דליפת מי שפיר – מדריך לאבחון וטיפול

מי השפיר הם הנוזל המקיף את העובר, והם בעלי תפקיד חשוב וחיוני להתפתחות נורמאלית של העובר: הם מגנים על העובר מפני טראומה, מגנים על חבל הטבור מפני לחץ ומשמשים מקור של  נוזלים ומרכיבים תזונתיים לעובר. כמו כן למי השפיר תפקידים נוספים: הם מספקים לעובר סביבה שבה הוא יכול להתפתח ומאפשרים את התפתחות הריאות והמערכת הגרמית (העצמות) והשרירית בעובר. תפקיד נוסף של מי השפיר הוא לשמש נוזל אנטי דלקתי.

הסכנה בדליפת מי שפיר
דליפת השפיר מתרחשת ב-3% מההריונות וגורמת ל-30% מהלידות המוקדמות. דליפה במי השפיר עלולה לגרום לסיבוכים בהתפתחות העובר, לרבות בהתפתחות הריאתית, ולנזקים למערכת העצמות והשרירים של העובר. סיכון נוסף לעובר הוא במקרים בהם הדליפה גורמת לצניחת חבל הטבור, דבר העלול להפריע לנשימתו של העובר או להיפרדות מוקדמת של השיליה, תופעה הגורמת לדימום וללידה מוקדמת. מעבר לסיכון לעובר, האם נמצאת בסיכון לסיבוכים ולזיהום בשק ההיריון ובדם.

מתי זה קורה?
בטרימסטר הראשון והשני שכיחות התופעה נמוכה אך דורשת בירור רפואי מיידי במידה ומתקיימת. במרבית המקרים התופעה מתרחשת בטרימסטר השלישי של ההיריון (לאחר שבוע 30), כאשר ירידת המים מתרחשת לאחר שבוע 37 הדבר עשוי לבשר את תחילת תהליך הלידה. בשלב מוקדם יותר נדרש טיפול להבשלת ריאות לעיתים (כתלות בשבוע ההיריון) וטיפול למניעת זיהומים וסיבוכים.

מהם גורמי הסיכון?
דליפת מי שפיר לא ניתנת למניעה אך יש מס' גורמים המגבירים את הסיכון:

* ירידת מים מוקדמת עלולה להתרחש לאחר דיקור מי שפיר.
* נשים שעברו דליפת מי שפיר בלידה הראשונה נמצאות בסיכון גבוה יותר לעבור זאת גם בלידה השנייה.
* זיהום בנרתיק ובצוואר הרחם או דימומים.
* עישון בזמן הריון.
* ריבוי מי שפיר.
* אי ספיקה של צוואר הרחם.

כיצד ניתן לאבחן?
תחושת רטיבות בתחתונים הינה הסממן של דליפת מי שפיר, אך יש לזכור כי דליפת שתן והפרשות נרתיקיות הינן תופעות שכיחות גם כן במהלך ההיריון ואין בהן כל סכנה. באם יש חשש, ניתן לבדוק באם מדובר בדליפת שתן או מי שפיר באמצעות ערכות לבדיקה ביתית (כגון 'מיטסט'). במידה ובדיקות אלה מגלות כי זו אכן דליפת מי שפיר, יש להגיע מיד לרופא כדי לא להסתכן בזיהומים לאם ולעובר. יש לזכור שאם צבעו של הנוזל שקוף עד צהבהב וריחו מזכיר ריח של זרע או של חרובים, ייתכן כי מדובר בדליפת מי שפיר.

מהו אופן הטיפול?
דליפת מי שפיר מחייבת מנוחה וטיפול אנטיביוטי על מנת למנוע לידה מוקדמת וזיהום. לעיתים יינתן טיפול בסטרואידים להבשלת הריאות (אם זה מתחת לשבוע 32). במצב של צירים מוקדמים העלולים להוביל לירידת מים מוקדמת יש לפנות לרופא על מנת לקבל טיפול נאות ולנסות למנוע לידה מוקדמת.

*** פרופ' אייל שיינר הוא יו"ר ועדת ההתמחות ורופא בכיר בחטיבת מיילדות וגינקולוגיה בבית החולים סורוקה.