מתגברים על היפראקטיביות ללא תרופות

ילדים רבים סובלים מהיפראקטיביות והפרעות קשב, והטיפול בתופעה נעשה עד כה באמצעות תרופות כגון ריטלין אשר השפעתן שנויה מאוד במחלוקת. המטפלת ענת קסורלה מיישמת טיפול מהפכני בשם "עוצמת הרכות" הנעשה באמצעות נענוע בקצב לב העובר, טיפול אשר הוכיח את עצמו בשיפור התנהגותם של ילדים ומהווה פריצת דרך של ממש בסוגיה המטרידה הורים רבים. שיטת עוצמת הרכות פותחה על ידי ד"ר טובי בראונינג.



מומחים רבים מתקשים אפילו להגדיר את התסמינים של היפראקטיביות והפרעות קשב אצל ילדים, קל וחומר להתמודד עם תופעות אלה.
הטיפול הנפוץ כיום הוא תרופתי, באמצעות ריטלין, אך זו שיטה מסוכנת. לדברי ענת קסורלה מטפלת בכירה בשיטת "עוצמת הרכות", "קיימת סכנה ממשית של התמכרות לריטלין. המוח הופך להיות תלוי בה לצורך תפקודו התקין, ולתרופה גם תופעות לוואי רבות, כמו הפרעות שינה, דכאון ולחץ דם גבוה".
ענת קסורלה שהתמחתה בטיפולים אלו בביה"ס של "עוצמת הרכות" המכשיר מטפלים בשיטה זו, מציעה דרך חדשה להתמודדות עם הבעיות אשר לא כוללת טיפול תרופתי, ומאפשרת להרגיע את הילד בטיפול בן 20 דקות: "אנחנו מטפלים בילד בדרך הטבעית ביותר, על ידי החזרה לשורשים. הנענוע בקצב לב העובר פועל במהירות, ומחזיר את הילד לאיזון. הרגיעה שהילד חש בזמן הטיפול מסייעת לו להיות עם עצמו ולחזור לשלווה הנפשית. זהו טיפול נפשי יותר מאשר פיזי, וזה תמיד מבורך".

היפראקטיביות והפרעות קשב – המומחים לא סגורים על עצמם
היפראקטיביות היא דרגת התרגשות ופעילות של הילד אשר נראית חריגה ומדאיגה את המבוגרים הסובבים אותו. מושג זה כולל בתוכו הפרעות התנהגותיות, כגון חוסר יכולת לשבת בשקט, קושי להתרכז, חוסר משמעת פנימית, קושי בהסתגלות למצבים חדשים, תגובות חריפות לגירויים, ריבוי פעולות מוטוריות ותגובות אימפולסיביות ובלתי צפויות.
אבחון התסמינים של התפועות עדיין לא מוגדר באופן סופי. בכנס האחרון בנושא שנערך בתל השומר ניסו מומחים רבים להגדיר את התסמינים, אך לא הגיעו לידי הסכמה ביניהם.

הטיפול בריטלין – שנוי מאוד במחלוקת
לדברי ענת קסורלה, הטיפול המקובל ביותר להיפראקטיביות והפרעות קשב הוא תרופתי, כאשר התרופה הנפוצה ביותר היא ריטלין. המצדדים בדרך זו טוענים כי התרופה עוזרת להרגיע את הילד ומאפשרת לו ללמוד.
אולם יש לריטלין מתנגדים רבים, כפי שמסבירה קסורלה: "זוהי תרופה ממשפחת האמפתמינים אשר מגרה את מערכת העצבים, ולכן קיימת סכנה ממשית של התמכרות. בטווח הארוך התרופה אינה יעילה, אך המוח הופך להיות תלוי בה לצורך תפקודו התקין. בנוסף, לתרופה תופעות לוואי רבות, הכוללות הפרעות שינה, דיכוי תיאבון, דכאון, עצב, כאבים שונים ולחץ דם גבוה. במקרים של שימוש ממושך במיוחד, עלול להיגרם עיכוב גדילה".

מנענעים בקצב לב העובר
ענת קסורלה כמו רבים ממטפלי עוצמת הרכות, מטפלת בילדים עם הפרעות קשה והיפראקטיביות באמצעות שיטה טבעית הרבה יותר, "העוצמה ברכות". מדובר בטיפול המבוצע על מיטת טיפולים. המטפל מנענע את המטופל בעדינות ובקצב מהיר של שני נענועים בשנייה – ממש כמו בקצב הלב של עובר. עוצמת הרכות עונה לצורכי הגוף המיידים של הילד כמו הרגעת מערכת העצבים, ריכוז ומיקוד.
לדברי קסורלה, כל הורה יכול לרכוש את הכלים לנענוע בסדנה של עוצמת הרכות ולטפל בילד הפרטי שלו. הטיפול עם ההורה מביא לחיזוק מערכת היחסים ביניהם. לעומת זאת, המטפל המקצועי המוסמך בשיטה מסייע לשינוי הדימוי העצמי שנוצר בילד בשל התנהגותו הבלתי מרוסנת בחברת המשפחה, ביה"ס ובין חבריו.
הנענוע המיוחד של הגוף בקצב לב העובר (בין 120 ל-160 פעימות בדקה) היה ראשית דרכינו ברחם, והגוף מזהה מיד את המקצבים המוכרים לו. הוא נכנס למנגנון ריפוי המרגיע את מערכת העצבים, ולמעשה זו הסיבה שאנחנו נוהגים לנענע את התינוקות כאשר הם במצוקה. הנענוע החוזר מביא להפרשת ביוכימיקלים חשובים ביותר במוח כמו אנדורפין המביא לתחושה של הנאה שחרור והרפיית הגוף.
"עוצמת הרכות" מסייעת בניקוז הרעלים מגוף הילד ומביאה לאיזון בין אונות המוח.

תוצאות מיידיות
לילד צעיר מספיקות 10 דקות של נענוע כדי להחזירו לאיזון. ילד מבוגר יותר יזדקק ל-20 עד 25 דקות. זהו זמן קצר ביותר, והטיפול יעיל יותר מכל תרופה שנוסתה עד כה. הטיפול מתאים במיוחד לפני השינה, לפני בחינה, לקראת הכנת שיעורי בית או הליכה לביה"ס.
מטפלים ב"עוצמה ברכות" מדווחים על שינויים משמעותיים אצל הילדים שאובחנו בתסומונות של היפראקטיביות או הפרעת קשב. הטיפול יוצר תקשורת לא-ורבאלית עם הילד, עוקף קונפליקטים ותסכולים ומאפשר קרבה ממקום חדש וחיובי.
לאחרונה נערך סקר על קבוצה של 9 ילדים בגיל בית ספר יסודי הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, ותוצאותיו מלמדות שטיפול בן 20 דקות פעמיים בשבוע מביא לירידה ברמת הכעס, עליה ברמת ההקשבה, הטבה ביכולת לעמוד בשינויים ועליה בריכוז בעבודה אצל ילדים הסובלים מהיפראקטיביות והפרעות קשב. להפתעת ההורים והמחנכים, התמידו הילדים להגיע לטיפול ולהישאר בו לכל אורכו.

הכל בא מאהבה
"על מנת להגיע לקשר תומך בין בני הבית, כלומר בין ההורים לילד, או בין הילד לאחיו, צריך להשקיע מספר דקות ביום לטובת הרגיעה, התמיכה ההדדית והאהבה" אומרת קסורלה.