מחשבות בעקבות הסרט הישראלי המטלטל "שש פעמים". תלמדי להגיד לא. וכשאת אומרת לא, את מתכוונת!
"כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת" שרו התרנגולים, בשיר להיט מתקופה שהמושג 'הטרדה מינית' הייתה אאוט ולהגיד לא, היה מאד לא-אין. היום כבר ברור, כשאת אומרת 'לא', את מתכוונת ואת עומדת על זכותך לכך. אבל מה אם אינך יודעת או מסוגלת או מעיזה, להגיד לא?
"אם מה שתראו על המסך לא יגע בכם, כנראה שאף פעם לא הייתם בני 16", כתבו באיזו ביקורת על הסרט הישראלי "שש פעמים". בשנים האחרונות, מתברר שבגיל 16, מאד קשה להגיד לא, גם בגלל שרוצים להיות פופולאריים, גם בגלל שפוחדים ו'לא נעים', אבל גם בגלל שלא מבינים שצריך להגיד לא, אפילו אם קצת כן רוצים.. ולפעמים רוצים.
"שש פעמים", הסרט שיצרו רונה סגל (תסריט) ויונתן גורפינקל (בימוי), נכתב בהשראת אירועים אמיתיים. הסיפור מתאר כמה שבועות בחייהם של קבוצת מתבגרים בני 17 בהרצליה. אל החבורה הסגורה מתפרצת גילי (סיון לוי), שהרגע עברה לבית הספר שלהם, ומנסה לתפוס את מקומה בכל דרך אפשרית, והדרך האפשרית מבחינתה, היא חבר מביא חבר.
באמצעות גילי, אנחנו מתוודעים אל המעמדות, הערכים ויחסי הכוחות שמרכיבים את חווית ההתבגרות בישראל 2013, המתועדת בריאליזם מטלטל וחסר רחמים. הסרט משרטט דיוקן קשוח של דור של מתבגרים, כשהיוצרים, לכאורה, לא שופטים את התנהגותם הצינית והנצלנית. תחליטו אתם הצופים, מה זה עושה לכם..
מתי גילי תרגיש ש'די'? מתי גילי תגיד 'לא'? האם תוכל לשנות ההתנהלות אליה הובלה, אך גם הובילה? ועל מי האחריות למה שקורה היום בקרב בני הנוער, בנושא ההתנהגות המינית והאלימות המתפרצת? ההורים? המורים? החברה?
סרט קשה ומטלטל, המעורר מחשבות על "מותר האדם מן הבהמה", האמנם?
"שש פעמים"
סיון לוי זוכת פרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר 2013.
זוכה פרס סרט הביכורים, התסריט והשחקנית הטובה ביותר בפסטיבל חיפה.
זוכה פרס "מבט אחר" בפסטיבל סן סבסיטאן.
פסטיבל טרייבקה - התחרות הרשמית.
בימוי: יונתן גורפינקל
תסריט: רונה סגל
מפיקים: אודי ירושלמי ויונתן גורפינקל
משחק: סיון לוי, אביתר מור, רועי ניק, ניב זילברברג
(* תמונות: יח"צ)