עור התינוק - רגיש ועדין

ככלל, עור הילוד רגיש וניזוק בקלות. בעיקר קיים סיכון לחשיפה לשמש והתפתחות גירוי או התפתחות אלרגיה של העור. הסיכון בחשיפה לשמש הינו מידי ,דהיינו כוויה משמש , וכן הסיכון ללקות בגידולי עור בטווח הארוך.

 להלן מספר בעיות עור שכיחות בתינוקות:

חררה (Milaria):  הכוונה "לפצעוני זיעה"  (Milaria). שמתפתחים מחסימה של בלוטות הזיעה והתפתחות של דלקת מקומית ,נקודתית. התופעה שכיחה יותר במזג אוויר חם, הפריחה שכיחה בעיקר בגיל הינקות, אם כי קיימת בכל גיל. הטיפול העיקרי הינו מניעה, על ידי מניעת חום ולחות. במצבים קשים יותר, יש לעיתים צורך בשימוש מקומי בסטרואידים לתקופה קצרה. בדרך כלל נצפה בשיפור מהיר.

סבוריאה  בתינוקות:  פריחה שכיחה שמאופיינת בכתמים אדומים, קשקשת שומנית , בעיקר באזור הקרקפת, לחיים, קפלי גוף ובעצם בכל מקום בגוף. הפריחה מתפתחת כבר בשבועות הראשונים לחיים.   משערים שהגורם לפריחה הינם שאריות של הורמונים שעברו מהאמא לתינוק במהלך ההריון. הפריחה בד"כ איננה מלווה בגרד, איננה מפריעה לתינוק , מהווה מטרד אסתטי בלבד- להורים בעיקר. כדאי לזכור שהתופעה  חולפת  גם ללא  טיפול עד  גיל  שנה  ללא נזק לעור.

"אסטמה של העור" (Atopic Dermatitis  )- מדובר באלרגיה של העור שדומה במאפייניה החזותיים לסיבוראה אך הממצא הקליני הבולט הוא אי שקט של התינוק ועדות ( עפ"י תחושת האם- ואם תמיד צודקת) לאי שקט וגרד שמקורם בעור. סיפור משפחתי של קוצר נשימה או נזלת אלרגית או דלקת עיניים אביבית תומכים בקיומה של אבחנה זו. בד"כ המחלה ממשיכה מעל גיל שנה ונעלמת עם הגיל. (כ-10% מהלוקים בה ימשיכו לסבול ממנה בגיל מבוגר). הגורם לדרמטיטיס אטופית לא ברור. וקשה לאתר את הסיבה למחלה. הגירוי יכול להיות מגורם חיצוני כמו מזג אוויר קר/חם אבקנים של צמחים, אבק בחדר או מוצרי מזון מסוימים (כגון חלב פרה, ביצים או דגים), לעיתים גם ממתח נפשי.

תפרחת הטיטולים- הינה הפריחה הנפוצה ביותר בקרב התינוקות. מאופיינת בדלקת של העור שמתבטאת באזורי אודם, הפרשה לבנבנה ופצעונים באזורים המכוסים בחיתולים: עכוזים, ירכיים, ובטן תחתונה. הפריחה מוגבלת לאזור החיתול ונגרמת מהשפעה של מספר גורמים: מגע ממושך של העור עם השתן, לחות , חום וחיידקי צואה הגורמים לפירוק השתן לחומרים המחמירים את הגירוי.   איזור הטיטול מהווה קרקע טובה להתפתחות של חיידקים ופטריות. 

הפחד משימוש במשחות המכילות סטרואידים: קיים פחד בקרב הורים צעירים משימוש  במשחות המכילות סטרואידים. פחד זה איננו מוצדק במידה והרופא המליץ על כך. השימוש במשחות המכילות סטרואידים מאפשר טיפול ב-2 מרכיבים של כל פריחה: הדלקת (אודם קשקשת קלה ) והגרד. שימוש מושכל במשחות עם ריכוז נמוך של סטרואידים בטוח יחסית. ה"טריק" הוא להשתמש במשחות אילו רק כשצריך ובמינימום ההכרחי. כאשר האם מרגישה שאין תגובה למשחות אילו בטווח של עד שבוע ימים כדאי לפנות לרופא המטפל ולשקול שינוי בטיפול.

מאיזה גיל כדאי להימנע מחשיפה לשמש? הימנעות מחשיפת תינוקות לשמש ומריחת תכשיר הגנה מהווים אסטרטגיה חשובה בטיפול השוטף של עור התינוק והילד. כדאי לזכור שנזקי החשיפה לשמש ,שנגרמים עד גיל 18 , הם המשפיעים העיקריים על הנזקים שנגרמים בעתיד לעור. לכן, מומלץ להימנע מחשיפה לשמש בקרב תינוקות עד גיל חצי שנה ובעיקר בין השעות 9:00 – 16:00.

בכל יציאה מהבית יש לקצר את זמן החשיפה לשמש למינימום ההכרחי. את העגלות יש לכסות בסככה או שמשיה ולהשתמש בפריטי לבוש המהווים את אמצעי ההגנה היעיל ביותר: חולצה עם שרוולים, מכנסיים, גרביים, ואצל תינוקות גדולים יותר כובע רחב שוליים.

מאיזה גיל צריך לשים קרם הגנה הולם לתינוק – בחודשי החיים הראשונים רצוי להימנע ממריחת תכשירי הגנה מהשמש. הסיבה לכך ששטח גופם של התינוקות גדול יחסית למשקלם וקיים חשש לספיגה ולכן ריכוז גבוהה בדם של חומרים המצויים בקרמים.

בבחירה של תכשיר הגנה לתינוק יש להעדיף תכשירים עם חומרים פיזיקאליים (כגון טיטניום אוקסיד ) אשר יוצרים שכבת הגנה על העור ,אילו יוצרים מעין מראה שמחזירה ולא סופגת את קרני השמש ולכן גורמים פחות לתגובות אלרגיות.  לתינוקות לא מומלצים תכשירי הגנה המכילים חומרים כימיים (כגון האוקסיבנזון והבנזופנון) שסופגים את הקרינה האולטרה סגולה.

באיזה מקדם הגנה (SPF) כדאי להשתמש בתינוקות- בילדים מומלץ מקדם הגנה של 30-25 , הן מפני קרני UVA(קרניים אולטרה סגוליות של השמש שחודרות לעומק) והן מפני קרני UVB, שגורמות ל"שריפה/כוויה" של העור.

כיצד לטפל בעור התינוק:

- להקפיד על כך שעור התינוק יהיה מוגן מחשיפת יתר לשמש (מניעה, שימוש במצילות מתאימות,  מריחה של מסנני קרינה המיועדים לתינוקות).

- בקיץ בעיקר, וויסות הטמפרטורה בחדר, והלבשה הולמת של התינוק, ימנעו זיעה ולכן גם את ה"חררה". שימוש בקרמים המכילים לחות לאיזור הפריחה עוזרים.

- בסבוריאה ,כשאין תופעות לוואי, רצוי לטפל במשחות ללא  קורטיזון (סטרואידים). במידה ותופיע קשקשת עבה בקרקפת ניתן להסירה ע"י שימוש במשחות המכילות ריכוזים נמוכים (3%) של חומצה  סליצילית העשויה להביא  להטבה  מהירה  ללא  תופעות לוואי.

כדאי לזכור: שמדובר בתופעה שכיחה שחולפת מעצמה, בדרך כלל עד גיל שנה. את המשחה שמכילה חומצה סליצילית מורחים על איזור הקשקשת כשעה לפני החפיפה,  או במקרים עקשניים בשעות הערב עד הבוקר, ובבוקר חופפים את ראשו של התינוק. לאחר השטיפה של המשחה מסרקים את העור בעדינות  בעזרת מסרק סמיך. על הפעולות הללו ניתן לחזור במשך  2-5 ימים ברציפות עד שהתופעה נעלמת. במידה והקשקשת חוזרת ניתן לחזור על הטיפול.

- מניעה וטיפול בתפרחת החיתולים- לפני כל החתלה לשטוף ולנגב את עור התינוק בזהירות . למרוח קרמים סמיכים באיזור הטיטול ,לפני כל החתלה . יש להחליף את החיתולים בתדירות גבוהה ,כל 1-3 שעות, בהתאמה לרגישות של עור התינוק.  במידה והתפרחת אינה חולפת תוך ימים ספורים ,מומלץ להתייעץ עם רופא לגבי הצורך בטיפול במשחות המכילות נוגדי-דלקת  (סטרואידים) או פטריות.

- עקרונות הטיפול ב אסתמה של העור : שמירה על לחות העור ע"י שימון קפדני של 2-3 פעמים ביום בסבון ללא בושם, אמבטיות עם שמן אמבטיה לפחות פעם ביום. מיד לאחר האמבטיה,  להשאיר את העור מעט רטוב ומייד למרוח עליו כמות נכבדה של קרם שומני. למניעת של גרד וטיפול באזורי דלקת אדומים. יש להשתמש , מלבד קרם לחות, גם בסטרואידים במשחה. כדאי לשקול גם שימוש באחת מ-2 תרופות חדשות, ללא סטרואידים (הלידל ופרוטופיק). גם טיפול בכדורים מקבוצת האנטי היסטאמינים מפחיתים גרד. רק במקרים קשים במיוחד של דרמטיטיס אטופית ניתן להיעזר בטיפול בכדורי סטרואידים לתקופות קצרות או בטיפול בסוג ע"י אור אולטרה סגול (UVB / UVA).

טיפול מונע: כדאי להימנע מחשיפה לשיער בעלי חיים, חול, דשא, שטיחים, בגדי צמר או בגד מחופס. במידה וקיימת נטייה למחלות 'אטופיות" כמו אסטמה או דרמטיטיס אטופית כדאי לפנות לרופא לצורך זיהוי נוגדן בדם המכונה "אימונוגלובולין E או בקיצור IgE.  קיומו יתמוך באבחנה. בדר"כ בדיקות לאלרגיה ע"פ העור אינם מומלצות באבחנה של דרמטיטיס אטופית. בדיקה זו כרוכה בהזרקה של חומרים שונים לעור של הילד החולה. בדר"כ מתקבלות תגובות חיוביות למספר רב של חומרים וקשה לבודד את החומר שבאמת אחראי לבעיות העור.