנו מסביב לעולם וחושפים בפנינו את לב ההווי האוסטרלי.

הסיפורים בסרטים המוצגים השנה יגרמו לנו לצחוק, לבכות ואולי אף לכעוס. למעשה, כל ארבעת הסרטים, שנרקמו על ידי מספרי סיפורים אוסטרליים מעולים, הם חלק ממסורת מספרי הסיפורים בת עשרות אלפי שנים של הילידים האוסטרליים. ברחבי אוסטרליה, המיומנות של לספר סיפור עדיין נחשבת כמיומנות יקרת ערך.

לאוסטרליה יש תעשיית קולנוע מודרנית ובוגרת, שמניבה מגוון רחב של סוגי סרטים, מסרטים הוליוודיים שוברי קופות עתירי תקציב, לסרטי אנימציה דיגיטלית חתרניים (האם צפיתם בסרט "לגו" שהופק בסידני, כדוגמא?). כל הסיפורים שנבחרו לפסטיבל, משקפים את היכולת המופלאה של תעשיית הקולנוע האוסטרלית ויוצריה, לספר סיפור.

שבוע הקולנוע האוסטרלי התאפשר הודות לארגון אייס (AICE) - חילופי תרבות אוסטרליה ישראל, התומך בפסטיבל ומאפשר את קיומו כבר כמסורת. דייב שארמה - שגריר אוסטרליה בישראל (שכבר מפטפט בעברית), מבטיח להיפגש בפסטיבל גם בשנה הבאה.

הסרט: מסלולים
בימוי: ג'ון קוראן
שחקנים: מיה וואסיקובסקה, אדם דרייבר.
סביב ניסיונה של רובין דווידסון לחצות ברגל את יבשת אוסטרליה עם ארבעה גמלים וכלב, משרטט סרטו החדש של ג'ון קוראן דיוקן נשי מוצלח. דווידסון, שקיימה את מסעה בשלהי שנות השבעים, נימקה את המסע ב"רצונה להיות קצת עם עצמה". אל מול האישיות המתבודדת הזו, בזכות החסות של נשיונל ג'אוגרפיק, היא נאלצת להתמודד עם צלם טבע נודניק אבל נחמד. המפגש בין השניים מעניק לסרט את לבו הרגשי והתוצאה הסוחפת והמהנה, קוצרת שבחים מאז הקרנת הבכורה בפסטיבל ונציה 2013.

על הסרט: אני נערה
בימוי: רבקה בארי
עזיזה מאפגניסטן מתעקשת ללמוד בבית הספר. בריאני מניו יורק שוקדת על קריירת המוסיקה. חביבה מקמרון מתכוננת ליום נישואיה. קאטי ממלבורן עומדת לסיים את התיכון. קימסי הקמבודית עובדת בתעשיית המין. מאנו מפאפואה עומדת ללדת את ילדה הראשון. דרך סיפורן של שש נערות אלו, מתארת רבקה את מצב הנשים בעולם. כן, המציאות הזו אינה פשוטה, היא כוללת אפליה, שמרנות ואלימות, אבל יש בה גם תקווה – בכוחן של נשים להלחם כנגד חברה לקויה. כך, בזכות בימוי מוצלח ודמויות בעלות נוכחות, היא יוצרת סרט תעודה בעל עוצמה.

על הסרט: אובססיה אדומה
בימוי: דיוויד רואץ', ווריק רוס
דרך טירות עתיקות בחבל פרובנס, אנו למדים על מסתרי היין המקומי, בוודאי אחד הנחשבים בעיני מביני דבר (וגם כאלו שלא). מעבר חד למזרח – סין, הענק המתעורר, מגדל שכבה לא דקה של מתעשרים חדשים. אלו, בדרכם לצרוך כל מותג מערבי יוקרתי, מגדילים את הביקוש ליינות בורדו ויוצרים בהלה אפילו בין בעלי ממון מערביים. על רקע זה, עם שורה של דמויות משעשעות, בגישה רצינית, בעזרת סגנון קולנועי מלוטש, מגישים צמד הבמאים את אחד התיעודיים המהנים של השנה האחרונה, בניחוח קל של ברנדי דומדמניות וסויה.

על הסרט: דרך המסתורין
בימוי: איוון סן
שחקנים: ארון פדרסן, הוגו וויבינג.
בלש משטרה ממוצא ילידי, שב לעיירת הולדתו כדי לחקור מקרה רצח של נערה צעירה. התמודדות עם המשטרה הלבנה ועם הקהילה הילידית שאינה מחבבת שוטרים, מתגלה כמשימה פשוטה יחסית, כאשר חצי החקירה מובילים אותו אל משפחתו, ואל בתו המתבגרת. זהו מותחן מוצלח, החושף דרך סיפור החקירה עולם אפל של מתחים בין-גזעיים וחברתיים. איוון סן מתגלה כבמאי מוכשר שיודע להיעזר בצילום רחב הידיים, בשינוי טמפו ובפסקול, כדי לייצר אווירה ואקשן אפקטיביים.

(*צילומים: באדיבות הפסטיבל)