האם התלוננה, אך הרופאים לא זיהו מום לבבי התוצאה: נזק מוחי, נכות ואובדן 20 שנות חיים

תביעה על רשלנות רפואית הוגשה לאחרונה נגד בית החולים ברזילי, מכון מור, קופ"ח כללית ומשרד הבריאות - ונדונה בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

על פי התביעה, למרות תלונות וחוזרות של האם במהלך ההיריון ולאחר הלידה, התקשו הרופאים להבחין במום לבבי קשה של התינוק, אבחון מאוחר שגרם לנזק מוחי לילד, קיצור תוחלת חייו ב-20 שנה, ולנכות וסבל רב, שיצריכו טיפולים וליווי רפואי לאורך כל חייו.

לדברי עו"ד אמיר לוינשטיין, המייצג את הורי התינוק, רק לאחר שלושה חודשים מלידתו התגלה כי התינוק סובל ממומים קשים בליבו. סיבת האיחור באבחון, לדבריו היתה, כי רק אז הופנו התינוק ואמו בפעם הראשונה לבדיקת קרדיולוג ילדים.

המומים שהתגלו כוללים עיוות קשה בחדרי הלב, כלי דם הפוכים, וחורים בקירות חדרי הלב.

התינוק, שסובל מנזק מוחי עקב מבעיות באספקת החמצן למוח מהן סבל בטרם טופל, עבר מאז אבחונו - שלושה ניתוחים וארבעה צנתורים, תוך השתלת קוצב לב ותומכן.

האם והבן תובעים את קופת חולים כללית, מכון מור, בית החולים ברזילי ואת משרד הבריאות – בשורה של מקרי רשלנות לכאורה, שנכללו בטיפול בילד ובאמו. כמו כן תובעת האם פיצויים בטענה ללידה בעוולה, וטוענת שאילו ידעה את מצבו של הוולד, הייתה פונה עוד במהלך היריונה לוועדה להפסקת היריון, ונמנעת מלהביא את בנה לעולם, בשל הסבל הרב הצפוי לו בחייו.

את התביעה הגיש כאמור עו"ד אמיר לוינשטיין, המתמחה בתביעות רשלנות רפואית .

תושבת אשדוד, התלוננה במהלך הריונה השני על תנועות מוזרות של העובר, תוך שינויים תכופים באופיין, תנועות שכלל לא דמו לתנועותיו של ילדה הראשון.

למרות שלדבריה, הופנתה לבדיקות אולטרה סאונד ולבדיקת דופק עוברי – לא איתרו הרופאים כל מום בעובר, ולטענתה עודדו אותה להמשיך בהיריון.

האם ילדה בלידה קיסרית, בשל הסיכון שבהיריון, ומיד לאחר שנולד הילד, הבחינה בכך שהוא מכחיל מדי פעם בפעם. מתביעתה עולה שלמרות תלונותיה, לא נמצאה לכאורה סיבה לתופעה, והאם והילד שוחררו כעבור 6 ימים מהלידה לביתם, מבלי שהרופאים יפנו את הילד לכל בדיקה – לשון התביעה.

לדברי האם, הילד המשיך לסבול מכיחלון מדי פעם בפעם, כולל באירוע ברית המילה שלו – אך לדבריה לא נבדק על ידי קרדיולוג.

בחלוף שלושה חודשים הגיעה האם עם הילד לבדיקה של רופא משפחה, והתלוננה בפניו על המשך תופעת הכיחלון. הרופא הפנה אותה לקרדיולוג ילדים, אשר אבחן מום קשה ומורכב בלב, שכלל כלי דם הפוכים, חדרי לב מעוותים וקרעים בין חדרי הלב. מבדיקות רפואיות שבוצעו בילד התברר כי הוא סובל מנזק מוחי שנבע מחוסר באספקת חמצן למוח, מבעיות מוטוריות קשות, וכן מבעיה גנטית של גמישות יתר של הפרקים.

קרדיולוג הילדים הורה לבצע בילד ניתוח מיידי, ובגיל שלושה חודשים עבר הילד ניתוח ראשון וצנתור. בגיל 4 עבר צנתור נוסף, ובגיל 7 עבר ניתוח לתיקון המום בליבו, סגירת המחיצה הבין חדרית, ותיקון הצרות מסתם העורק הריאתי.

כמו כן נזקק הילד להחלפת סוללה בקוצב הלב, עבר צנתור נוסף בו הוכנס תומכן.

התביעה אותה הגיש עו"ד אמיר לוינשטיין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית, כוללת חוות דעת רפואית הקובעת שבשל המומים מהם סובל הילד, תוחלת חייו התקצרה, על פי ההערכה, בכ-20 שנה, והיא מוערכת עתה בכ-62 שנה בלבד.

הנזקים לילד ולמשפחתו כתוצאה מהאבחון המאוחר מפורטים בכתב התביעה:

לפי התביעה יזדקק הילד לעזרה לכל אורך חייו, שתכלול טיפול רפואי, תרופתי, מעקב רפואי צמוד, והתערבות ניתוחית בעתיד. כמו כן סובל הילד מ-40% נכות, בשל הבעיות בלבו.

הילד הסובל מנזק מוחי, לכאורה בשל אספקת חמצן לקויה בחודשי חייו הראשונים. סובל מלקות גנטית קשה הגורמת לגמישות יתר של המפרקים. כמו כן הוא סובל מבעיות מוטוריות, מבעיית קשב וריכוז ומלקות למידה בינונית.

המשפחה סובלת, לדברי התביעה, מהוצאות רבות ומעיסוק רב וממושך בטיפול בילד המוגבל, כביכול כתוצאה מאי אבחון מצבו, ותביעתה כוללת פיצוי על אבדן שכר בעבר ובעתיד, מימון שירותי עזרה במשק הבית, מימון נסיעות לטיפולים, וכן את מימון עלויות הטיפולים עצמם – דברי התביעה.

רשלנות הנתבעים

התביעה הוגשה כאמור כנגד ארבעה גופים: קופת חולים בריאות כללית, מכון מור, בית חולים ברזילי ומשרד הבריאות.

בין מקרי הרשלנות לכאורה המפורטים בתביעה, טוען עו"ד אמיר לוינשטיין כי רופאי קופ"ח כללית לא שלחו את התובעת להתייעצות עם קרדיולוג ילדים במהלך ההיריון, למרות שלדבריו במשפחתה היה ידוע על בעיית לב תורשתית.

בנוסף על כך, נטען בתביעה כי הוולד לא נבדק במכשיר אולטרה סאונד לבבי, שניתן היה לכאורה לאתר בעזרתו מומים לבביים עוד במהלך ההיריון, למרות שלדברי התביעה, מכשיר כזה היה בהישג יד של הרופאים באותה עת.

מהתביעה עולה עוד כי במכון מור, בו נבדקה האם בדיקות אולטרה סאונד לקביעת תקינות ההיריון, לא הבחינו לכאורה טכנאי האולטרה סאונד, במומים קשים מהם סבל הוולד, וביניהם חדרי לב מחוצים ומעוותים, כלי הדם הפוכים וקרעים בין החדרים.

כמו כן, נאמר בתביעה, אנשי מכון מור לא התייעצו כביכול ברופא מומחה - כנדרש.

מחוות דעת המצורפת לתביעה נאמר כי טכנאי מנוסה שהיה מביט בממצאי בדיקת האולטרה סאונד אותה עבר הילד במכון מור, היה לבטח מגלה את הפגמים הקשים בלבו של העובר – דברי התביעה.

התביעה ממשיכה ומפרטת גם את המחדלים לכאורה של רופאי בית החולים ברזילי באשקלון, שם אושפזה האם לצורך הלידה. לדברי התובעים, למרות תלונות האישה על כיחלון בנה, הילד לא נבדק לכאורה על ידי קרדיולוג ילדים, וגם לא במכשיר האולטרה סאונד הלבבי – שבסיועו היה ניתן למצוא כי הוא סובל מבעיה בלב – כנטען בתביעה.

עו"ד אמיר לוינשטיין המתמחה במקרי רשלנות רפואית, הכליל בתביעה גם את משרד הבריאות, בשל היעדר פיקוח לכאורה על יישום הנהלים לטיפול במקרים שכאלה.

התביעה הוגשה בבית משפט מחוזי תל אביב.

*** עו"ד אמיר לוינשטיין מתמחה בתביעות רשלנות רפואית כנגד חברות ביטוח וקופות החולים.